ולינגראד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וֶלִינְגְרָאד
Велинград
Velingrad-coat-of-arms.svg
סמל העיר
Velingrad cloudy.jpg
מראה העיר ביום חורפי
מדינה / טריטוריה Flag of Bulgaria.svg  בולגריה
חבל ארץ הרי רודופי
מחוז פאזארדז'יק
ראש העיר איוון לבנוב
שטח 124.955 קמ"ר
גובה 777 מטרים
תאריך ייסוד 28 בינואר 1948
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

25,308‏  (נכון ל-2010)
52.6 נפש לקמ"ר (נכון ל-2001)
קואורדינטות 42°01′N 24°00′E / 42.017°N 24.000°E / 42.017; 24.000קואורדינטות: 42°01′N 24°00′E / 42.017°N 24.000°E / 42.017; 24.000
אזור זמן UTC +2
http://www.velingrad.bg

וֶלִינְגְרָאדבולגרית: Велинград) היא עיר בדרום מערבה של בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז פאזארדז'יק ושוכנת כ-93 קילומטרים מהבירה סופיה, 34 קילומטרים מבירת המחוז פאזארדז'יק ושוכנת במורדות הרי רודופי. העיר נודעת בבולגריה במעיינות המרפא המצויים בסביבתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית התיישבות אנושית מאורגנת במקום מתוארכת למאה ה-5 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית. ב-46 נכבש האזור על ידי האימפריה הרומית בהנהגת הקיסר קלאודיוס והרומים הקימו במקום ישוב מבוצר וסנטוריום. בהמשך עבר האזור לשליטת האימפריה הביזאנטית ובמהלך המאה ה-6 החלה הגירה נרחבת של שבטים סלאבים. ב-821 נכבש המקום על ידי מאלאמיר ח'אן האימפריה הבולגרית הראשונה והוקם ישוב בשם גראדוט הממוקם כ-2.5 קילומטרים מהעיר המודרנית. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נתגלו מטבעות זהב מתקופתו של איוון אלכסנדר, קיסר האימפריה הבולגרית השנייה.

ב-1371 נכבש האזור על ידי צבאותיו של מוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית. בתקופת שלטונו של מהמט הרביעי ניסו העות'מאנים להמיר את דתם של התושבים באזור מנצרות אורתודוקסית לאסלאם סוני תוך התנגדות אלימה של תושבי הכפרים צ'פינו, לדז'נה וקמניקה, אשר שמם מתועד לראשונה בעת ההיא בתעודות עות'מאניות. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ולאחריה בוצע טרנספר נרחב של אוכלוסייה מוסלמית. לאחר המלחמה נותר האזור חלק מהמחוז האוטונומי רומליה המזרחית וב-1885 הוא אוחד עם נסיכות בולגריה.

ב-28 בינואר 1948 הוחלט לאחד את הכפרים צ'פינו, לדז'נה וקמניקה לעיירה אחת אשר מ-1977 ידועה בשם ולינגראד‏[1]. בראשית שנות ה-90 זכתה למעמד של עיר. ראש העיר ולינגראד איוון לבנוב זכה במדליית ארד באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) והיה לבולגרי הראשון שזכה במדליה במשחקי החורף האולימפיים.

כלכלה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מגמה מאוזנת של תמותה לעומת ילודה וכן מאזן הגירה מאוזן וכך כמות האוכלוסין יציבה בעשור הראשון של המאה ה-21. 70.5% מהאוכלוסייה הם ממוצא בולגרי, 23.9% ממוצא טורקי ו-5.1% הם צוענים. 36.4% הם בעלי השכלה תיכונית או על תיכונית, 34.9% הם בעלי השכלה יסודית או סיימו חטיבת ביניים ו-25.7% הם בעלי השכלה יסודית לא מלאה. 2.8% מהאוכלוסייה אינה אוריינית. דרך העיר עובר כביש בין עירוני מהיר אחד שמספרו II-82. בעיר תחנת רכבת קטנה ובה מסילה אחת. בסביבות ולינגראד מרחצאות מרפא המהווים יעד תיירותי וכן מספר מפעלי טקסטיל ומזון.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שורר אקלים ממוזג הררי כאשר הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9oc וערכי הקיצון נעים ממינוס 3oc בינואר ועד 19oc ביולי.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות בולגריה

בראשית המאה ה-18 תקופת שלטונו של אהמט השלישי סולטאן האימפריה העות'מאנית מתועדת קהילה יהודית מאורגנת בכפר צ'פינו באניה (בימינו חלק מולינגראד). בניה היו ברובם סוחרים שהיגרו מסרביה, בעיקר מאזור בלגרד לאחר כיבושה בידי ממלכת הבסבורג האוסטרית במהלך המלחמה העות'מאנית רוסית (1716-1718). התיעוד מופיע בספרי שאלות ותשובות ובפסקי הלכה של רבנים. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) פסק התיעוד לגבי הקהילה במקום ומניחים שחדלה מלהתקיים‏[2]. ב-20 ביולי 1928 פתח ארגון מכבי בבולגריה את מחנה הקיץ הארצי של חניכיו בכפר צ'פינו באניה והכפר שימש במשך שנים אחדות את הארגון לעניין זה‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר ולינגראד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקציר ההיסטוריה של ולינגראד, באתר הרשות המקומית ולינגראד (בבולגרית).
  2. ^ קשלס, חיים, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 48-49.
  3. ^ רומנו, אלברט.א, תנועות הנוער, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 399.


רשויות מקומיות וערי מחוז פאזארדז'יק שבבולגריה
פאזארדז'יקולינגראדפנגיורישטהספטמווריפשטרהרקיטובובראציגובובלובובאטאקלסיצ'ובוסטרלצ'ה מחוז פאזארדז'יק