ולקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולקאית (נפה)
ወልቃይት
מדינה / טריטוריה Flag of Ethiopia.svg  אתיופיה
מדינה Flag of the Tigray Region.svg תיגראי
מחוז המחוז המערבי
שטח 3,374.52 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בנפה
 ‑ צפיפות

138,926‏  (נכון ל-2007)
41.17 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)

ולקאית (געז: "ወልቃይት") הוא מחוז היסטורי בצפון-מערב אתיופיה וכיום נפה במחוז המערבי. הנפה גובלת בדרומה בסגדה, בצפונה ובמערבה בקפטה חומרה, בצפון מזרחה באדיבו תחתית, במזרחה באסגדה צימבלה ובדרום מזרחה בצלמת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשערה היא שהתושבים המקוריים היו האגאו או הגומאז.‏[1] אזור בשם "ואילק" המזוהה עם ולקאית‏[2] מופיע בכתובת מתקופת עזנה כאזור שסופח לאקסום.‏[3][4] לאחר מכאן, האזור מופיע בשמו הנוכחי כמקום שבו התרחשה מרידה שדוכאה.‏[5] לאחר דעיכת אקסום האזור היה לחלק מממלכת בלו המוסלמית ולאחר מכאן לחלק מסולטנות פונג'. האזור סופח לאימפריה האתיופית בתקופת הקיסר באדה מריאם הראשון ותושביו החלו להתנצר ולהשתמש בשפה התיגרנית כאשר תושבים מטיגראי החלו להגר לאזור.

בתחילת המאה ה-19 האזור נשלט בידי ליג' היילו תחת השליט וובה היילה מריאם והייתה למקום מסחר חשוב. בשנות ה-60 של אותה המאה האזור היה תחת שלטונו המורד של ציסו גובזה אשר הובס בידי הקיסר תקלה גיורגיס השני.‏[6]

במאה ה-20 האזור היה חלק ממחוז סימן, לאחר מכאן שולב במחוז בגמדר ובתום מלחמת האזרחים האתיופית האזור הפך להיות חלק מטיגראי.

בוולקאית חייתה קהילה יהודית גדולה והחוקר אנטואן-תומסון ד'אבדי העריך בזמנו שכחצי מאנשי הצבא מן האזור הם יהודים.‏[7] בתחילת המאה ה-20 הוערך מספר יהודי האזור בכ-370 נפש.‏[8] יהודי האזור היו בין הראשונים שעלו לישראל.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הסוכנות המרכזית לסטטיסטיקה האתיופית לשנת 2007 אוכלוסיית ולקאית מנתה 138,926 נפשות שרק 7.74% מהם חיים בערים. שטחה של הנפה היא 3,374.52 קמ"ר וצפיפות האוכלוסייה עומדת על 41.17 נפש לקמ"ר.‏[9] בנתונים הסטטיסטים משנת 1994 האוכלוסייה מנתה 90,186 נפש כאשר הרוב המכריע (96.58%) הוא טיגרני.‏[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Denis Nosnitsin, "Wälqayt" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 1122-1123
  • Irma Taddia, "Giovanni Ellero’s manuscript notes on the Falasha of Walqayt" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors), Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite‏, Routledge, 2005, ISBN 9780415318389, p. 43-52

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Denis Nosnitsin, "Wälqayt" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 1122
  2. ^ Taddesses Tamrat, Church and State in Ethiopia, 1270-1527, Clarendon Press, 1972, p. 19
  3. ^ Stuart C. Munro-Hay, Aksum: an African civilisation of late antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 0748601066, p. 188
  4. ^ Tamrat, p. 33
  5. ^ Munro-Hay, p. 197
  6. ^ Nosnitsin, p. 1123
  7. ^ אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק וראובן מס, תשל"ג, עמ' 6
  8. ^ Irma Taddia, "Giovanni Ellero’s manuscript notes on the Falasha of Walqayt" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors), Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite‏, Routledge, 2005, ISBN 9780415318389, p. 48
  9. ^ Census 2007 Tables: Tigray Region, Tables 2.1, 2.4, 2.5, 3.1, 3.2 and 3.4.
  10. ^ 1994 Population and Housing Census of Ethiopia: Results for Southern Nations, Nationalities and Peoples' Region, Vol. 1, part 1, Tables 2.1, 2.12, 2.19, 3.5, 3.7, 6.3, 6.11, 6.13