ולקיריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של ולקיריה בקופנהגן
איור של ולקיריה מאת ארתור רקהאם

ולקיריה (נורדית עתיקה: Valkyrja, מילולית: "זו שבוחרת את הגופות") היא אחת מקבוצת ישויות נשיות במיתולוגיה הנורדית. תפקידן של הוולקיריות, המשרתות את האל אודין, הוא לבחור את הלוחמים הראויים ביותר בשדה הקרב וללוות אותם להיכל ואלהלה לאחר מותם. בנוסף, ביכולתן להשפיע על מהלך הקרבות, לעזור ללוחמים מסוימים ולהזיק לאחרים. הן עושות זאת באמצעות כבילת אותם לוחמים בשלשלאות בלתי נראות המאטות אותם ומונעות מהם להילחם כהלכה. לעתים, מסייעות הואלקיריות לחסל דווקא את הלוחמים הטובים ביותר, משום שאודין שואף להביא אותם להיכלו בולהאלה כדי שיעזרו לו בקרב האחרון כנגד הענקים (רגנארוק).

הוולקיריות במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוולקיריה היא בעיקרו של דבר ישות הקשורה למוות ולקרבות, אך דמותה השתנתה בצורה מהותית במהלך ההיסטוריה. הוולקיריות נקשרו תחילה לעורבים וללהקות הזאבים אשר פקדו את שדות הקרב. ייתכן והעורבים נחשבו לוולקיריות, ואכילת הגופות נראתה כשלעצמה כבחירת המתים; וייתכן כי העורבים נחשבו רק מלוויהן של הוולקיריות[1]. בהקשר זה זכו הזאבים למעמד נחות יותר. כתב רונות מהמאה התשיעית לספירה משתמש בביטוי "הסוס של גוּ‏ן" כדי לתאר זאב[2]. גון היא ולקיריה ידועה.

בהדרגה, החלו הוולקיריות לקבל תכונות אנושיות יותר של נשים רכובות על סוסים.

מספר פואמות מספרות על יכולתן של הוולקיריות להשפיע על מהלך הקרב, על קביעת העתיד ועל הגורל. הן גם קשורות במיתולוגיה הנורדית לפעולת הסריגה.

בחלק מהאגדות, ואלקיריות שונות מסתבכות כאשר הן מתאהבות בלוחם מסוים, ומסרבות למלא את פקודתו של האל אודין להמיתו בקרב. המפורסמת ביותר מבין הואלקיריות הללו היא ברינהילד (ברונהילדה) שהאל אודין מרדים אותה בתוך מעגל להבות, ממנו יוכל לחלצה רק הגיבור הגדול ביותר. לפי אחד הסיפורים המפורסמים ביותר במיתולוגיה הנורדית, חולצה ברינהילד מכלאה בידי הלוחם סיגורד (זיגפריד) קוטל הדרקון.

Vindum vindum vef darraðar נסרוג נסרוג את אריג המלחמה
þar er vé vaða vígra manna לפנים פורצים דגלי הלוחמים
átum eigi líf hans faraz נפעל בל חייו יגדעו
eigu Valkyrjur vals um kosti רק הוולקיריות הן בוחרות ההרוגים
"שיר הוולקיריות", סאגת נְיַ‏אל, פרק 156[3]

השירים ההירואיים של האדה הפואטית מספרים את סיפוריהם של מספר גיבורים אנושיים. בשירים אלו הוולקיריות פועלות בקבוצות ומונהגות על ידי בת-תמותה ממעמד האצולה. רק שמה של מנהיגת הקבוצה מוזכר והיא בעלת כוחות על-טבעיים דומים לאלו של חברותיה האלמוניות. דוגמאות למספר קבוצות כאלה ניתן למצוא בשלושת השירים העוסקים בהֵלְגי[4]. בשיר הראשון, מצטרפת להלגי קבוצה של תשע ולקיריות המונהגות על ידי סְבַ‏‏בַ‏ה, בתו של המלך אֵיְלימי. בשירים הבאים שמה של מנהיגת הוולקיריות הוא סיגְרוּ‏ן, בתו של המלך הוֹ‏גְני.

ולקיריות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר ולקיריות התופסות מקומות חשובים בפואמות ובסיפורים של המיתולוגיה.

  • בְרינְהילְד - מופיעה בסאגת ווֹ‏לְסוּ‏נְג. בסיפור זה, הופקד עליה לפקח על קרב בין צבא המלך אַ‏גְנַ‏ר ולבין צבאו של המלך הְיַ‏לְמְגוּ‏נַ‏ר ולהחליט למי להעניק את הניצחון. ברינהילד בחרה באַ‏גְנַ‏ר, אף שידעה כי אודין מעדיף את הצד השני. על בחירה זו הפך אותה אודין לבת-תמותה רגילה, כלא אותה בטירה הנמצאת על פסגתו של הר גבוה וקבע כי היא תישן עד אשר יבוא גבר ויתחתן איתה. הגיבור הוא סיגורד סיגמודסון, יורש למשפחת וֹ‏לְסוּ‏נְג. מכאן העלילה מסתבכת עד למותו הטראגי של סיגורד. הדמות מופיעה גם בשירת הניבלונגים ובטבעת הניבלונגים של ריכרד ואגנר. משמעות השם בתרגום חופשי היא "שריון קרב" או "לבושה לקרב".
  • הִילְד - בתו של הו‏ֹ‏גְני ואשתו של הֵדין, הילד ניחנה ביכולת להחיות את המתים והשתמשה בכוח זה במלחמה בין אביה לבעלה המופיעה במספר גרסאות במקורות שונים. בנוסף לזאת, מוזכרת הילד כוולקיריה באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית ונכללת ברשימת הוולקיריות המגישות שיכר ללוחמים בוואלהלה. השם הִילְד בתרגום חופשי הוא "קרב".

מופעים של ולקיריות בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולת מגן

אמזונות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roy Willis, World mythology, Duncan Baird Publishers, 1993, עמוד 203.
  2. ^ הכתובת חרוטה על אבן רונות הידועה כ-Rök Runestone ונמצאת בשבדיה. ראו מידע נוסף על האבן.
  3. ^ ראו את המקור והתרגום לאנגלית, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית.
  4. ^ ראו תרגום לאנגלית של שלושת השירים - "סיפורו של הלגי בן הְיוֹ‏רְוַ‏רְת'", "הסיפור הראשון של הלגי אויב ההוּ‏נְדינְגים" ו"הסיפור השני של הלגי אויב ההוּ‏נְדינְגים".