ולריה נובודבורסקיה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
17 במאי 1950 ברנוביצ'י, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 2014 (בגיל 64) מוסקבה, רוסיה  |
| מדינה |
 רוסיה |
| מקום קבורה | מוסקבה, רוסיה |
| השכלה |
|
| מפלגה |
האיחוד הדמוקרטי, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ולריה איליניצ'נה נובודבורסקיה (ברוסית: Вале́рия Ильи́нична Новодво́рская; 17 במאי 1950 – 12 ביולי 2014) הייתה פוליטיקאית רוסייה ליברלית, מתנגדת משטר סובייטית, מייסדת ויו"ר מפלגת "ההתאחדות הדמוקרטית" וחברה במערכת העיתון "הזמנים החדשים".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נובודבורסקיה הייתה פעילה בתנועת מתנגדי המשטר הסובייטי מאז צעירותה, ונכלאה לראשונה על ידי הרשויות הסובייטיות בשנת 1969 בגין הפצת עלונים אשר מתחו ביקורת על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה (ראו ערך האביב של פראג). העלונים כללו שירה: "תודה לך, המפלגה הקומוניסטית על המרירות שלנו ועל הייאוש, על השתיקה המבישה שלנו, תודה לך המפלגה!" נובודבורסקיה הייתה רק בת 19 באותה עת. היא נעצרה ונכלאה בביה"ח הפסיכיאטרי הסובייטי עם אבחון של סכיזופרניה המתקדמת לאט, בדומה למתנגדי משטר סובייטים אחרים. בראשית שנות ה-90, פסיכיאטרים של האגודה הפסיכיאטרית העצמאית של רוסיה הוכיחו כי הטענה בדבר המחלה הנפשית שלה הייתה מזויפת. היא תיארה את חווייתה בביה"ח הפסיכיאטרי הסובייטי בספרה מעבר לייאוש.
רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נובודבורסקיה התמודדה כמועמדת למפלגה הליברלית הרדיקלית ההתאחדות הדמוקרטית בבחירות הפרלמנטריות ברוסיה לשנת 1993 במחוז בעל מנדט בודד כחלק מזרם בחירתה של רוסיה . כמו כן היא התמודדה בבחירות הפרלמנטריות ברוסיה לשנת 1995 ברשימה של מפלגה של חופש כלכלי. היא לא נבחרה באף אחת משתי הבחירות, ומעולם לא החזיקה במשרה ציבורית.
אקטיביזם פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נובודבורסקיה הגדירה עצמה כפוליטיקאית דמוקרטית וליברלית. לעיתים כנתה עצמה ואת בעלי בריתה: 'היורשים למסורת התנועה הלבנה הרוסית'. היא ביקרה בגלוי את מדיניות ממשלת רוסיה, כולל מלחמות צ'צ'ניה, מדיניות הפנים של ולדימיר פוטין, והלידה מחדש לכאורה של תעמולה סובייטית ברוסיה.
בריאיון עם תחנת הרדיו "אקו מוסקבי" (ההד של מוסקבה), בו דנה במלחמת דרום אוסטיה בשנת 2008, אמרה נובודבורסקיה ששאמיל באסייב היה דמוקרט, בהתחשב בתמיכתו בבוריס ילצין בעת הפוטש של אוגוסט בשנת 1991 והשתתפותו בממשלתו של אסלאן מסחאדוב בשנת 1997, אשר מינה את באסאייב דפוטי לראש ממשלת איקריה. ע"פ דבריה, הייתה זו מדיניות ממשלת רוסיה בצ'צ'ניה אשר הפכה את באסייב לטרוריסט. בתגובה, אלכסיי ונדיקטוב (אנ') העורך הראשי של תחנת הרדיו, הוציא את ההקלטה והתמלילים של התוכנית מאתר האינטרנט של ה"הד של מוסקבה". מאוחר יותר האשימה את ונדיקטוב בצנזורה והוצאת דיבה והציעה כי ההחלטה להסיר את הראיון נבעה ככל הנראה מהעובדה שגזפרום, חברה בבעלות הממשלה, היתה גם בעלת מניות ב"הד של מוסקבה". ונדיקטוב הכריז כי זו החלטה שלו ואישר כי נובודבורסקיה תוחרם מהתחנה עד לסוף שנת 2008. במרץ 2010 היא חתמה על המניפסט האינטרנטי נגד פוטין של האופוזיציה הרוסית, "פוטין חייב ללכת".
ולריה נובודבורסקיה טענה כי הכללת תרחיש התפוצצות כלי הטיס של לך קצ'ינסקי במוקומנטריה אשר שודר בטלוויזיה הגאורגית במרץ 2010, מהווה הוכחה לשותפות של ממשלת רוסיה בפשע שהביא למותו של נשיא פולין בהתרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה במחוז סמולנסק ב-10 באפריל 2010.
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולריה נובודבורסקיה מתה ב-12 ביולי 2014 מתסמונת הלם רעלי שנבעה מפלגמון ברגלה השמאלית.
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר נשאלה בדבר רווקותה ובתוליה, ולריה נובודבורסקיה אמרה בגלוי כי היא אינה מעוניינת במין. כמו כן היא הוסיפה כי היא מעולם לא הרגישה משיכה מינית לאף אדם. לעומת זאת, בראיון אחר אמרה ולריה שהתאהבה מספר פעמים אך בסופו של דבר נמצא כי בחירותיה לא היו "גיבורים".
במילותיה, היא לא נישאה, וכן לא הקימה משפחה משל עצמה מפני שהקג"ב מנע ממנה הזדמנות כזו בשנת 1969: "אמא במחנה שבויים אחד, אבא באחר. מה על ילד לעשות במצב הזה? לעניות דעתי, חוסר אחריות מלאה."
אמה, נינה פיודורובנה נובודבורסקיה (1928 - 2017) הייתה רופאת ילדים. ולריה חיה בדירה עם אמה והחתול שלהן סטאסיק. במהלך הקיץ הן שכרו דאצ'ה בקראטובו (אנ').
אביה, איליה בוריסוביץ' בורשטין (1923 - 2016) היה מהנדס רדיו יהודי, יליד מוסקבה. הוריה של ולריה התגרשו בשנת 1967. איליה בורשטין היגר לארצות הברית בשנת 1989.
היא חיבבה שחייה, מדע בדיוני, תיאטרון וחתולים.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נובודבורסקיה קיבלה את פרס סטארובויטובה "על תרומתה למען ההגנה על זכויות אדם וחיזוק הדמוקרטיה ברוסיה". בטקס היא אמרה ש"אנחנו לא בהתנגדות ל, אלא בעימות עם, המשטר הנוכחי".
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולריה נובודבורסקיה פרסמה מספר ספרים בתוספת להוצאות לאור מהעיתון מבט חדש. (ISBN 978-5-8159-0893-2)
- ולריה נובודבורסקיה. מעבר לייאוש. מוסקבה, רי"א נובוסטי. 1993 Валерия Новодворская. По ту сторону отчаяния (ברוסית)
- Карфаген обязан быть разрушен (ברוסית)
- Валерия Новодворская. Над пропастью во лжи (ברוסית)
- Валерия Новодворская. Прощание славянки (Захаров, 2009 г) (ברוסית)
- Валерия Новодворская. Поэты и цари (АСТ, АСТ Москва, Харвест, 2009 г) (ברוסית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולריה נובודבורסקיה, ברשת החברתית פייסבוק
ולריה נובודבורסקיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ולריה נובודבורסקיה, ברשת החברתית VK
ולריה נובודבורסקיה, סרטונים בערוץ היוטיוב- הערוץ של ולריה נובודבורסקיה ביוטיוב
- ולריה נובודבורסקיה בפייסבוק
- האתר של ההתאחדות הדמוקרטית
- חוות דעת על grani.ru (ברוסית)
.svg){kind=icon}
- Vladimir Khanelis, "It can very soon come to pogroms", interview with Novodvorskaya, Jewish Observer, 21/40 (November 2002)
טלי קרופקין, אלפים נפרדו מאחרונת דור הנפילים שחלמו על רוסיה דמוקרטית, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
