ונדה לנדובסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Landowska.jpg
לאוניד פסטרנק "קונצרט של ונדה לנדובסקה במוסקבה" (1907)
פרנסיס פּוּלַנְק וונדה לנדובסקה

וַנדָה לַנדוֹבסקָהפולנית: Wanda Landowska ‏ (5 ביולי 187916 באוגוסט 1959) הייתה צ'מבליסטית פולנייה יהודייה, מחלוצי החייאתו של הצ'מבלו בתחילת המאה ה-20 בנגינתה (הן בהופעות פומביות והן בהקלטות), בהוראת הנגינה בכלי, בפרשנותה ובמחקריה.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדה לנדובסקה נולדה בשנת 1879 בעיר ורשה שבפולין הרוסית, בת לאב עורך דין ולאם בלשנית, שתרגמה את מארק טוויין לפולנית. היא החלה לנגן פסנתר בגיל ארבע ולמדה בקונסרבטוריון של ורשה אצל יאן קלֶצ'ינסקי ואלכסנדר מיכלובסקי (אנ'). בנוסף, למדה קומפוזיציה אצל היינריך אוּרבַּן (אנ') בברלין. לאחר נישואיה לחוקר הפולקלור הפולני הנרי לב בשנת 1900 בפריז, לימדה פסנתר בסקולה קאנטורום (אנ') שם (1900–1912). מורה הראשון עודד אותה לנגן את המוזיקה שאהבה וללכת בדרכה, אך מוריה הבאים עשו כמיטב יכולתם להטותה בכיוונים שלא נראו לה, ושנות ההוראה הכפויה הביאו אותה להחלטה להתמסר למוזיקה שאהבה, בעיקר מתקופת הבארוק, ולוותר על הפסנתר למען הצ'מבלו. החלטתה זו הקימה עליה מתנגדים, שראו בצ'מבלו כלי נשכח שאבד עליו הכלח בשנים ההן, אך גם תומכים, בהם גבריאל פורה ומנואל דה פאיה.

ונדה לנדובסקה לימדה צ'מבלו בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין (1912–1919). התעניינותה העמוקה במוזיקולוגיה, ובעיקר ביצירותיהם של באך, קופרן וראמו הובילה אותה לסייר במוזיאונים של אירופה בחיפוש אחר כלי מקלדת מקוריים; היא רכשה כלים עתיקים והזמינה כלים חדשים, שיוצרו לבקשתה אצל פלייל ושות'. היו אלה צ'מבלי גדולים, בעלי מבנה כבד, שהסתמך במידה רבה על מבנה הפסנתר. כלים אלה יצאו במידה רבה מן האופנה בארבעת העשורים האחרונים והזיקו לא מעט להערכה המודרנית של הקלטות לנדובסקה.

יצירות חדשות רבות נכתבו למענה: "אל רטאבלו דה מאסה פדרו" (El retablo de maese Pedro) (אנ') של מנואל דה פאיה ציין את שיבת הצ'מבלו לתזמורת המודרנית. בהמשך כתב פאיה קונצ'רטו לצ'מבלו למענה, ופרנסיס פולנק חיבר בשבילה את "Concert champêtre" שלו.

בשנת 1925 ייסדה את בית הספר למוזיקה עתיקה בפריז. משנת 1927 היה ביתה בסַן-לה (אנ') למרכז ביצוע וחקר מוזיקה עתיקה. כשכבשה גרמניה הנאצית את צרפת, לנדובסקה, שהייתה לאזרחית צרפת ממוצא יהודי, נמלטה מפריז עם עוזרתה ושותפתה לחיים, המוזיקאית דניז רֶסטוּ (אנ'). היא עזבה את סן-לו בשנת 1940, ולאחר תקופת נדודים בדרום צרפת הפליגה מליסבון לארצות הברית וב-7 בדצמבר 1941 הגיעה לניו יורק. ביתה בסן-לו נבזז, הכלים וכתבי היד נגנבו, ולארצות הברית הגיעה למעשה ללא נכסים של ממש. בשנת 1949 התיישבה בלייקוויל (אנ') שבקונטיקט, והשיבה לעצמה את מעמדה כמבצעת ומורה בארצות הברית, שבה הרבתה לסייר במסעות קונצרטים. כתביה על מוזיקה, "מוזיקה עתיקה" ו"לנדובסקה על מוזיקה", תורגמו ונערכו על ידי דניז רסטו.

הקלטות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Musique ancienne: le mépris pour les anciens--la force de la sonorité--le style--l’interpretation--les virtuoses--les Mécènes et la musique; avec la collaboration de M. Henri Lew-Landowski, Paris: Mercure de France, 1909.‎
  • Landowska on Music; collected, edited, and translated by Denise Restout, assisted by Robert Hawkins, New York: Stein and Day, 1964.‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה של לנדובסקה:

  • "Landowska Discography," in: Landowska on Music (1964), pp. 411-422.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Putnam Aldrich, "Wanda Landowska's Musique Ancienne," Notes, Second Series, 27,3 (1971), pp. 461-468.