ונוס (לוויין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונוס
Venus satellite.jpg

איור של הלוויין ונוס
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הישראלית
וסוכנות החלל הצרפתית
יצרן התעשייה האווירית לישראל ורפאל
תאריך שיגור מתוכנן ל-2015
אתר אינטרנט אתר CNES
משימה
סוג משימה לוויין חישה מולטי ספקטראלי וניסוי הנעה יונית
לוויין של כדור הארץ
מסלול מסלול מסונכרן שמש SSO עם עקבה קרקעית חוזרת של יומיים
נטייה 98.27 מעלות
אפואפסיד 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית)
פריאפסיד 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית)
זמן הקפה 99 דקות בגובה 720 ק"מ / 92 דקות בגובה 410 ק"מ
הקפות ליום 14.5 בגובה 720 ק"מ / 15.5 בגובה 410 ק"מ
משך המשימה 4.5 שנים
מידע טכני
משקל בשיגור 270 ק"ג, מתוכם 5 ק"ג הידרזין ו-14 ק"ג קסנון
מצלמת הלוויין

ונוס (VENμS = Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללווין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטעד מצלמה מולטי-ספקטראלית, ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לווין אוטונומית. הלוויין צפוי להיות משוגר לחלל במהלך שנת 2015. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האוירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל.

משימות הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללווין שתי משימות: משימה מדעית ומשימה טכנולוגית. בשלב המשימה הראשון (VM1), בגובה 720 קילומטר, למשימה המדעית יש עדיפות. לאחר שנתיים וחצי, המשימה הטכנולוגית מקבלת עדיפות בשאר שלבי המשימה.

המשימה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין יכיל מצלמה רב-צבעית (מולטי-ספקטראלית) מתוצרת אל-אופ (הנקראת VSSC). בשנתיים הראשונות הלוויין יהיה במסלול מסלול מסונכרן שמש (SSO),בעל עקבה קרקעית קבועה, כלומר יעבור בדיוק מעל אותה נקודה כל יומיים ויצלם באותה זווית שמש. הלוויין ישמש לאיסוף נתוני חוזי של פני כדור הארץ בתחום הרב-צבעי ולמחקר מדעי. הלוויין יחקור תעוקת צמחייה (מצב ההשקיה בשדות) וזיהום בימים ואגמים.

המשימה הטכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה הטכנולוגית היא להוכיח מערכת הנעה חשמלית יונית מסוג HALL. המטע"ד הישראלי מפותח בישראל ונקרא IHET. במהלך השלב המשימה הראשון (VM1) יתבצע ניסוי פעם בחודש במשך 2-‏4 ימים (תלוי באורך הניסוי) ולאחר מכן הלוויין יוחזר למסלולו הנומינלי בצורה אוטונומית (ללא פיקוד קרקעי נוסף). בשלב השני של המשימה (VM2) המנוע יופעל לשינוי גובה הלוויין וזווית האינקלינציה שלו - והלוויין ירד לגובה 410 ק"מ, למסלול שגם הוא בעל זווית שמש קבועה ועקבה קרקעית קבועה של יומיים. בשלב השלישי של המשימה (VM3) המשימה המדעית והטכנולוגית יופעלו יחדיו - והמנוע ישמור על המסלול בצורה הדוקה, כך שלמרות הגרר האטמוספירי בגובה זה, העקבה הקרקעית תשמר.

במטעד ה-IHET (פירוש השם הוא Israeli Hall effect Thruster) נמצאים שני מנועים יונים-חשמליים מסוג hall effect. המנוע מסוגל לתת דחף של 15mN בהספק אנודי של 300W, בתקיפה סגולית (Isp) של 1,300 שניות.

חברות מפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. המנוע היוני מפותח ברפאל. מצלמת הלוויין פותחה בחברת אל-אופ. בתוכנית מעורבת גם האקדמיה הישראלית, באמצעות הטכניון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר, השייך לאוניברסיטת בן-גוריון, וכן מעורב בה גם המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. מדעני מוסדות אלה משתתפים באפיון מערכות הלוויין והגדרתן וכן בביצוע של משימות התוכנית.

מצלמת הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצלמת הלוויין פותחה על ידי חברת אל-אופ והיא מיועדת לצלם את כדור הארץ בתריסר אורכי גל. הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות בשיעור של כ-5 מטרים וברוחב מיפתח המטעד על הקרקע (swath) של 27 קילומטר. יחס המשקל והביצועים של מצלמה מולטי ספקטראלית זו נחשב לטוב בעולם. בגובה הנמוך, הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות 2.7 מטר.

ערוץ תדר מרכז (nm) רוחב הערוץ (nm) שימוש עיקרי
1 420 40 תיקונים אטמוספירים
2 443 40 עננות, אירוסלים באויר
3 490 40 תיקונים אטמוספירים
4 555 40 אדמה
5 620 40 אדמה
6 620 40 DEM, איכות התמונה (זהה לערוץ 5)
7 667 30 אדמה
8 702 24 אדמה
9 742 16 אדמה
10 782 16 אדמה
11 865 40 אדמה
12 910 20 אדי מים

פלטפורמת הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלטפורמת הלוויין מבוססת על פלטפורמת לווין טכסאר. כיוון שמערכת ההנעה היונית היא מטעד, ללוויין יש מערכת הנעה נוספת של הידרזין, המיועדת להכנסה למסלול ולשמירה על ביצועי המשימה המדעית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J. Topaz, T. Sprecher, F. Tinto, O. Hagolle, "VENUS - A Super-Spectral Satellite Camera," 58th IAC (International Astronautical Congress), International Space Expo, Hyderabad, India, Sept. 24-28, 2007, IAC-07-B1.2.09
  • G. Dedieu, A. Karnieli, O. Hagolle, H. Jeanjean, F. Cabot, P. Ferrier, Y. Yaniv, "VENµS: A Joint Israeli - French Earth Observation Scientific Mission with High Spatial and Temporal Resolution Capabilities," Envisat Symposium 2007, Montreux, Switzerland, April 23-27, 2007
  • J. Herscovitz, "Systems Engineering in Venus Satellite," 9th Annual Systems Engineering Conference, NDIA (National Defense Industrial Association) 2006, Oct. 23-26,, 2006, San Diego, CA, USA
  • J. Herscovitz, D. L. Barnett, "Decision Analysis for Design Trades for A Combined Scientific-Technological Mission Orbit on Venus Micro Satellite," INCOSE 2007 (International Council on Systems Engineering), San Diego, CA USA, June 24 -28, 2007
  • ע. סלמה, "בקרת מסלול אוטונומית ללווין וונוס", כנס בקרת מסלולים ובקרת הכוון של לווינים של האיגוד הישראלי לבקרה אוטומטית, יוני 2012, הרצליה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]