ונטית (שפה איטלית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונטית (איטלית)
מדינות בהן מדוברת: צפון מזרח איטליה
אזורים בהם מדוברת: אין
סך כל הדוברים: נכחדה במאה ה-1
דוברי שפת אם: 0
כתב:
סיווג משפחתי: הודו אירופאית

 ונטית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

ונטית (שפה איטלית) (לטינית Lingua Venetica) היא שפה הודו-אירופית שדוברה בעת העתיקה באזור ונטו שבצפון-מזרח איטליה בין עמק הפו מדרום למורדות הרי האלפים מצפון.

על קיומה של השפה ומאפייניה מעידות כ-300 כתובות קצרות שהשתמרו מהתקופה שבין המאה ה-6 לפנה"ס למאה ה-1, מועד בו נדחקה מפני הלטינית ונכחדה. דוברי הונטית היו הונטים האדריאטים, עם איטלי שכונה "Veneti" בפי הרומאים ו-"Ενετοί" (אֳ‏נֳ‏טי) ביוונית. כ-60 מילים בונטית פוענחו אם כי חלק מהן נשאלו מלטינית.

אין לבלבל שפה זו עם ונטית השייכת למשפחת השפות הרומאניות.

שיוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטית היא שפה הודו-אירופית המשתייכת לקבוצת ה"קנטום" והיא נכתבה באלפבית צפון איטלי. קיימת הסכמה כי למעט ליבורנית, הייתה הונטית השפה המקורבת ביותר לשפות האיטליות, קבוצה שכללה בין היתר גם את הלטינית. האפשרות שונטית הייתה מקורבת גם לניבים אילירים מוטלת בספק בידי רוב החוקרים. עוד נתגלו מספר קווי דמיון בין ונטית לשפות הגרמניות, במיוחד בכינויי השם (Pronoun).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]