וניבר בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
וניבר בוש

וניבר בוש (באנגלית: Vannevar Bush;‏ 11 במרץ 1890 - 28 ביוני 1974) היה מהנדס אמריקאי שנודע בעבודתו על מחשבים אנלוגיים, בתרומתו לפיתוח פצצה גרעינית במסגרת פרויקט מנהטן, בייסוד חברת ריית'און וברעיון של "ממקס", שהוא מאבות רעיון ההיפרטקסט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וניבר בוש נולד באוורט, מסצ'וסטס. בשנת 1913 סיים לימודיו במכללת טאפטס. במהלך השנה האקדמית 1914-1915 לימד מתמטיקה במכללת ג'קסון. אחרי עבודת קיץ בחברת ג'נרל אלקטריק ושהות קצרה באוניברסיטת קלארק כדוקטורנט של ארתור גורדון ובסטר, המשיך בלימודי הנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ותוך פחות משנה, ב-1917, קיבל תואר דוקטור מ-MIT ומאוניברסיטת הרווארד במשותף.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עבד במועצה הלאומית למחקר, יחד עם כ-6,000 מדענים אמריקאים, ביישום של המדע ללוחמה (כגון בפיתוח צוללות, ומיקרוסקופים משופרים). בשנת 1919 הצטרף למחלקה להנדסת חשמל ב-MIT והיה שם פרופסור בשנים 1923-1932.

בשנת 1922, בוש ושותפו לחדר במכללה, לורנס ק' מרשל, הקימו חברה בשם American Appliance Company, לשיווקו של מכשיר חשמלי בשם S-tube, שהיה מיישר זרם גזי אשר הומצא על ידי סי ג'י סמית. בוש הרוויח כסף רב ממיזם זה, והחברה, ששינתה שמה לריית'און, הפכה לחברת אלקטרוניקה גדולה.

ב-23 באוגוסט 1938 מונה וניבר ל-NACA, ובין 1940 ל-1941 שימש כמנהל הסוכנות, עד שהוחלף על ידי ג'רום האנסאקר. בוש נשאר ב-NACA עד ל-1948.

ב-1941 ניהל בוש את "הלשכה למחקר ופיתוח מדעי" (OSRD - Office of scientific Research and Development). הלשכה הוקמה על מנת לתעל ולמקד מחקר מדעי להמצאות טכנולוגיות צבאיות בהן פיתוח מכ"ם, מחקרי הישרדות, פענוח צפנים ופיתוח פצצות, בכלל זה "פרויקט מנהטן" לפיתוח פצצת אטום.

לאחר הטלת הפצצה ופרסום פרויקט מנהטן באוגוסט 1945, הועלתה שיטת המחקר ממוקד-המטרה על נס. הקבוצה המבצעת מחקר במטרה להגיע להישג טכנולוגי מועיל הועמדה בניגוד למדע בסיסי, המתבצע על ידי אינדיבידואלים ("פרימדונות") באוניברסיטאות על מנת לספק את יצר הסקרנות שלהם בלבד‏[1]. על מנת לסתור גישה זו כתב וניבר בוש לנשיא טרומן מכתב (בכותרת "מדע: החזית האינסופית") בו הזהיר מפני גישה "מכוונת" מדי והדגיש שאפילו פרויקט מנהטן ניצב על כתפי תוצר אינטלקטואלי של הישגי המדע הבסיסי הבלתי-מכוון. גישתו של בוש התקבלה על ידי הממשל והביאה ב-1950 ליצירת הקרן הלאומית למדע (NSF - National Science Foundation) שתכליתה מימון ממשלתי למחקר מדעי עצמאי לטווח ארוך‏[2].

המושג MEMEX[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 1930 הציג בוש את הרעיון שכינה "ממקס" (memex) - מכשיר מבוסס מיקרופילם שיאחסן אוסף של מסמכים זמינים בקלות לעיון, במעין "רשת סבוכה של שבילים שנערך על ידי התאים של המוח", וביסודו ידמה את הפונקציות של המוח האנושי. מה שעוד היה חשוב במכשיר היה נגישותו "מכשיר עתידי לשימוש אישי ... סוג של קובץ ספריה פרטית ממוכן כך שכל פריט יכול להוביל מיד לאחר".

לאחר חשיבה על רעיון זה במשך מספר שנים, תיאר בוש את מחשבותיו במאמר "As we may think" המאמר, שפורסם בירחון The Atlantic בשנת 1945, מתאר את "ממקס" - ספריית קבצים אישיים, בה האדם שומר את כל ספריו, מסריו ורשמיו, שיהיו זמינים לו במהירות ויהוו הרחבה מלאכותית לזיכרונו. בוש תיאר מעין שולחן כתיבה עם מסכי מגע וסורק, שמאפשר לאחסן מידע טקסטואלי וגרפי ולשלוף אותו באמצעות מלות מפתח. הוא הסביר כי המשתמש במערכת יוכל לשלוף כל ספר ולהציגו על מסכים שיוצבו על השולחן.

בוש האמין כי בעוד הוא קורא, המשתמש יוכל לפעול בהתאם למחשבות והתגובות המתעוררות בו במהלך הקריאה, בתהליך פעיל הדומה לכתיבה. הוא הניח שהקורא יוכל להוסיף למלים שמופיעות על המסך הערות ולארגן אותן מחדש והתווה את הבסיס להמצאת טקסט וירטואלי שאינו פיזי. הוא גם הגה את רעיון הקטלוג האסוציאטיבי של מלים, שידוע היום במונח "קישור". "הרעיון הבסיסי הוא שבחירה בכל פריט על המסך תוכל להביא לבחירה בפריט אחר", קבע בוש.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1922, עקרונות של הנדסת חשמל.
  • 1929, ניתוח מעגלים אופרטיביים.
  • 1945, כפי שאנו עשויים לחשוב, ​​The Atlantic.
  • 1945, מדע: החזית האינסופית , מזכר לנשיא הארי טרומן המתאר הצעה למדיניות המדע והטכנולוגיה של ארצות הברית שלאחר המלחמה.
  • 1946, אופקים אינסופיים, אוסף מאמרים.
  • 1949, נשק מודרני ואנשים חופשיים, דיון על תפקידו של המדע בשימור המוסדות הדמוקרטיים.
  • 1967, לא די במדע, מסות.
  • 1970, פיסות פעולה, על המדע והמדינה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סידהרטא מוחרג'י, מלכת כל המחלות: ביוגרפיה של מחלת הסרטן, עם עובד 2013. עמ' 133
  2. ^ סידהרטא מוחרג'י, מלכת כל המחלות: ביוגרפיה של מחלת הסרטן, עם עובד 2013. עמ' 134-5