ונרה 7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונרה 7
מידע כללי
מפעיל לאבוצ'קין עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן לאבוצ'קין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 17 באוגוסט 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר Molniya-M עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור כן שיגור 31 עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
מסלול מסלול הליוצנטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
נטייה 2 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 287 יממה עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה הכולל 17 באוגוסט 1970 – הווה (120 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 1,180 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 04489
מאגר המידע הלאומי 1970-060A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ונרה 7 הייתה רכב חלל סובייטי, השביעית בתוכנית ונרה הסובייטית של גשושיות שנשלחו לכוכב נוגה. זו הייתה החללית הראשונה שנחתה בהצלחה על כוכב לכת אחר ושדרה משם אותות חזרה לכדור הארץ.

כמו הגשושיות הקדומות של "תוכנית ונרה", הגשושית נבנתה במשרד "לאבוצ'קין". בעקבות נתוני לחץ וטמפרטורה שהועברו על ידי גשושיות קודמות, מבנה החללית הותאם למידע מעודכן. יחידת הנחיתה נבנתה מטיטניום במקום מסגסוגת אלומיניום. בגשושית הייתה מותקנת סוללת עופרת-חומצה. כשבועיים לפני הנחיתה נטענה הסוללה תוך שימוש בפאנלים סולריים של הגשושית.

כתוצאה משדרוג שבוצע, משקל הגשושית ויחידת הנחיתה גדל באופן משמעותי והיה צורך להוריד ממנה את רוב מכשירי המדידה. כמו כן היה צורך בשימוש במשגר לוויינים וחלליות חזק יותר. הדבר גרם לצורך בביצוע שדרוגים במשגר מדגם מולניה.

החללית שוגרה ב-17 באוגוסט 1970 ונכנסה לאטמוספירה של נוגה ב-15 בדצמבר 1970. הגשושית נכנסה לאטמוספירה כשהיא מחוברת לרכב האם שלה לצורך שמירה על טמפרטורה נמוכה זמן רב ככל האפשר בתוך האטמוספירה החמה של כוכב הלכת.

הגשושית התנתקה מחללית האם ונפתח מצנח בגובה 60 ק"מ תוך דגימת ההרכב האטמוספירי וחשפה הרכב של 97% פחמן דו-חמצני. מהירות הפגיעה בקרקע הייתה גבוהה מהמתוכנן (16.5 מטר לשנייה), כנראה כתוצאה מכשל בביצועי המצנח. החללית ככל הנראה ניזוקה בנחיתה, אך שידרה את מדידת הטמפרטורה של 475° על פני השטח. עקב תקלה בציוד המדידה רוב המכשירים לא הצליחו להעביר את הנתונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ונרה 6
תוכנית ונרה הבא:
ונרה 8