וסילי גרוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחית זיכרון לווסילי גרוסמן בדונצק

וסילי סמיונוביץ' גרוסמן (רוסית: Василий Семёнович Гроссман;‏ 12 בדצמבר 1905 - 14 בספטמבר 1964, מוסקבה); היה סופר סובייטי ממוצא יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם יוסף בן שלמה גרוסמן בעיר ברדיצ'ב בעת שהייתה תחת שלטון האימפריה הרוסית (כיום העיר היא חלק מאוקראינה) למשפחה יהודית מתבוללת. לאחר סיום בית ספר תיכון בעירו התקבל לפקולטה לכימיה באוניברסיטת מוסקבה, אותה סיים בשנת 1929. לאחר מכן עבד כמהנדס במכרות פחם באזור דונייצק שבאוקראינה. בשנת 1934 כתב ספר אודות חייהם של עובדי מכרות הפחם. הספר מצא חן בעיני הסופר מקסים גורקי, שעזר לגרוסמן לעבור למוסקבה וקידם את הקריירה הספרותית שלו. בשנים 1935 - 1937 כתב מספר נובלות קצרות. בשנים 1937 - 1941 כתב ספר אודות חייהם של המהפכנים ברוסיה בתחילת המאה ה-20.

עם פלישת הצבא הנאצי לברית המועצות בשנת 1941 התגייס לצבא האדום והיה כתב צבאי של העיתון "הכוכב האדום" בחזית. ליווה את הכוחות בקרבות מוסקבה וסטלינגרד, בשחרור אוקראינה, בלארוס, פולין ובכיבוש ברלין. במהלך המלחמה, בנוסף למאמרים בעיתון, כתב נובלה "העם הבלתי מנוצח" ואוסף סיפורים קצרים תחת השם "רישומי סטלינגרד". בשטחים המשוחררים של ברית המועצות ופולין התגלו לעיניו הזוועות של השואה שעברה על העם היהודי. במיוחד השפיע עליו ביקור במחנות ההשמדה מיידנק וטרבלינקה. את מה שראה תיאר במאמרו "הגיהנום הטרבלינקאי". מאמר זה שימש כמסמך תביעה במשפטי נירנברג. בשנים 1944 - 1946 החל גם לאסוף עדויות של ניצולי שואה, שעל בסיסן כתב ספר (ביחד עם העיתונאי איליה אהרנבורג) שנקרא "הספר השחור". זהו תיעוד דוקומנטרי ראשון לשואת יהדות אירופה. הספר לא פורסם בברית המועצות אלא בארצות הברית, ברומניה ובשנת 1980 - בישראל.

בשנים שלאחר המלחמה היה גרוסמן קורבן לרדיפות המשטר בשל יהדותו (בייחוד בתקופת 1948 - 1953). ספריו לא פורסמו, והוא נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות. למרות זאת המשיך לכתוב ספרים. בשנת 1959 כתב את ספריו "החיים והגורל" (Жизнь и судьба) העוסק בקרב סטלינגרד ומציג יריעת חיים רחבה בחלקים שונים של רוסיה אצל מגזרי אוכלוסייה שונים תוך התמקדות ביהודים. (הספר היה אסור לפרסום במשך כ-20 שנה). בשנת 1961 - את הספר "הכל זורם" (Всё течёт), שהיה תיעוד של פשעי הדיקטטורה הסטליניסטית, בהם הרדיפות נגד מדענים, הרדיפות נגד יהודים, משפט הרופאים, מחנות המאסר (גולאג) וכן הקולקטיביזציה וההולודומור. ספרים אלו פורסמו בברית המועצות רק בתקופת הגלאסנוסט בסוף שנות ה-80, כעשרים שנה לאחר מותו.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]