וסילי מקסימוב

וסילי מקסימוב
Василий Максимов
לידה	17 בינואר 1844 (יוליאני); Lopino, רוסיה
פטירה	18 בנובמבר 1911 (יוליאני) (בגיל 67); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	Chernavino
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לאמנויות
תחום יצירה	ציור
הושפע על ידי	פיודור ברוני, פיוטר שמשין

וסילי מקסימוביץ' מקסימוב (ברוסית: Василий Максимович Максимов; 17 בינואר 1844 (יוליאני) – 18 בנובמבר 1911 (יוליאני)) היה צייר רוסי ובין מובלי קבוצת האומנים המכונים "הנודדים".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסימוב נולד למשפחת איכרים בכפר לופינו שליד נובאיה לאדוגה. הוא התייתם בצעירותו, והחל לעבוד בחנות איקונות למחייתו, בה למד לצייר. בשנת 1863 התקבל לאקדמיה הקיסרית לאמנויות ובשנת 1864 הצטרף לקומונת האמנים (Арте́ль худо́жников) שהוקמה על ידי פ. נ. קרסטונווצב. הקבוצה התקיימה שנה אחת לפני שפורקה אולם מקסימוב הושפע מחבריה. בשנה זו צייר מקסימוב את היצירה "הילד החולה" אשר זיכתה אותו במדליית זהב מאת האקדמיה.

מקסימוב סיים את לימודיו באקדמיה בשלוש שנות לימודים (קצב לימודים מהיר ביותר) ובשנת 1865 סירב (בדומה לאמנים אחרים בהם איוואן קרמסקוי) להשתתף בתחרויות האקדמיה. סירוב זה נבע מסירובו לנסוע וללמוד אמנות ברחבי אירופה (קריטריון אשר נדרש על מנת להשתתף בתחרויות), והעדיף לנסוע בכפרי רוסיה ולצייר את המראות שראה בסגנון ריאליסטי.

לאחר תום לימודיו עבר לכפר שובינו שבפלך טבר, שם צייר את הכפריים ופשוטי העם והתפרנס מלימוד ציור לנסיכה גולנישב-קוטוזוב (צאצאית של מיכאיל קוטוזוב).

יצירתו "סיפורי סבתא" (1867) הוצגה בתערוכת הנודדים וזכתה בה בפרס. היצירה נרכשה על ידי האספן פאבל טרטיאקוב. בשנת 1872 הצטרף מקסימוב לקבוצת הנודדים (קבוצת פרדויז'ניקי) ובמהרה הפך לאחד ממוביליה. איליה רפין ציין כי מקסימוב היה אבן הפינה של הקבוצה.

בשנות חייו האחרונות יצא הסגנון הריאליסטי מהאופנה, ולא היו רוכשים ליצירותיו של מקסימוב, אולם מקסימוב המשיך לצייר את התושבים הכפריים העניים של רוסיה, תוך שהוא חי חיי עוני ומחסור.

מקסימוב נפטר בסנקט פטרבורג.