וסילי שוקשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וסילי שוקשין

וסילי שוקשיןרוסית: Василий Шукшин; ‏25 ביולי 1929, מחוז אלטאי2 באוקטובר 1974, מחוז וולגוגרד) היה שחקן קולנוע, סופר ובמאי סובייטי. הוא זכה בפרס ברית המועצות בשנת 1971 ובפרס לנין בשנת 1976 (לאחר פטירתו).

וסילי שוקשין נולד בכפר במחוז אלטאי למשפחת איכר. בשנת 1933 אביו נעצר והוצא להורג. בשנת 1943 שוקשין סיים שבע שנות לימוד והחל ללמוד בבית הספר לטכנאים בעיר הקרובה. לאחר שנתיים של לימודים הוא חזר לקולחוז בו גדל. בשנת 1947 הוא עזב את הכפר ועבד בעבודות מזדמנות שונות.

בשנת 1949 שוקשין גויס לצבא האדום ושירת בצי. בשנת 1953 הוא שוחרר בטרם סיים את תקופת שרות החובה עקב מחלתו. שוקשין חזר לכפר בו נולד, השלים לימודי בית ספר תיכון ואף עבד כמורה.

בשנת 1954 שוקשין נסע למוסקבה והתקבל ללימודים ב-VGIK. הוא למד אצל מיכאל רום. לפי המלצת רום שוקשין התחיל לשלוח לירחונים ספרותיים סיפורים קצרים אותם כתב. בשנת 1958 התפרסם הסיפור הראשון של שוקשין.

לאחר סיום הלימודים שוקשין הצטלם במספר סרטים אך ללא הצלחה מיוחדת. בשנת 1964 הוא כתב תסריט לסרט על בסיס סיפוריו וביים אותו. הסרט שזכה להצלחה גדולה.

במהלך שנות ה-60 שוקשין כתב תסריטים למספר סרטים אך הנהלת האולפנים לא הסכימה להתחיל בהסרטת הסרטים ככל הנראה משיקולי צנזורה. במקביל הוא המשיך לכתוב סיפורים קצרים שזכו להצלחה גדולה. רוב סיפוריו מוקדשים לחיי הכפר הסובייטי.

בשנת 1974 שוקשין ביים סרט חדש על חיי פושע פלילי משוחרר. הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים הסובייטי. כמו כן הוא קיבל הזמנה להשתתף בסרט חדש של סרגיי בונדרצ'וק. במהלך הצילומים הוא נפטר באופן פתאומי. על מכלול יצירות בספרות וקולנוע בשנת 1976 הוענק לו פרס לנין.

שוקשין נטמן במוסקבה בבית העלמין נובודוויצ'י.

שוקשין היה נשוי שלוש פעמים. עם אשתו הראשונה הוא התחתן בשנת 1953 והם גדלו באותו כפר. בשנת 1957 בהיותו במוסקבה הוא כתה לה שרוצה להתגרש. בשנים 1964-1967 הוא היה נשוי בפעם השנייה לשחקנית קולנוע.

בשנת 1965 לשוקשין נולדה בת משחקנית לידיה פדוסייבה. בסופו של דבר שוקשין התגרש ובשנת 1968 התחתן בפעם השלישית. מנישואין אלו נולדו לו עוד שתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסילי שוקשין בוויקישיתוף