ועדת קונובאליוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועדת קוֹנוֹבאלְיוּקאוקראינית: Коновалюк комісія) או בשמה הרשמי הוועדה הזמנית של הפרלמנט האוקראיני להבהרת הנסיבות ולחקירת העובדות של אספקת ציוד צבאי לגאורגיה תוך הפרת החוק האוקראיני והחוק הבין־לאומי (באוקראינית: Тимчасова слідча комісія Верховної Ради України з питань з’ясування обставин та встановлення фактів поставки до Грузії української військової техніки з порушенням законодавства України та норм міжнародного права) הייתה ועדה שהוקמה אד הוק על ידי הפרלמנט האוקראיני, ב-2 בספטמבר 2008[1], במטרה לחקור את חוקיות מכירת הציוד הצבאי מאוקראינה לגאורגיה והמעורבות האוקראינית במלחמה שהתקיימה בגאורגיה באוגוסט 2008[2]. בראש הוועדה מונה ולרי קונובאליוק (אנ') ממפלגת האזורים. בדצמבר של אותה שנה פרסמה הוועדה דו"ח המאשים את המנהיגות האוקראינית בחימושה של גאורגיה במהלך המלחמה תוך הפרה של החוק הבין־לאומי[3]. ב-19 בדצמבר החליט הפרלמנט האוקראיני לשקול את המלצות הוועדה בדו"ח והעביר אותו לנשיא אוקראינה ולראש ממשלת אוקראינה, וכן לתובע הכללי של אוקראינה לקבלת חוות דעת משפטית. הפרלמנט סירב להאריך את כהונת ועדת קונובאליוק מעבר לתאריך שנקבע ליוני 2009 למרות המלצת הוועדה[4]. התובע הכללי נתבקש גם לתת הערכה משפטית על האמצעים החוקיים שיש לנקוט כנגד שרותי הביטחון האוקראיניים ומשרד ההגנה האוקראיני שרצו, על פי דברי הוועדה, להפריע לחקירה[5].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק T-72 גאורגי, שסופק על ידי אוקראינה, שרוף, לאחר קרב צחינוואלי. אוגוסט 2008

ב-7 באוגוסט 2008 נכנסו כוחות גאורגיים לדרום אוסטיה, ופתחו במבצע בדרום אוסטיה, שמטרתו כיבוש צחינוואלי והשתלטות על החבל הבדלני. בתגובה ביצעו הרוסים ב-8 באוגוסט 2008 שורה של תקיפות אוויריות נגד מטרות צבאיות ואחרות בגאורגיה. גם לאחר נכונותה של ממשלת גאורגיה לסגת מהחבלים הבדלניים במדינה ולחתום על הפסקת האש המוצעת של האיחוד האירופי, המשיכה המתקפה הרוסית, אשר כללה פלישה לשטחי גאורגיה גופא, הן מכיוון דרום אוסטיה והן מכיוון אבחזיה, הפגזת נמל התעופה הבינלאומי טביליסי, הטלת מצור על נמלי הים של גאורגיה (הופסקה לאחר לחץ אוקראיני), כיבוש העיר גורי ופגיעה בעורק התחבורה הראשי המחבר בין מזרח גאורגיה למערבה, מתוך כוונה לערער את משטרו הפרו-מערבי של סאקשווילי. צעדים אלה גרמו לפי הערכות האו"ם לכ-115 אלף פליטים גאורגיים[6].

זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, האשימה רוסיה את אוקראינה, ומדינות נוספות כולל ישראל, באספקה בלתי חוקית של נשק לצבא גאורגיה, וטענה כי שכירי חרב אוקראינים השתתפו במלחמה לצד גאורגיה. אוקראינה הכחישה יצוא בלתי חוקי של נשק וציוד צבאי לגאורגיה ומעורבות של נתיניה במלחמה. הוועדה שהוקמה על ידי הפרלמנט האוקראיני נועדה לחקור את טענות הרוסים.

חברי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה הורכבה משישה אנשים נציגי המפלגות הפוליטיות בבית המחוקקים האוקראיני, להוציא נציג של מפלגת נאשא אוקראינה (אנ') מפלגתו של נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו.

החקירה והמימצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה סיכמה את ממצאיה בדו"ח שנמסר לפרלמנט האוקראיני בדצמבר 2008. מסקנת הוועדה היא כי אוקראינה ייצאה לגאורגיה מגוון כלי נשק התקפיים, כמו טנקים, מגוון נגמ"שי חי"ר סובייטים מסוג BMP, נגמש"ם סובייטים מסוג BTR, תותחים מתנייעים מסוג 2S7 Pion, מטולי רקטות רב קניים (MRL) מסוג גראד ומסוקי תקיפה מסוג מיל מי-24 זמן קצר לפני תחילת המלחמה בדרום אוסטיה. הדו"ח גם טוען כי חלק מהנשקים שיוצאו לגאורגיה יכלו, במובן מסוים, להזיק להגנת אוקראינה, כמו למשל: מספר טיל קרקע-אוויר סובייטים מסוג 9K37‏ (SA-11 Gadfly) שהוצאו משימוש פעיל בצבא אוקראינה ויכולים לפגום בהגנה האווירית של אוקראינה. יתרה מזו, הדו"ח טוען כי במכירת הנשק לגאורגיה מעורבים תחבולות פיננסיות נרחבות כאשר הם נמכרו במחירים הנמוכים פי 3-5 ממחירם בשוק, והתשלום בגינם לא הגיע לתקציב האוקראיני. בנוסף לכך, פרסמה הוועדה רשימה של מומחים צבאיים אוקראינים, שחשודים כי נמצאו בגאורגיה בתחילת המבצע הגאורגי בדרום אוסטיה[7].

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המפלגות שנציגיהם השתתפו בהכנת הדו"ח דחו בתוקף כל אשמה, הם האשימו את הוועדה בשימוש במעמדם כמכשיר במאבק הפוליטי המתמשך לשליטה באוקראינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]