ועדת קינג-קריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ועדת קינג-קרייןאנגלית: King-Crane Commission) הייתה ועדת בדיקה שנשלחה על ידי הנשיא וודרו וילסון לפי החלטת חבר הלאומים לבחון אפשרות שהמנדט על ארץ ישראל וסוריה יוטל על ארצות הברית ולא על בריטניה וצרפת. הוועדה מונתה גם לבדוק האם יש להקים מדינה ארמנית, והאם מדינה זו צריכה להיווצר תחת מנדט של ארצות הברית. בשל העובדה שדו"ח הוועדה הושלם לאחר שווילסון לקה בשבץ מוחי וחדל לתפקד, נגנז הדו"ח והתגלה ופורסם רק ב-1922 על ידי כתב העת Editor & Publisher.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצעה הועלתה במסגרת שיחות ועידת השלום בפריז (1919). נציגי הציונים העדיפו מנדט בריטי. בריטניה העניקה לתנועה הציונית את הצהרת בלפור, בבריטניה התקיימה מסורת של תמיכה נוצרית בשיבת ציון וחיים ויצמן טווה בה רשת של הסכמות והבנות. מאידך, חששו הציונים שלפי מדיניות ארצות הברית יבקשו האמריקאים לכונן בארץ ממשלה ייצוגית המבוססת על רוב בבחירות דמוקרטיות בקרב כל יושבי הארץ, והיהודים עדיין לא היו אז רוב בארץ. מאותה סיבה עצמה הייתה ההצעה מקובלת ואף מועדפת על הערבים. במהלך הוועידה לא הביע ראש משלחת המשא ומתן של וילסון, אדוארד האוס, רצון ליטול את המטלה לאור מה שראה ככישלון ארצות הברית בפיליפינים.

הווארד בליס, בנם חולה השחפת של מייסדי האוניברסיטה האמריקאית בביירות (ואחיו של הארכיאולוג פרדריק בליס), ידיד קרוב של הנשיא וילסון הגיע לפריז על מנת לבקש, כבקשתו האחרונה לשגר ועדה שתבחן מה רוצים ערביי הארץ, בקשתו גובתה במכתב מאת האמיר פייצל.

סוריה וארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1919 הגיעה לדמשק וועדה שהורכבה משני אישים: הנרי צ'רצ'יל קינג מאוהיו, פעיל מיסיון ומראשי ימק"א וצ'ארלס ר. קריין, תעשיין משיקגו, מתומכי הנשיא וילסון. השניים סבבו בכפרי וערי ארץ ישראל, סוריה ולבנון ושמעו מפי הערבים שהם מעוניינים בשלטון אמריקאי. ח'ליל א-סכאכיני מנה את הסיבות לכך: הבריטים הבטיחו ליהודים בית לאומי, הם מקיימים מדיניות פרו-ציונית בפועל ומנדט בריטי על ארץ ישראל פירושו מנדט צרפתי על סוריה ופיצול האומה הערבית. בסוריה תמכו מעל 60% במנדט אמריקאי, בעוד שבלבנון תמכו מעל 50% במנדט צרפתי[1].

ועדת קינג-קריין הגיעה למסקנה שרוב תושבי הארץ מעוניינים בשלטון אמריקאי והמליצה על כך. הווארד בליס קיבל את הדוח ימים ספורים לפני מותו אך הנשיא וילסון כבר לקה בשבץ מוחי וחדל מלתפקד.

ארמניה הווילסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארמניה הווילסונית

הוועדה מונתה גם לחקור את הטענות שהועלו על ידי התנועה הלאומית הארמנית, ולקבוע האם טענות אלה תואמות את ארבע עשרה הנקודות שלו, כאשר נקודה מספר 12 היא:

יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העות'מאנית בהווה ריבונות בטוחה, אבל שאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי - יש להבטיח להם ביטחון לא-מעורער ולא-מפוקפק לחיים, לחלוטין ללא הטרדה של ההזדמנות לפיתוח אוטונומי, וכן יש לפתוח את הדרדנלים באופן קבוע כמעבר חופשי לספינות והמסחר של כל המדינות תחת ערבויות בינלאומיות.

ועדת קינג-קריין הייתה אמורה להכריע בשאלה האם יש להקים מדינה ארמנית, והאם מדינה זו צריכה להיווצר תחת מנדט של ארצות הברית והגיעה למסקנה שצריך מנדט שכזה. ועדת קינג-קריין ציינה כי הארמנים סבלו חוויה טראומטית, שלא יכלו לסמוך על האימפריה העות'מאנית שתכבד את זכויותיהם, וכי הארמנים היוו עם ולפיכך מומלץ כי העצמאות הארמנית שהוקמה במהלך המסע הרוסי לקווקז תכובד על ידי הקהילה הבינלאומית ותובטח על ידי מעצמות ההסכמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Editor and Publisher, vol. 55 no. 27 pp. 1-18, December 2, 1922

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]