ועד הלשון העברית
ועד הלשון העברית הוא ארגון שנוסד על ידי אליעזר בן יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל. לימים הפך הארגון לאקדמיה ללשון העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו של ועד הלשון העברית
בשנת תר"ן (1890) החליטה אגודת "שפה ברורה" של בן יהודה להקים "ועד ספרות", כדי להרחיב את השימוש בעברית כשפת דיבור ולהציע מילים חדשות בעברית. מיד אחר כך שינו את השם ל"ועד הלשון". בן יהודה נבחר כנשיא הוועד, והחברים בו היו הרב חיים הירשנזון, דוד ילין, זאב יעבץ, אברהם משה לונץ, הרב יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) ויחיאל מיכל פינס. הוועד פעל במשך כשנה והתפרק.
בשנת 1904 חודשה פעולת הוועד בידי המורים העבריים, שעמדו בפני קשיים גדולים בשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. תפקידי הוועד נקבעו:
- "א. להכשיר את הלשון העברית לשימוש בתור לשון מדוברת בכל ענייני החיים, בבית, בבתי הספר, בחיים הציבוריים, במסחר ובקנין, בחרושת ובאמנות, בחכמות ובמדעים.
- ב. לשמור על תכונתה המזרחית של הלשון וצורתה המיוחדת העיקרית במבטא האותיות, בבנין המלים ובסגנון, להוסיף לה הגמישות הנצרכה, כדי שתוכל לבטא את המחשבה האנושית בזמננו בכל מלואה".
הוועד פעל כדי לקבוע נורמות אחידות בעברית, בדקדוק, בהגייה ובמינוח. הוועד התמודד גם עם ביקורת רבה על דרכי פעולתו ועל המילים שחידש, והיו שכינו אותו בזלזול "פבריקה של מילים". את השׂגתו על החלטה של ועד הלשון, בעניין ניקודה של המילה "נמל", פרסם נתן אלתרמן בשיר:
|
בלילה שקט, על חוף תל אביב, |
||
| – נתן אלתרמן, למלחמת הקמץ והצֵירה, הארץ, 21 ביוני 1936 | ||
עם קום המדינה הציע דוד בן-גוריון להפוך את ועד הלשון ל"אקדמיה ללשון העברית", ואכן בשנת 1953 חוקקה הכנסת את "חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953"[1] שמכוחו הפך ועד הלשון להיות האקדמיה ללשון העברית.
[עריכה] נשיאי ועד הלשון העברית
- אליעזר בן יהודה - משנת תרע"ב (1912) עד מותו בשנת תרפ"ג (1922)
- דוד ילין - משנת תרע"ב (1912) [נשיא שני] עד מותו בשנת תש"ב (1941)
- ד"ר אהרן מאיר מזי"א - משנת תרפ"ו (1926) עד מותו בשנת תר"ץ (1930)
- חיים נחמן ביאליק - משנת תרפ"ד (1924) עד מותו בשנת תרצ"ד (1934)
- נפתלי הרץ טור-סיני - משנת תרצ"ד (1934) עד כינון האקדמיה
- יוסף קלוזנר - משנת תש"ב (1942) ועד כינון האקדמיה
ברוב שנות פעילותו של ועד הלשון היו לו שני נשיאים, האחד ירושלמי והאחר תל אביבי, ומכאן החפיפות בתקופת כהונתם של הנשיאים השונים.
לקריאה נוספת: הפרק "ירושלים ותל אביב וחלקן בפעולה הלשונית" שבספר "שפתנו העברית החיה" מאת שמואל איזנשטדט (תל אביב תשכ"ז) עמ' 571 ואילך.
[עריכה] לקריאה נוספת
- נתן אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה - הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב-תרפ"ב (1881–1922), האקדמיה ללשון העברית, תשס"ד
- לקט תעודות לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן-תש"ל ולחידוש הדיבור העברי, הוצאת האקדמיה ללשון העברית ירושלים, תש"ל
- זאב בן-חיים, במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לקט מקורות בנושא ועד הלשון באתר של משרד החינוך
- זכרונות ועד הלשון, סריקות של שש החוברות שיצאו בשנים תרע"ב - תרפ"ח, באתר האקדמיה ללשון העברית
- יוסף לנג, 'שפה ברורה' – לבירור ייסודה והתפתחותה, "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס' 68, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תמוז תשנ"ג, יוני 1993, באתר "סנונית"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953, באתר האקדמיה ללשון העברית
