מינהלת מקומית

בישראל קיימות מספר דוגמאות של מינהלות מקומיות, מינהלות רובע או מינהלים קהילתיים. מטרת המינהלת היא לאפשר לתושבי רובע עירוני או יישוב קהילתי, דרגות שונות של אוטונומיה קהילתית-חברתית במסגרת העירייה. בעבר הוצע הפתרון של הקמת מנהלות רובע כדרך לפתרון בעיית מזרח ירושלים.

בסיס חוקי

פקודת העיריות מאפשרות לשר הפנים להכרזי על הקמת רובעים עירוניים אם חפצים בכך תושבי אותו אזור. לרובעים אלה יקבע תקנון בחירות, הובעים יוכלו לקבוע תוספת תשלום ארנונה: רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.

שר הפנים השתשמש בסמכותו והקים את רובע מכבים רעות בתוך מודיעין, ואת רובע נוה מונוסון בעירית יהוד - נוה מונוסון. עירית ירושלים אימצה הרעיון של חלוקה לרובעים בעלי סמכויות מסוימות, ואולם בשינוי, מסוים הוקמו מנהלים שהינם עמותות ללא סמכויות פורמליות. הרעיון שמאחורי ניהו עצמי מקומי הינו הגברת מעורבות התושבים בניהול חייהם, וניצול משאבים.

מינהלות מקומיות קיימות (סטטוטוריות ועירוניות)

מינהלות סטטוטוריות

• נוה מונוסון - עיריית יהוד-מונוסון
• מכבים-רעות - עיריית מודיעין-מכבים-רעות

מינהלים קהילתיים בירושלים

בירושלים הוקמו החל משנות השמונים על פי חוזונו של טדי קולק לביזור סמכויות העיריה, 28 מינהלים קהילתיים המשמשים כעמותות המנהלות מתנ"ס מקומי.תפקידם המרכזי הוא לסייע לעירייה, לתושבים ולנותני השירותים הפועלים במסגרתה לשפר את שירותיהם בתחומי החברה, הסביבה, הרווחה והחינוך. אחת מטרותיו של המינהל הקהילתי היא הפיכת הקהילה ליוזמת ולפעילה, להבדיל מגוף שאך מגיב להחלטות העירייה. המינהלים שולבו בין תפקידי המינהלות השכונתיות שהוקמו בשנות ה-70, שהתמקדו בעיקר בחיזוק הדמוקרטיה בשכונה ובפיתוח החברה האזרחית ובין תפקידי המתנ"סים שהתרכזו בעיקר במתן שירותים ובהפעלת תוכניות בתחומי התרבות, הנוער והספורט. הקמת המינהלים בירושלים לא לוותה בהסדר חקיקתי, מעמדם של המינהלים הקהילתיים עדיין לא הוגדר ולא הוגדרו גם יחסי הגומלין..

בפועל עמותות אלה מנהלות לפחות פורמאלית את המתנ"ס המקומי (אף כי מנהל המתנ"סים אינם שכירים של העמותות), ומקבלות תמיכה מהעיריה, אך אינן גובות כספים מהתושבים.לעמותות אין סמכויות פורמאליות, אולם בהבנות לא פורמאליות עם הרשות, לעמותות מעורבות בהליכי תיכנון וביצוע של פרוייקטים כנציגות השכונה.בין תפקידיה הבולטים של המינהלת הקהילתית העסקת מתכנן אורבני, אשר באמצעותו צריכה המינהלת להעביר את התייחסות התושבים להצעות לתוכניות מתאר.

מרבית העמותות הוקמו לפי תקנונים מצויים. בתקנוני העמותה לא מופיעים הנחיות באשר להליכי הבחירות לעמותות, וחברים בעמותות אלה המייסדים של העמותות שהם לרוב הנבחרים בסבב הבחירות הראשון. במרבית העמותות לא נערכו בחירות במשך למעלה מעשור. דבר אשר יצר ביקורת ניכרת, שכן חלק משמעותי מחברי המנהל כלל לא נבחר בבחירות אלא התמנה בשלבים שונים, תוך שהממונים על הפעלת המינהלים בעיריה מעירים כי המנהלים הטובים יותר דווקא לא נבחרו בבחירות שכן:"בבחירות לא מייצרים דווקא את הפעילים הנכונים שמייצגים את השכונה, אבל אנחנו גם יודעים שאין דרך אחרת כדי לייצר לגיטימציה".

בכהונת ראש העיריה ניר ברקת החל ראש העיר בהליכי בחירות. טרם הליכי הבחירות נתנהלו הליכים משפטיים בין העיריה לבין חלק מהעמותות ולבין החברה הירושלמית למתנ"סים שניסו למנוע ו/או לדחות הבחירות.

לאחר אישור הבחירות, נקבע תקנון בחירות על ידי ועדה עירונית, כשהמינהלים נדרשו לאמץ התקנון שנקבע. מרבית המינהלים אימצו התקנון. תקנון הבחירות קבע מספר בוחרים מינימאלי, וכן ועדות ערר שונות. סבב הבחירות הראשון שהתבצע לחלק מנהלים הקהילתיים לא הביא את מספר הבוחרים המינמאלי, ובעקבות כך החלו הליכים משפטיים העוסקים בנושא הבחירות.

מינהלות עירוניות

• קריית חיים - עיריית חיפה
• יפו - עיריית תל אביב-יפו
• רמות - עיריית ירושלים
• גילה - עיריית ירושלים
• נווה שאנן - עיריית חיפה

דוגמאות למינהלות מקומיות

דוגמאות למינהלות מקומיות ניתן למצוא ב:קריית חיים ובנווה שאנן-רמות רמז בחיפה, ביפו בתל אביב-יפו ובשכונות רמות וגילה בירושלים. חלק מהמינהלות הן מחלקות עירוניות, וחלק מוקמות על סמך חוק העמותות או בשיתוף פעולה עם המתנ"ס השכונתי. סוג נוסף של מינהלת מקומית, המעניק דרגה גבוהה יותר של אוטונומיה מוניציפלית, הוא ועד רובע עירוני, השואב את מעמדו ישירות משר הפנים, כדוגמת ועדי הרובע העירוניים בנוה מונוסון ובמכבים-רעות.

ועד רובע עירוני סטטוטורי

מסגרת פורמלית וייעוד

ועד רובע עירוני מוקם על ידי שר הפנים על פי סעיפים 13-16 לפקודת העיריות, לא על ידי העירייה. סוג זה של מינהלת מקומית נהנה מרמה גבוהה של אוטונומיה קהילתית-חברתית. לפי מדיניותו המוצהרת של משרד הפנים, מוסד ועד הרובע העירוני מיועד, בין השאר, לאפשר ליישובים קהילתיים ותיקים להתאחד מוניציפלית עם ערים שכנות מבלי לפגוע בצביונם הקהילתי-חברתי. דוגמאות לכך הן נוה מונוסון ומכבים-רעות. דוגמה במתכונת קצת שונה היא קרית חיים, בה קיימת מינהלת מקומית על התשתית המשפטית הפורמלית של אגודת מים, ובעבר הוקמה בה מועצה מקומית בתוך עיריית חיפה במתכונת של ועד רובע עירוני. בשלושת המקרים, מדובר ביישובים קהילתיים שתיפקדו בעבר כרשויות מקומיות עצמאיות המעוניינים לשמור על האוטונומיה הקהילתית של היישוב.

פעילות ותחומי טיפול

ועד הרובע העירוני הראשון שהוקם מאז החלו איחודי הרשויות, הוא מינהלת מקומית נוה מונוסון. הפרוגרמה של מינהלת זו, כפי שאושרה על ידי משרד הפנים, מועצת עיריית יהוד-מונוסון ומינהלת נוה מונוסון, מתייחסת לתחומי הטיפול הבאים:

1. תרבות, חוגים, ספורט, שבט הצופים, גיל הרך, חינוך בלתי פורמלי, בריכת השחיה, הספרייה הקהילתית ופעילות קהילתית בתחום נוה מונוסון במתכונת הקיימת בישוב.
2. טיפול בגיל השלישי במסגרת הקהילתית ופרויקט "קהילה תומכת".
3. ביטחון שוטף וסגירת היישוב בלילות.
4. שירותי דת ומסורת, תוך שמירת מעמד רב היישוב במסגרת המינהלת.
5. תפעול ופיקוח על התחזוקה של מבני הציבור ביישוב.
6. גיבוש עמדות והמלצות בהיבטים היישוביים-קהילתיים של איכות הסביבה, חזות פני היישוב, חינוך פורמלי, תחבורה, וביטחון ושמירת האופי הכפרי-קהילתי של נוה מונוסון והצגתן בפני הגורמים המוסמכים בעיריה ובועדה המקומית לתכנון ובניה. העיריה תפעל בשיתוף פעולה על המינהלת בכל הנוגע לתוכנית בנין עיר בנוה מונוסון ומתוקף סמכויותיה המוניציפליות, היא לא תיזום ולא תתמוך בתכניות בנין עיר בנוה מונוסון או בשינויים בתכניות קיימות, מבלי להתיעץ עם המינהלת. למען הסר ספק, אין באמור כדי לגרוע מסמכויותיה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה יהוד מונוסון.
7. לצורך הצגת עמדות המינהלת יוזמנו נציגיה כחברים או משקיפים, לפי העניין, לוועדות הרלוונטיות בעירייה ובועדה המקומית ויהיו לנציגיה זכות השתתפות בדיוניהן.
8. טיפול בכל נושא קהילתי, חברתי ותרבותי אחר שאיננו בסמכותו של ראש העיר או מועצת העיר.

הפרוגרמה של מינהלת רובע עירוני מכבים-רעות, כפי שאושרה על ידי משרד הפנים, מועצת עיריית מודיעין-מכבים-רעות ומינהלת רובע מכבים-רעות, מתייחסת לתחומי הטיפול הבאים:

1. מנהלת רובע עירוני מכבים-רעות תהיה הגוף המייצג את תושבי מכבים-רעות.
2. שימור וחיזוק הקהילה במכבים-רעות.
3. השפעה על השירותים העירוניים הניתנים בתחום מכבים-רעות.
4. מעורבות לשיפור תשתית החינוך ורמת החינוך.
5. מעורבות לשיפור פני הסביבה בכלל והשטחים הפתוחים הציבוריים בפרט.
6. קיום מסגרות למעורבות התושבים בהתנדבות פעילה וקיום מערכת תומכת ליוזמות קהילתיות של התושבים.
7. מעורבות בתחום הביטחון, בתחום הבינוי והפיתוח האזורי ובכל נושא רלוונטי העולה בעירייה והקשור במכבים-רעות.
8. מיצוי כוח הקנייה של מכבים-רעות כגוף.

ניתן לראות כי בכל הקשור למינהלות הסטטוטוריות של יישובים קהילתיים שאוחדו עם ערים סמוכות, אף שהמסגרת הפורמלית שלהן, ביחס תיקצובן ואופן בחירתן, עוגנו בתקנות, הרי שביחס להיקף פעולתן טרם נקבעו אמות-מידה אחידות, וייתכנו הבדלים במידת האוטונומיה של כל יישוב ויישוב במסגרת עיריית-הגג בהתאם לאופיו וההיסטוריה שלו.

קישורים חיצוניים

• ועד רובע עירוני נוה מונוסון, דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת 22.11.2007