תוכנית בילטמור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכנית בילטמור, תוכנית שהתקבלה בוועידה של מנהיגים ציונים (לרבות ראשי ארגון ציוני אמריקה) ואחרים, ואשר נקראה על שם מלון בניו יורק. הוועידה שאורגנה על ידי אבא הלל סילבר, נשיא ארגון ציוני אמריקה, בשיתוף עם חיים ויצמן ודוד בן-גוריון, סימנה את פתיחת המאבק שהוביל בן-גוריון להקמת המדינה היהודית לאלתר.
הוועידה התכנסה ב-9 במאי - 11 במאי 1942, והתוכנית שהתקבלה בה כללה הצעת פתרון בת שלושה סעיפים לשאלת ארץ ישראל:
- פתיחת שערי הארץ לעלייה יהודית חופשית.
- מסירת הפיקוח על העלייה ועל פיתוח הארץ באזורים הבלתי מיושבים לסוכנות היהודית
- דרישה להקמת "קהיליה יהודית" ("Jewish Commonwealth") ולמעשה, מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל
התביעה לריבונות חייבה, למעשה, את חלוקת ארץ ישראל. על כן, קמו לתוכנית מתנגדים מכל הזרמים הפוליטיים, הן מבין אלה שהאמינו בשלמות הארץ, הן מקרב אלה שתמכו ברעיון הדו-לאומיות - היינו, ארץ ישראל כמדינה אחת לשני עמים.
הוועידה כונסה בהיעדר אפשרות לקיים את הקונגרס הציוני בתקופת מלחמת העולם השנייה, אולם נעשה מאמץ משמעותי על מנת לדמות אותה ככל האפשר לקונגרס. יו"ר הנהלת הסוכנות דוד בן-גוריון היה הרוח החיה מאחורי התוכנית, אותה יזם, על אף התנגדות רבה, אפילו במפלגתו. מלבד בן-גוריון, השתתפו בוועידה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ד"ר חיים ויצמן, מנהיגי ציוני אמריקה ומנהיגים ציוניים מארצות שונות.
בנובמבר אותה שנה אישר הוועד הפועל הציוני בישיבתו בירושלים ברוב גדול, את עיקרי התוכנית שהפכה למצע המדיני הרשמי של התנועה הציונית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דוד הלל שפירא, מפילנטרופיה לאקטיביזם, מוסד ביאליק, 2001.
