ועידת קונסטנטינופוליס השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ועידת קונסטנטינופוליס השנייה הייתה, לפי הסברה המקובלת, הוועידה האקומנית החמישית, והחלטותיה מקובלות על הנצרות הקתולית, הנצרות האורתודוקסית ועל מספר כנסיות מערביות נוספות. הוועידה התכנסה ביוזמתו של יוסטיניאנוס הראשון בקונסטנטינופול, בין ה-5 במאי ל-2 ביוני 553. למעט שישה נציגים מהעיר קרתגו שנשלטה אותה עת בידי הביזנטים, כל המשתתפים בוועידה היו אנשי הכנסיות המזרחיות.

יוסטיניאנוס כינס את הוועידה במטרה לגנות שלושה בישופים - תאודורט מקירוס, תאודור ממופאסטיה, ואיבס, ואת כתביהם של שני הראשונים אשר נודעו כ"שלושת הפרקים" (τρία κεφάλαια). בכתבים אלה אשר זכו להערכה רבה בקרב הכנסייה, הייתה תמיכה בנסטוריאניזם, דוקטרינה שהוכרזה כמינות בועידת אפסוס בשנת 431. בנוסף גינו הכתבים את קירילוס האלכסנדרוני ומנעו פיוס בין הכנסייה לנצרות הקופטית ולמונופיזטים האחרים.

האפיפיור ויגיליוס, אשר גינה אמנם את שלושת הפרקים אך דרש לנקות את שמם של תאודורט ואיבס, הוחזק על ידי יוסטיניאנוס כשבוי בקונסטנטינופול מאז שנת 547. ויגיליוס דרש מיוסטיניאנוס להכריז על פיוס כללי עד אשר ניתן יהיה לכנס ועידה בנוכחות כל פלגים אך יוסיניאנוס סירב, ובשנת 551 פרסם הקיסר צו שחידש את גינוי שלושת הפרקים. בשנת 553 נראה היה כי הניצים קרובים להסכמה, והבישופים המזרחיים חזרו בהם מגינוי שלושת הפרקים, אך האפיפיור דרש כי הוועידה תתכנס באיטליה או בסיציליה כדי להבטיח לכנסייה המערבית ייצוג הוגן, ולכך יוסטיניאנוס לא הסכים. הוא כינס את הוועידה בקונסטנטינופול, והאפיפיור לא לקח בה חלק. הוועידה קיימה שמונה ישיבות ו-165 הבישופים שנכחו בה גינו באופן סופי את שלושת הפרקים.

עם זאת, מטרתה המקורית של הוועידה - פיוס הקופטים והמונופיזיטים - לא הושגה. כאשר רומא שוחררה מכיבוש הגותים, יוסטיניאנוס הסכים לאפשר לאפיפיור לשוב אליה, ובלבד שהאחרון יכיר בהחלטת ועידת קונסטנטינופול השנייה, ואכן האפיפיור נכנע לבסוף לדרישותיו של יוסטיניאנוס וגינה את שלושת הפרקים.