ורדה אלשיך

ורדה אלשיך (נולדה ב-23 באוגוסט 1944) היא שופטת ישראלית, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ורדה אלשיך נולדה בתל אביב להורים יוצאי פולין. אביה היה מהנדס חשמל, אשר תכנן ביחד עם פנחס רוטנברג את תחנת הכוח בנהריים. אמה הייתה עורכת דין.

ביוגרפיה

אלשיך למדה בבית ספר תיכון עירוני ד' בתל אביב וסיימה את לימודיה התיכוניים בשנת 1962. היא הייתה חניכה בתנועת הצופים, בצופי דיזנגוף, רמת-גן ויד אליהו, ואחר כך הייתה בין מקימי שבט הצופים בגבעתיים. לאחר שהתגייסה לצה"ל, שירתה בפרקליטות הצבאית כמזכירתו של הפצ"ר, מאיר שמגר (לימים נשיא בית המשפט העליון).

אלשיך היא אמא להילה (עורכת דין אף היא) מנישואיה הראשונים לד"ר חילקיהו זונדר ממנו התגרשה. לימים נישאה בשנית לכלכלן יוסי אלשיך, שהיה בין מקימי הבנק הבינלאומי הראשון, המשנה למנכ"ל אל על וניהל כמה מהחברות הבנות של חברת "טבע" בחו"ל.

אלשיך למדה משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית וסיימה את לימודיה בשנת 1967. היא התמחתה במשפטים אצל השופט בר זאב בבית משפט השלום בטבריה ולאחר מכן בפרקליטות האזרחית במחוז תל אביב. בשנת 1969 הוסמכה כעורכת דין.

אלשיך למדה גם לתואר ראשון בחשבונאות, אולם לא סיימה את לימודיה אלו.

בשנים 1970 עד 1972 עסקה בפרקטיקה פרטית ואף הייתה היועצת המשפטית של בנק יעד לפיתוח חקלאי. בשנת 1972 חזרה אלשיך לפרקליטות מחוז תל אביב, הפעם כפרקליטה, עבדה שם עד לסוף שנת 1977 והגיעה עד לדרגת סגנית פרקליט המחוז. במקביל כיהנה בשנים אלו גם כחברת הוועד הארצי של לשכת עורכי הדין.

מינוי כשופטת

בינואר 1978 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בספטמבר 1987 מונתה להיות רשמת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובמרץ 1990 מונתה לשופטת (בפועל) בבית המשפט המחוזי. באוגוסט 1995 מונתה כשופטת קבועה בבית המשפט המחוזי. אלשיך שובצה לתפקיד שופטת המשנה במדור פירוקים וכינוס נכסים בניהולו של סגן הנשיא ישעיהו לויט, ועם פרישתו, בפברואר 2002, התמנתה להיות השופטת הראשית במדור זה (כיום שופטת המשנה היא דניה קרת מאיר).

אלשיך התבלטה בזכות לשונה החדה ומזגה השיפוטי הסוער, אך גם בזכות החלטותיה המהירות והחדות. בתחום של פירוקי תאגידים או כינוס נכסים יש צורך במתן סעד מהיר מאוד (לעתים תוך שעות ספורות) ואלשיך ידעה לעשות זאת, גם במחיר של העלאת חמתם של כמה מן המתדיינים באולמה. במשוב השופטים שערכה לשכת עורכי הדין, זכתה לרוב לציונים נמוכים בסעיפי המזג השיפוטי מחד ולציונים גבוהים בסעיפי הכרת התיק המשפטי הנדון והדין החל בו מאידך.

אלשייך מצוטטת תדיר בתקשורת ובסקר מיוחד, שערכה נשיאות בתי המשפט, עלה כי אלשייך היא השופטת המאוזכרת ביותר מבין כל שופטי ישראל (לרבות שופטי בית המשפט העליון) מלבד שניים: אהרון ברק ומישאל חשין.

בשנת 2006 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. שמה הוזכר פעמים מספר כמועמדת אפשרית לכהונה בבית המשפט העליון, אולם אלשייך איננה מעוניינת במינוי זה. ^{[דרוש מקור]}

בסוף שנת 2011 הגישה לשכת עוה"ד תלונה כנגד השופטת בטענה ש'שיפצה' פרוטוקול דיון, תלונה זאת עדיין מתבררת.

תיקים בולטים

בין התיקים הבולטים שבהם דנה אלשייך, ניתן למצוא את תיקי הפירוק של פיקנטי, נגה אלקטרומכניקה, קלאבמרקט, תבל, טאוור אייר, התעשייה הצבאית, פויכטונגר [1], ברגר קינג, פיצה מטר, פיצה דומינוס, הבנק למסחר, תיאטרון הבימה, פיצוחי חממה ועוד.

פעילות מחוץ לכתלי בית המשפט

אלשיך היא מרצה אורחת באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2005 פירסמה ביחד עם גדעון אורבך את הספר "הקפאת הליכים הלכה למעשה". בהקדמה לספר, כתב הנשיא אהרן ברק: "כי בתחום הקפאת ההליכים יש לשופטת אלשיך מקום של כבוד: חוכמת חייה, תבונתה, סבירות גישתה, האיזון שבעמדתה וכישרונה הרב במשפט – כל אלה איפשרו לה לנווט בשנים האחרונות את עיקר הפסיקה בתחום זה."

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה קצרה של ורדה אלשיך באתר בתי המשפט
• לאלשיך נמאס מהעומס: "זה גם עניין כלכלי - פתחו מכללות למשפטים שמייצרות אנשים שרוצים לעבוד", דה מרקר, 19 במרץ 2011
• עמית בן-ארויה והילה רז, מי את ורדה אלשיך?, דה מרקר, 20 בנובמבר 2009
• אביבה לורי, אשת הברזל של הסיטי, באתר הארץ, 30 ביולי 2004
• ענת שיחור-אהרונסון, הוקפאו ההליכים נגד רשת קלאבמרקט, nrg מעריב, 13 ביולי 2005