ורדה רזיאל-ז'קונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורדה רזיאל ז'קונט

ורדה רזיאל-זָ'קוֹנְט (נולדה ב-10 בנובמבר 1940) היא פסיכולוגית, סופרת, עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב בשם ורדה זילברמן. בנערותה עברתו הוריה את שם משפחתם לרזיאל. למדה בתיכון עירוני ה' בתל אביב ולאחר מכן שירתה בנח"ל.

ב-1964 סיימה את לימודיה בחוגים לספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1967 החלה בלימודי פסיכולוגיה שבסיומם קיבלה תואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית ותואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית. עבודת המוסמך שלה, שהוגשה ב-1974 לאוניברסיטת תל אביב, נושאת את השם: "הערכת פעילות ממניעים אלטרואיסטיים כאינטרינזית או אקסטרינזית על ידי גברים ונשים".

רזיאל-ז'קונט רשומה בפנקס הפסיכולוגים[1], אך ללא ציון של תחום התמחות. ברישום זה לא מופיעה התווית "קל", המציינת פסיכולוג קליני (או תוויות אחרות המציינות פסיכולוג חינוכי, התפתחותי, רפואי או שיקומי) אשר רק הם מוסמכים לטפל בפציינטים (פסיכולוג ללא הסמכה של הסקציות האלו, למשל פסיכולוג ארגוני, אינו רשאי לערוך טיפולים קליניים אך רשאי לתת ייעוץ).

רזיאל-ז'קונט פועלת בשיטת הטיפול המיידי, הממוקד והמעורב. היא תומכת בשיטתו של מרטין סליגמן המבוססת על מחקרים המעידים כי אנשים יכולים להתפתח במשך כל מהלך חייהם ולא בהכרח להמשיך לחיות בצל טראומות ילדות.

פעלה גם כפסנתרנית מוזיקה קלאסית, והופיעה בקונצרטים ואירועים שונים לעתים לצד אחיה אריה רזיאל.

ב-1961, בהיותה בת 21, נישאה למשורר מאיר ויזלטיר. השניים התגרשו ב-1967 ולהם בת אחת בשם נטליה. בשנת 1982 פגשה בסופר אמנון ז'קונט ובשנת 1990 נישאה לו.

פעילות תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיה באוניברסיטה החלה בכתיבת מאמרים וטורים בעיתונות. כתבה שנים רבות בעיתון "מעריב" ובמגזין "את". מאוחר יותר הייתה בעלת טור קבוע ב"ידיעות אחרונות".

החל מ-1999 רזיאל-ז'קונט מגישה תוכנית רדיו הקרויה על שמה ובה שוחחה עם מאזינים וייעצה להם בבעיות חיים שונות. התוכנית שודרה תחילה ב"רדיו ללא הפסקה" וב-2008 עברה ל"רדיו 99", שם הגישה תוכנית ייעוץ יומית במשך חמישה ימים בשבוע. בצהרי יום שישי, משבצת השידור ניתנה לה ולבעלה אמנון ז'קונט והשניים הגישו תוכנית המבוססת על ויכוחים ושיחות ביניהם וכן על שיחות עם מאזינים. באוקטובר 2008 נקלע "רדיו 99" לקשיים כספיים ועקב רכישת התחנה על ידי "רדיו ללא הפסקה", תכניתה של רזיאל-ז'קונט ירדה מלוח השידורים‏[2] וחזרה לשדר כעבור כשנה, ב-2010.

הפופולריות הרבה שלה זכתה תוכנית הרדיו העמידה את רזיאל-ז'קונט בשורה הראשונה של אנשי התקשורת בישראל. היא החלה בהגשת תוכנית טלוויזיה בעלת תוכן דומה ביחד עם בן זוגה אמנון ז'קונט והצלחתה של תוכנית זו בממד הטלוויזיוני הביאה את השניים להגשת תוכנית נוספת בשם "סיפור הצלחה", במסגרתה אירחו אנשים שזכו להצלחה בולטת בתחומם וניסו לעמוד על שורשה של ההצלחה.

החל ב-1976 פרסה ספרים רבים ושונים. ב-2003 התפרסם ספרה "מדברים עם ורדה", המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

מחלוקות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונה הבוטה של ז'קונט ואופי עצותיה, כפי שהם באים לביטוי בתוכנית הרדיו שלה, שנויים במחלוקת. אוהדיה רואים בהם השתקפות של כנות ויושרה. לעומתם, מבקריה טוענים, בין השאר, שהיא תוקפנית ואלימה מדי כלפי המתקשרים אליה לייעוץ, שהיא נחפזת מדי לייעץ לאנשים להיפרד מבני זוגם ("תזרקי אותו!" הוא הציטוט שבו היא נודעת בקרבם לרעה), ושהיא מייעצת גם לאנשים הנחשבים לבריאים מבחינה נפשית להשתמש בתרופות פסיכיאטריות כדי לטפל בבעיות של עצמם - דבר שלדעתם הוא פסול.

בעקבות כתבה שפרסם העיתון "מעריב" ובמרכזה שיחת ייעוץ שקיימה רזיאל-ז'קונט בתוכנית הרדיו שלה, הגישה תביעה בגין לשון הרע כנגד העיתון והמו"ל שלו, אך תביעתה נדחתה.‏‏‏[3]

בשני מקרים הושעתה תוכנית הרדיו שלה: לראשונה בפברואר 2006, זאת לאחר הליך בדיקה שקיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בעקבות שידור שנערך בנובמבר 2005 ובו יעצה להורה שבנו הקטן נושך ילדים שלומדים איתו בגן, לנשוך אותו בחזרה, על מנת להבהיר לו את הרוע שבמעשה.‏‏‏[4] כשמונה שנים לאחר מכן, באוקטובר 2013 החליטה הנהלת רדיו ללא הפסקה על השעיית התוכנית למשך שבועיים, עקב המלצה שסיפקה למאזינה המעודדת התנסות בריבוי חוויות מיניות כדי להשתחרר מטראומה וכן הסבר לפיו ישנם מצבים קיצוניים ובלתי הפיכים שבהם התאבדות היא מוצא לגיטימי. התבטאות נוספת באותה עת התפרשה כמתן לגיטימציה מצדה להכאת ילדים. רזיאל-ז'קונט עצמה הכחישה בכל תוקף פרשנות זאת שניתנה לדבריה.‏[5]

במקרה אחר, בעקבות דרישת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדצמבר 2012 התנצלה רזיאל-ז'קונט על ייעוץ פוגעני שנתנה בתוכנית הרדיו שלה, במסגרתו טענה שאותה מאזינה "מגזימה" בתלונתה על טראומה בעקבות אונס שעברה‏[6][7].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזיאל-ז'קונט כתבה מספר רב של ספרים בנושאים שונים. ככלל, העמדות שהיא מביעה ביצירותיה מייצגות לרוב מעין פמיניזם ותמיכה בהעצמתן של נשים בישראל וביציאתן לעצמאות, וכן נסיון מתמשך להעביר תובנות פסיכולוגיות מן המישור האקדמי והמקצועי, אל תחום הספרות הפופולרית, המובנת והשווה לכל נפש.

עם ספרי הסיפורת שלה נמנים ספר הסיפורים "אילו חסדים" (ספרית פועלים, 1976), הרומן "גיבורים במילים" (בוסתן, 1977), רומן נוסף - "ימי הפקר" (כתר, 1989) – אותו כינתה בראיון "הרומן אותו תמיד רציתי לכתוב", ורומן מתח שכתבה בשיתוף עם בן זוגה, אמנון ז'קונט, "ש' כמו שקר" (קשת, 2004).

בתחום החינוך והמחשבה הפסיכולוגית כתבה את החוברת: "אני, אתה, אנחנו: פעולות מומלצות לשעת חברה" (משרד החינוך והתרבות, תשל"ז 1976), וכן את הספר "קרוב רחוק: ניתוק ושיקום יחסים בין הורים לילדיהם הבוגרים" (הוצאת כתר, 2002). בנוסף, כתבה שורה של ספרים המכילים מסות העוסקות בחיים מצדם הפסיכולוגי: "צפור הנפש" (בוסתן, 1978), "אהבה על תנאי" (זמורה ביתן מודן, תשמ"א 1981), "מצבים" (זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985), "לצוד פרפר קסום" (שבא, 1987), "סודות גלויים: סיפורים מחדר הפסיכולוגית" (כתר, 1992), "יחסים" (כתר, 1996), "לא מובן מאליו" (כתר, 1998), ו"ללא הפסקה" (ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2000). עוד פרסמה רזיאל ז'קונט פרקי יומן - "על הסף: פרקי יומן" (זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984), וספר המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו הפופולרית שלה – "מדברים עם ורדה" (זמורה-ביתן, תשס"ג 2003).

היא תרגמה את הספר "שנוי" מאת ווצלאביק וויקלנד ופיש (ספרית פועלים, 1979), וערכה את הספר "נשים כותבות לדן בן-אמוץ" – מגוון מכתבים שהתקבלו אצל הסופר בתגובה לספרו "זיונים זה לא הכל" (מציאות, 1980).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רזיאל ז'קונט בפנקס הפסיכולוגים
  2. ^ ‏אופיר בר-זהר, ורדה רזיאל ז'קונט לרשות השנייה: רדיו 99 מפר החוזה עמי, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2008‏
  3. ^ ‏תא (ת"א) 175886/02 ורדה רזיאל-ז'קונט נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, 9 באוקטובר 2003‏
  4. ^ ענת באלינט, הושעתה תוכנית הרדיו של ורדה רזיאל-ז'קונט, באתר הארץ
  5. ^ אופיר דור, ורדה רזיאל ז'קונט תמכה בשידור בהכאת ילדים ותושעה לשבועיים, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2013
  6. ^ רויטל חובל, תלונה נגד רזיאל ז'קונט: "מכשירה אלימות מינית נגד נשים", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
  7. ^ יערה יעקב, ורדה רזיאל-ז'קונט התנצלה: "יכול להיות שטעיתי", באתר ynet‏, 6 בדצמבר 2012