ורדה רזיאל-ז'קונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורדה רזיאל ז'קונט

ורדה רזיאל-זָ'קוֹנְט (נולדה ב-10 בנובמבר 1940) היא פסיכולוגית, סופרת, עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב בשם ורדה זילברמן. אמה עבדה כתופרת ואביה היה נגר‏[1], בנערותה עברתו את שם משפחתם לרזיאל. למדה בתיכון עירוני ה' בתל אביב ולאחר מכן שירתה בנח"ל.

ב-1964 סיימה את לימודיה בחוגים לספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. תוך כדי לימודיה עבדה בשנת 1962 כמורה לאנגלית בקיבוץ נען. במהלך 1965-1966 חיה באנגליה ועבדה כמורה לתלמידי בית ספר יסודי.‏[1] ב-1967 החלה בלימודי פסיכולוגיה שבסיומם קיבלה תואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית ותואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית.

משנת 1969 הייתה עוזרת הוראה בחוג לפסיכולוגיה ולימדה בקורס מבוא לפסיכולוגיה למדעי החברה.‏[1] עבודת המוסמך שלה, שהוגשה ב-1974 לאוניברסיטת תל אביב, נושאת את השם: "הערכת פעילות ממניעים אלטרואיסטיים כאינטרינזית או אקסטרינזית על ידי גברים ונשים".

בשנות השבעים העבירה חוגי הורים מטעם תנועת נעמת ונשלחה להרצות בפני מטפלות ילדים בתנועה הקיבוצית. ב-1976 פרסמה את ספרה המקצועי הראשון "אני, אתה, אנחנו" שנכתב בהזמנת משרד החינוך כחוברות תרגילים למחנכים. בנוסף העבירה סדנאות בתחום יחסי אנוש בהזמנת צה"ל, שירות המדינה וחברות שונות. בשנים 1979-1986 הייתה אזרחית עובדת צה"ל והעבירה סדנאות למפקדים בנושא יחסי אנוש.‏[1]

רזיאל-ז'קונט רשומה בפנקס הפסיכולוגים[2], אך ללא ציון של תחום התמחות. ברישום זה לא מופיעה התווית "קל", המציינת פסיכולוג קליני (או תוויות אחרות המציינות פסיכולוג חינוכי, התפתחותי, רפואי או שיקומי) אשר רק הם מוסמכים לטפל בפציינטים (פסיכולוג ללא הסמכה של הסקציות האלו, למשל פסיכולוג ארגוני, אינו רשאי לערוך טיפולים קליניים אך רשאי לתת ייעוץ).

רזיאל-ז'קונט פועלת בשיטת הטיפול המיידי, הממוקד והמעורב. היא תומכת בשיטתו של מרטין סליגמן המבוססת על מחקרים המעידים כי אנשים יכולים להתפתח במשך כל מהלך חייהם ולא בהכרח להמשיך לחיות בצל טראומות ילדות.

פעלה גם כפסנתרנית מוזיקה קלאסית, והופיעה בקונצרטים ואירועים שונים לעתים לצד אחיה אריה רזיאל.

ב-1961, בהיותה בת 21, נישאה למשורר מאיר ויזלטיר. השניים התגרשו ב-1967 ולהם בת אחת בשם נטליה. בשנת 1982 פגשה בסופר אמנון ז'קונט ובשנת 1990 נישאה לו.

פעילות תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיה באוניברסיטה החלה רזיאל בכתיבת מאמרים וטורים בעיתונות. בשנת 1961 למדה בקורס לכתיבת תסכיתים לרדיו ולאחר מכן כתבה תסכיתים עבור "קול ישראל לנוער". בשנים 1960-1972 הייתה כתבת בעיתון "עולם האישה" וב-1972 הצטרפה למערכת מגזין "את". כתבה שנים רבות בעיתון "מעריב" ומאוחר יותר הייתה בעלת טור קבוע ב"ידיעות אחרונות".‏[1]

בתקופת לימודיה לתואר שני ערכה את עיתון "אינטראקציה" ומ-1972 ועד 1978 השתתפה במסגרת "גלי צה"ל" בצוות שענה על שאלות מאזינים בתחומי זוגיות ויחסי מין.‏[1]

החל מ-1999 רזיאל-ז'קונט מגישה תוכנית רדיו הקרויה על שמה ובה שוחחה עם מאזינים וייעצה להם בבעיות חיים שונות. התוכנית שודרה תחילה ב"רדיו ללא הפסקה" וב-2008 עברה ל"רדיו 99", שם הגישה תוכנית ייעוץ יומית במשך חמישה ימים בשבוע. בצהרי יום שישי, משבצת השידור ניתנה לה ולבעלה אמנון ז'קונט והשניים הגישו תוכנית המבוססת על ויכוחים ושיחות ביניהם וכן על שיחות עם מאזינים. באוקטובר 2008 נקלע "רדיו 99" לקשיים כספיים ועקב רכישת התחנה על ידי "רדיו ללא הפסקה", תוכניתה של רזיאל-ז'קונט ירדה מלוח השידורים‏[3] וחזרה לשדר כעבור כשנה, ב-2010.

הפופולריות הרבה שלה זכתה תוכנית הרדיו העמידה את רזיאל-ז'קונט בשורה הראשונה של אנשי התקשורת בישראל. היא החלה בהגשת תוכנית טלוויזיה בעלת תוכן דומה ביחד עם בן זוגה אמנון ז'קונט והצלחתה של תוכנית זו בממד הטלוויזיוני הביאה את השניים להגשת תוכנית נוספת בשם "סיפור הצלחה", במסגרתה אירחו אנשים שזכו להצלחה בולטת בתחומם וניסו לעמוד על שורשה של ההצלחה.

החל ב-1976 פרסה ספרים רבים ושונים. ב-2003 התפרסם ספרה "מדברים עם ורדה", המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

מחלוקות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונה הבוטה של ז'קונט ואופי עצותיה, כפי שהם באים לביטוי בתוכנית הרדיו שלה, שנויים במחלוקת. אוהדיה רואים בהם השתקפות של כנות ויושרה. לעומתם, מבקריה טוענים, בין השאר, שהיא תוקפנית ואלימה מדי כלפי המתקשרים אליה לייעוץ, שהיא נחפזת מדי לייעץ לאנשים להיפרד מבני זוגם ("תזרקי אותו!" הוא הציטוט שבו היא נודעת בקרבם לרעה), ושהיא מייעצת גם לאנשים הנחשבים לבריאים מבחינה נפשית להשתמש בתרופות פסיכיאטריות כדי לטפל בבעיות של עצמם - דבר שלדעתם הוא פסול.

בעקבות כתבה שפרסם העיתון "מעריב" ובמרכזה שיחת ייעוץ שקיימה רזיאל-ז'קונט בתוכנית הרדיו שלה, הגישה תביעה בגין לשון הרע כנגד העיתון והמו"ל שלו, אך תביעתה נדחתה.‏‏‏[4]

בשני מקרים הושעתה תוכנית הרדיו שלה: לראשונה בפברואר 2006, זאת לאחר הליך בדיקה שקיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בעקבות שידור שנערך בנובמבר 2005 ובו יעצה להורה שבנו הקטן נושך ילדים שלומדים איתו בגן, לנשוך אותו בחזרה, על מנת להבהיר לו את הרוע שבמעשה.‏‏‏[5] כשמונה שנים לאחר מכן, באוקטובר 2013 החליטה הנהלת רדיו ללא הפסקה על השעיית התוכנית למשך שבועיים, עקב המלצה שסיפקה למאזינה המעודדת התנסות בריבוי חוויות מיניות כדי להשתחרר מטראומה וכן הסבר לפיו ישנם מצבים קיצוניים ובלתי הפיכים שבהם התאבדות היא מוצא לגיטימי. התבטאות נוספת באותה עת התפרשה כמתן לגיטימציה מצדה להכאת ילדים. רזיאל-ז'קונט עצמה הכחישה בכל תוקף פרשנות זאת שניתנה לדבריה.‏[6]

במקרה אחר, בעקבות דרישת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדצמבר 2012 התנצלה רזיאל-ז'קונט על ייעוץ פוגעני שנתנה בתוכנית הרדיו שלה, במסגרתו טענה שאותה מאזינה "מגזימה" בתלונתה על טראומה בעקבות אונס שעברה‏[7][8].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזיאל-ז'קונט כתבה מספר רב של ספרים בנושאים שונים. ככלל, העמדות שהיא מביעה ביצירותיה מייצגות לרוב מעין פמיניזם ותמיכה בהעצמתן של נשים בישראל וביציאתן לעצמאות, וכן ניסיון מתמשך להעביר תובנות פסיכולוגיות מן המישור האקדמי והמקצועי, אל תחום הספרות הפופולרית, המובנת והשווה לכל נפש.

ספרי סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילו חסדים, ספרית פועלים, 1976. אוסף סיפורים קצרים על נשים המתמודדות עם אתגרי האהבה, האימהות וגיבוש הזהות.
  • גיבורים במילים (רומן), בוסתן, 1977. סיפורן של שלוש נשים שחייהן מצטלבים במאבקים ובגילויי אהבה.
  • ימי הפקר (רומן), כתר, 1989. את ספר זה כינתה במהלך ראיון "הרומן אותו תמיד רציתי לכתוב". במרכז העלילה קשר רומנטי והקשיים הנלווים לאפשרות קיומו.
  • ש' כמו שקר (רומן מתח), קשת, 2004. נכתב במשותף עם בן זוגה אמנון ז'קונט. במרכז העלילה פסיכולוגית ידועה ומצליחה שחייה הפרטיים מלאי מאבקים.

ספרי חינוך ופסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני, אתה, אנחנו: פעולות מומלצות לשעת חברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ז 1976.
  • צפור הנפש, בוסתן, 1978. לקט מאמרים העוסקת ביחסים בין המינים, הערכה עצמית ותהליכי שינוי.
  • אהבה על תנאי, זמורה ביתן מודן, תשמ"א 1981. לקט מאמרים בנושאים כגון אמון וחשדנות, אמת ומיתוס, תכונות אישיות ועוד.
  • מצבים, (זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985. לקט רשימות העוסקות בגברים ובנשים, בקיום ובבדידות, בהורות ועוד.
  • לצוד פרפר קסום, שבא, 1987. לקט מאמרים בנושאים יום יומיים כגון אהבה ובדידות, התמכרות וצמיחה אישית.
  • סודות גלויים: סיפורים מחדר הפסיכולוגית, כתר, 1992.
  • יחסים, כתר, 1996. הספר עוסק בזוגיות ומתמקד בצדדים הפחות מובנים מאליהם של קרבה וריחוק בין בני זוג.
  • לא מובן מאליו, כתר, 1998. לקט רשימות העוסקות באדם ובמערכת יחסיו עם העולם.
  • ללא הפסקה, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2000. לקט רשימות ומאמרים בנושא מימוש עצמי ויחסי אנוש.
  • קרוב רחוק: ניתוק ושיקום יחסים בין הורים לילדיהם הבוגרים, הוצאת כתר, 2002.

פרסומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתרגמת - שנוי מאת ווצלאביק וויקלנד ופיש - ספרית פועלים, 1979.
  • עורכת - נשים כותבות לדן בן-אמוץ, מציאות, 1980. (מגוון מכתבים שהתקבלו אצל דן בן אמוץ בתגובה לספרו "זיונים זה לא הכל").
  • פרקי יומן - על הסף: פרקי יומן, זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984. דפים מיומנה הפרטי שנכתבו בין השנים 1962 ל-1969 ועוסקים באהבה, בקשיי הנישואין ובמאבק לזהות אישית.
  • מדברים עם ורדה, זמורה-ביתן, תשס"ג 2003. ספר המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 ורדה רזיאל-ז'קונט באתר ידיעות ספרים
  2. ^ רזיאל ז'קונט בפנקס הפסיכולוגים
  3. ^ ‏אופיר בר-זהר, ורדה רזיאל ז'קונט לרשות השנייה: רדיו 99 מפר החוזה עמי, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2008‏
  4. ^ ‏תא (ת"א) 175886/02 ורדה רזיאל-ז'קונט נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, 9 באוקטובר 2003‏
  5. ^ ענת באלינט, הושעתה תוכנית הרדיו של ורדה רזיאל-ז'קונט, באתר הארץ
  6. ^ אופיר דור, ורדה רזיאל ז'קונט תמכה בשידור בהכאת ילדים ותושעה לשבועיים, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2013
  7. ^ רויטל חובל, תלונה נגד רזיאל ז'קונט: "מכשירה אלימות מינית נגד נשים", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
  8. ^ יערה יעקב, ורדה רזיאל-ז'קונט התנצלה: "יכול להיות שטעיתי", באתר ynet‏, 6 בדצמבר 2012