ורדית סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןורדית סיני
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: פרושיים
סוג: ורדית
מין: ורדית סיני
שם מדעי
Carpodacus synoicus
טמינק, 1825
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וַרְדִּית סִינַי (שם מדעי: Carpodacus synoicus) היא מין ציפור ממשפחת הפרושיים. ורדית סיני נפוצה בערב הסעודית, דרום ירדן, הנגב וסיני. האקלים הטבעי שלה הוא מדבריות חמים. המין נודד בחורף. ורדית סיני היא הציפור הלאומית של ירדן. בעבר המין Carpodacus stoliczkae נחשב לחלק ממין זה.[2]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוורדית היא ציפור קטנה באורך 15–16 ס"מ ובמשקל 15–20 גרם. במין זה מתקיימת דו־צורתיות זוויגית כשלזכר ראש בצבע ורוד כהה, גחון ורוד בהיר יותר, כיפה ומצח לבנים וכנפיים חומות, ואילו הנקבה בצבע אפור-חום בהיר כשהבטן מעט בהירה יותר. מקורה אפור, קצר ועבה. הצעירים נראים דומה לנקבה, כשהצבעים החזקים של הזכר מתפתחים בשנה השנייה לחייהם, בסביבות סוף החורף.[3]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוורדית היא עוף חברותי החי בלהקות של עשרות פרטים, עד לעונת הקינון בה הלהקות מתחלקות לזוגות. עונת הקינון מתחילה במרץ. הקנים נבנים על מצוקים. הזכר נוכח באופן קבוע באזור הקרוב לקן ומפגין בעלות על ידי שירתו, שורה של צלילים מתכתיים "צִי-צִי-צִי-צִי-צִי-צִי".[4] באפריל הנקבה מטילה כ־4–5 ביצים תכולות בהירות. הדגירה אורכת כשבועיים שלאחריהם הגוזלים נשארים בקן לשבועיים נוספים. ורדית סיני ניזונה מזרעים, פירות ופרחים שהיא מוצאת בעיקר על הקרקע, ולפעמים גם על עצים ושיחים. מקור שמה המדעי, Carpodacus synoicus, ביוונית עתיקה. ביוונית, "karpos" היא מילה שמשמעותה "פרי"; "dakos" היא המילה היוונית לפועל "נושך"; "synoicus" על שם חצי האי סיני.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדית סיני נפוצה בצפון מערב ערב הסעודית, דרום ישראל, דרום ירדן וסיני. אזור התפוצה הטבעי שלה הוא מדבריות חמים, אך היא נמצאת לעיתים גם בערבות צחיחות. לא ידועים איומים. תחום תפוצתה נאמד בכ־277,000 ק"מ רבועים. הוורדית יציבה לא שכיחה בדרום הארץ כשתחום תפוצתה בארץ הוא מהרי אילת והערבה, דרך הנגב ועד למדבר יהודה. הוורדית מקננת בארץ.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורדית סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ורדית סיני באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Sinai Rosefinch (Carpodacus synoicus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  3. ^ אסף מירוז, ורדית סיני, באתר הצפרות הישראלי
  4. ^ ורדית סיני - eBird, באתר ebird.org
  5. ^ ורדית סיני, באתר הרשימה האדומה של העופות המקננים בישראל