ורה ויצמן
ד"ר ורה ויצמן (27 בנובמבר 1881 – 24 בספטמבר 1966) הייתה רופאה, פעילה ציונית ורעיית נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
ורה חצמן נולדה למשפחה יהודית אמידה בעיר רוסטוב שעל הדון שברוסיה. למדה רפואה באוניברסיטת ז'נבה. במהלך לימודיה פגשה בחיים ויצמן, ששימש כמרצה לכימיה באוניברסיטה. ויצמן היה מאורס לסטודנטית אחרת, סופיה גצובה, והקשר בינו לבין ורה נשמר בסוד עד ביטול אירוסיו הראשונים.[1] השניים נישאו ב-23 באוגוסט 1906 בבית הכנסת בזופוט שבגרמניה, לאחר שסיימה את לימודיה ושש שנים לאחר שנקשר ביניהם הקשר הראשון. התכתבותה האינטנסיבית עם חיים ויצמן (שפורסמה על ידי יד חיים ויצמן במסגרת פרסום כתביו של הנשיא הראשון) מהווה חומר גלם היסטוריוגרפי ראשון במעלה להכרת והבנת המנהיגות הציונית ורוח התקופה. לאחר הנישואים עברו בני הזוג להתגורר בעיר מנצ'סטר שבאנגליה. באנגליה עסקה ויצמן ברפואת ילדים במסגרת המערכת הרפואית הציבורית, עד פרישתה מעיסוקה הרפואי ב-1916, אז התמסרה לפעילות ציונית ולתמיכה בפעילותו הציבורית של בעלה. בשנה זו עברה משפחת ויצמן לגור בלונדון, וורה החלה למלא תפקיד של מארחת חברתית פוליטית, כשתוך כדי כך היא מתקרבת יותר ויותר לרעיונות התנועה הציונית. ורה ויצמן אף הייתה מיודדת עם זאב ז'בוטינסקי (על כל פנים, לפני הקרע הפוליטי בין האחרון לבין חיים ויצמן), וחלקה עמו אהבה עזה לתרבות הרוסית ולספרותה.
לזוג ויצמן נולדו שני בנים: בנימין (בנג'י) ומיכאל (מייקל), טייס בחיל האוויר המלכותי, אשר נהרג ב-1942 בהתרסקות מטוסו בעת גיחה מבצעית מעל האוקיינוס האטלנטי. לאחר התרסקות מטוסו מתאר חיים את ורה בספרו "כציפור שבורה". למיכאל (מייקל) ויצמן נודעה השפעה ניכרת על דודנו הארצישראלי, עזר ויצמן, שפנה אף הוא לעולם הטיס. בנימין (בנג'י) ויצמן מעולם לא עלה ארצה. הוא התחתן ונולד לו בן אחד, דיוויד (נכדו היחיד של הנשיא הראשון), אשר חי כיום באנגליה והוא פנסיונר של ה-BBC.[2]
בשנת 1936 בחרו בני הזוג ויצמן לבנות את ביתם ברחובות בסמוך למכון זיו (לימים מכון ויצמן למדע). הבית היה מקום מפגש למדענים ולמנהיגים כאחד. בתקופת כהונתו של חיים ויצמן כנשיא מדינת ישראל היה הבית משכנו הרשמי של הנשיא. ורה הייתה ממקימי ארגון ויצו בשנת 1920, ופעילה בארגון עליית הנוער. הקימה את ארגון "נכי מלחמת השחרור" שהיווה את הבסיס לארגון נכי צה"ל.במקביל , סייעה בהתנדבות לארגונים ציבוריים כגון מגן דוד אדום, איל"ן ועוד. לאחר מלחמת העצמאות הקימה שני מרכזים לשיקום חיילים, בית קיי בנהריה ומחלקת השיקום בביה"ח שיבא בתל השומר.
לאחר מותו של ד"ר חיים ויצמן בשנת 1952, נותרה ורה לגור בבית במשך 14 שנים נוספות, בהן המשיכה בפעילויות התנדבותיות רבות. בשנת 1954 ערכה ורה ויצמן מסע לגיוס כספים למען מלוה פיתוח ולמען מכון ויצמן בדרום אמריקה. לאחר ביקור בארגנטינה, צ'ילה וברזיל, נסעה עם מזכירתה לרוסיה, שאליה שבה בפעם הראשונה לאחר ארבעים שנה. היא תרמה את אחוזת הגן במשך כל השנים הללו בקיץ, עבור קייטנות לילדים פגועי שיתוק ילדים. כמו כן הייתה היוזמת והיו"ר של הקמת גנזך ויצמן וחברת מועצת המנהלים של מכון ויצמן. בנוסף קיבלה אלפי פניות מאזרחי המדינה, יהודים וערבים, אשר פנו אליה לעזרה בצר להם. למרות שלא שלטה בשפה העברית, היא הגיבה בעזרתה של מזכירתה המסורה לכל פנייה ועשתה כמיטב יכולתה לעזור לאנשים.
בחודש ספטמבר 1966, כששהתה בביקור פרטי בלונדון, החליקה ושברה את אגן הירכיים.[3] כעבור ימים ספורים נפטרה בבית החולים. בת 85 במותה. נקברה לצד בעלה בבית חיים ויצמן שבמכון ויצמן למדע ברחובות.
זיכרונותיה [עריכה]
- חיי עם ויצמן / מאת ורה ויצמן; נכתב מפיה על ידי דוד טוטאיב (עברית: ש' גילאי), תל אביב: ספרית מעריב, תשכ"ח-1967. (יצא גם באנגלית: The impossible takes longer: the memoirs of Vera Weizmann, wife of Israel’s first President, / as told to David Tutaev).
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ראיון עם ורה ויצמן (פורסם ב"ידיעות אחרונות", 1951)
- אתר בית ויצמן
- מכתב אל ורה ויצמן - ברכבת לסן רמו 1920, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- אסתר כרמל-חכים, ורה ויצמן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- חגי אשד, ורה וייצמן, דבר, 25 בספטמבר 1966
- מאיר ו. וייסגל, פעלה הציבורי, דבר, 25 בספטמבר 1966
- א. פלג, הליידי הראשונה הלכה לעולמה, מעריב, 25 בספטמבר 1966
- ווירה וייצמן, מעריב, 25 בספטמבר 1966
- הגיע ארונה של ורה וייצמן; הלווייה תיערך הבוקר ברחובות, דבר, 27 בספטמבר 1966
- עדה מימון, ורה וייצמן, דבר, 27 בספטמבר 1966
- ורה וייצמן הובאה למנוחת־עולמים בלווייה ממלכתית ברחובות, מעריב, 28 בספטמבר 1966, המשך
- יגאל קמחי, וירה ויצמן: זכרונות מבית הנשיא, מעריב, 28 בספטמבר 1966
- א. פלג, דרכה האחרונה של ורה וייצמן, מעריב, 28 בספטמבר 1966
- הראשונה, מעריב, 30 בספטמבר 1966
- חיים שיבא, יד לאשה דגולה, מעריב, 2 באוקטובר 1966
- ורה ויצמן בביקור עם הנשיא ויצמן בתל אביב בתיאטרון ה"בימה",באתר ארכיון צה"ל
הערות שוליים [עריכה]
- ^ חיים ויצמן וארוסתו - ורה 1904, בספרייה הווירטואלית של מטח.
- ^ אחוזת ויצמן, באתר מכון ויצמן למדע.
- ^ י. ביצור, ורה וייצמן בבי"ח בלונדון – מצבה חמור, מעריב, 20 בספטמבר 1966; תאונה קשה לורה וייצמן, דבר, 21 בספטמבר 1966.
.svg) רעיות נשיא מדינת ישראל |
||||||||||||||||||
|
