ורזאזאת
 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| גובה | 1160 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 71,067 (2014) |
| קואורדינטות | 30°55′23″N 6°54′15″W / 30.922991°N 6.904221°W |
| אזור זמן | UTC+0 |
|
(למפת מרוקו רגילה)  | |
וְֻרזַאזַאת (בערבית: ورزازات; בברברית: ⵡⴰⵔⵣⴰⵣⴰⵜ) היא עיר מחוז במרכז מרוקו מדרום לאטלס. העיר מיושבת בעיקר על ידי ברברים ומונה כ-100,000 איש. העיר ידועה בתור "עיר הקולנוע" של מרוקו, ובה צולמו סרטים הוליוודים רבים.
העיר הוקמה על ידי הצרפתים בשנת 1928, לצד יישוב עתיק יותר בשם תאורירת, הנמצא בצומת דרכים חשוב, בין הערים אגאדיר, מרקש, זגורה וא-רשידיה. היא בנויה בגובה של 1160 מטר מעל פני הים. נבנתה על ידי הממשל הצרפתי אך מכילה מסממנים מסורתיים האופייניים למרוקו - בנייני הציבור פונקציונלים לאורך הציר הראשי של העיר. מזרחית לעיר בנו הצרפתים את סכר מנצור אלדבהי על שלושה נהרות: דאדס, דראע, ורזאזאת ובמקום נוצר אגם גדול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך זמן רב, ורזאזאת היה נקודת מעבר קטנה עבור סוחרים אפריקאים בדרכם לצפון מרוקו ואירופה. שמו בא מביטוי ברברי שפירושו "בלי רעש" או "בלי בלבול".
היישוב גדל בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי כאשר הוקמו במקום תחנת משמר, מרכז ניהול אזורי ותחנת מכס. במרכז העיר נמצאת קסבת תאווירירת (تاوريرت), סמלה של העיר ובנוסף, לא הרחק מהעיר נמצאת קסבה (קסר) איית בן חדו שהוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. כ-95 ק"מ מהעיר נמצאת קסבה נוספת, תמנוגאלת, בה הייתה בעבר נוכחות יהודית משמעותית.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת מרוקו בנתה מאגר מים גדול באזור וארזאזאת, שאוגר את מי הנהרות והנחלים הללו. בין הנחלים האלה, הזורמים לסהרה, מפריד רכס מקומי, ג'בל סרהרו (Jbel Sarhro) שהוא למעשה המשכו של ג'בל סירואה (Siroua). במזרח נפגשים נחלי הטודרה (Todra) והזיז (Ziz) היורדים מהאטלס הגבוה, וזורמים דרומה לתוך מדבר הסהרה ונבלעים בה. תופעה ייחודית במינה בה הנחל פשוט "נעלם" וכאילו טובע בתוך חולות המדבר הזהובים. האזור מאופיין באבן מינרל בשם "כוחול", אשר משתמשים בה בדרך כלל כצבע לציורים על קרמיקה. לאחר שרפה משנה את המינרל את צבעו מירוק לכחול והמרוקאים מאמינים שזהו צבע נגד עין הרע, שימוש נוסף הוא כאיפור כחול לעיניים ומשחה נגד דלקות עיניים. סלע נוסף המאפיין אזור זה הוא סלע הציפחה שמאופיין בצבעים חום-אדום או בגווני ירוק-שחור שממנו מכינים דברי שיש - כיורים, שיש למטבחים, שולחנות וכיסאות.
בוורזאזאת אקלים מדברי חם (BWh בסיווג קפן). העיר חמה ויבשה בקיץ, אך יכולה להיות קרה מאוד בחורף, עם רוחות קרות שמגיעות מהרי האטלס.
היהודים בוורזאזאת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים לא גרו מעולם בעיר החדשה, אלא במלאח ובתאורירת, ישבו בה כ-200 יהודים שעסקו במסחר, בצורפות ובחקלאות[1], רובם עלו לארץ ישראל בשנות החמישים. במאה ה-19 פעל במלאח רבי שאול נחמיאש שהיה ממנהיגיה הרוחניים של העיר ויוצר פורה. קברו של הקדוש ר' אברהם ואזאנא, בן למשפחת איית ואזאנה הגדולה, ידוע כבעל נס ועושה נפלאות נמצא מזרחית לעיר, ליד כסר מנצור אל-דהבי. בשנת 1910 התמנה הרב שלמה הכהן זאגורי לרב העיר.
עיר הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורזארזאת נחשבת לעיר הסרטים של מרוקו, והיא מוקפת באולפני סרטים רבים המפוזרים ברחבי העיר. תעשיית הסרטים בעיר החלה משנת 1930, כשצולם בה הסרט "מרוקו" של יוסף פון שטרנברג, בכיכובה של מרלן דיטריך. תעשיית הסרטים במרוקו תפסה תאוצה וצולמו בה סרטים רבים כמו: עשרת הדיברות (1956), לורנס איש ערב (1962), האיש שרצה להיות (1975), 007 באזור המסוכן (1987), הפיתוי האחרון של ישו (1988), המומיה (1999), גלדיאטור (2000), הנסיך הפרסי (2003), ממלכת גן עדן (2005), האנה (2011), מים ואהבה (2011) ולדוג סלמון בתימן (2011). כמו כן נערכו גם צילומים במסגרת סדרת הטלוויזיה "משחקי הכס".
בסטודיו הישן "studio cinema" נמצא מלון בשם "מלון אוסקר" (Oscar Hotel) בו מתארחים בדרך כלל השחקנים, הבמאים והמפיקים של הסרט. ב-2011 נפתח הסטודיו החדש לסרטים בשם CLA STUDIO שממוקם כקילומטר מהסטודיו הישן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם (אבי) אביזמר "מרוקו ארץ המג'רב". א.צ ת"א 1995
- אברהם (אבי) אביזמר, "מרוקו המדריך למטייל", א.א סהרה (קיסריה).2007 ו 2008 (מהדורה שנייה ושלישית)
- אברהם (אבי) אביזמר "מרוקו ארץ של ניגודים". א.א סהרה (קיסריה) 2019
- אברהם (אבי) אביזמר "מרוקו יהדות בצל האסלאם בארץ המג'רב" א.א סהרה (קיסריה) 2021
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפשר לנצח את הסוציו-אקונומי, מיכאל ביטון
