DC קומיקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ורטיגו (קומיקס))
DC קומיקס
DC Comics
נתונים כלליים
סוג חברת בת של האחים וורנר
מייסדים מלקולם וילר ניקולסון
תקופת הפעילות 1934–הווה (כ־90 שנה)
חברת אם האחים וורנר
חברות בנות
  • Minx
  • CMX
  • Piranha Press
  • Paradox Press
  • DC Zoom
  • Impact Comics
  • Helix
  • Tangent Comics
  • DC Ink
  • Black Label
  • WildStorm
  • DC Focus
  • עולמות אחרים
  • All Star DC Comics
  • ורטיגו
  • Zuda Comics עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
משרד ראשי מידטאון מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה קומיקס, קולנוע וטלוויזיה
מוצרים עיקריים קומיקס
 
www.DCComics.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

DC קומיקסאנגלית: DC Comics) היא חברת קומיקס אמריקאית ואחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות והמצליחות בעולם. היא אחראית לפרסומם של כותרי קומיקס רבים שנכנסו לקלאסיקה האמריקנית, החל מקומיקס בלשים בשנות השלושים של המאה העשרים. זו החברה השנייה בגודלה בארצות הברית לפי מדד צרכנים מאפריל 2013.[1] חברה זו ומתחרתה מארוול קומיקס הן שתי החברות הגדולות בעולם הקומיקס בעשורים האחרונים, והן אחראיות ל־80% מנתח שוק הקומיקס מאז שנת 2008.[2][3]

DC קומיקס היא חברה בת של האחים וורנר וכך מתאפשר לה להרחיב את השפעתה ולהשתמש ביכולות חטיבת הקולנוע וחטיבת האנימציה של החברה ליצור סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה המבוססים על הדמויות של הקומיקס. בשנת 2016 החלה בהליך מיתוג מחדש שבמסגרתו עוצב לוגו חדש והוקמה חטיבת הסרטים של DC ‏"DC Films"[4] וכן יצא לדרך מיתוג מחדש לכותרי הקומיקס המכונה DC Rebirth.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – National Comics Publications

DC הם ראשי תיבות של Detective Comics (קומיקס בלשים), כותר החברה הראשי והפופולרי. החברה החלה את דרכה בשנות ה־30 של המאה ה־20 כהוצאת קומיקס של סיפורי מתח זולים והוציאה לאור את חוברת הקומיקס הראשונה שלה שנקראה "קומיקס כיף חדש" (New Fun Comics) ב־1935. בשנת 1938 יצרה החברה את גיבור העל האיקוני, סופרמן. שנה לאחר מכן יצרה את באטמן, הנוקם במסכה שלוקח את החוק לידיו ונלחם למען הצדק.

תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – תור הזהב של הקומיקס

ב־1938 התחילה הרצה של קומיקס חדש בשם "אקשן קומיקס" (Action Comics). בתקופה זו נכתבו גיבורי על רבים שנותרו פופולריים גם במאה ה-21. תור הזהב של הקומיקס נמשך עד אמצע שנות החמישים של המאה העשרים, והתאפיין בגיבורי על שנלחמו בעוולות ובחוסר צדק חברתי בהשפעת מאורעות מלחמת העולם השנייה. דמויות הגיבורים סיפקו צורך של הציבור בתקופת מלחמת העולם השנייה שנתפסה על ידי רבים כמלחמה ברוע המוחלט (אותו גילם אדולף היטלר). באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים המכירות של החוברות החלו להידרדר, הביקוש לגיבורי־על התמעט ותשומת הלב עברה לתעמולה מלחמתית. החברה החלה לפרסם סיפורי קומיקס המבוססים על סיפורי מדע בדיוני וסיפורי אימה.

תור הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – תור הכסף של הקומיקס

באמצע שנות ה-50 גיבורי העל קיבלו עדנה מחודשת, והעורך הראשי של DC קומיקס, ג'וליוס שוורץ, שהעדיף להתמקד בהרפתקאות בדיוניות יותר החליט לחדש דמויות מתקופת הזהב שנזנחו ולהמציא חדשות.

הדמות הראשונה ששוורץ "החייה" היה את דמותו של בארי אלן, מחליפו של הפלאש מתור הזהב ג'יי גאריק, לו היו כוחות סופר-מהירות. אחריו עקבו הגרין לנטרן האל ג'ורדן, שהחליף את אלן סקוט מתור הזהב, ליגת הצדק שהחליפה את חברת הצדק של אמריקה ועוד רבים אחרים. שוורץ החליט לשנות את מקור הכוחות, את השמות ואת כל ההיסטוריה של הדמויות האלו, על מנת שיתאימו יותר לזמנים מודרניים. כך למשל, גרין לנטרן המקורי היה מהנדס רכבות שמצא טבעת הפועלת לפי כוח מיסטי ואילו המודרני הוא טייס קרב שנבחר על ידי גזע של חוצנים לענוד טבעת פרי פיתוח טכנולוגי ולהצטרף לכוח משמר בין-גלקטי.

בחזית של סופרמן הוחלט לעשות בחינה מחדש לסובבים אותו וכך עיגנו את דמויות המשנה בסדרה, כמו את מערכת היחסים של קלארק עם לויס ליין, פרי וייט וג'ימי אולסן חבריו לעבודה ב"דיילי פלנט" ומאידך גיסא את מערכת היחסים שלו עם אויבים קבועים יותר כמו לקס לות'ר, ברייניאק ועוד.

השפל השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 כאשר הכותבים והמאיירים הוותיקים של DC דרשו מהחברה דרישות סוציאליות כגון ביטוח רפואי והפרשות לקרן פנסיה, החליטה החברה לפטר חלק גדול מהם ובמקומם הם הכניסו דם צעיר ורענן. הדבר התברר כטעות. לרוב הצעירים לא היה ניסיון קודם בכתיבה ואיור מקצועיים והללו לא עמדו ביעדי החברה. אך בין הצעירים היו כמה בודדים שבלטו ביניהם דניס אוניל שכתב באותה תקופה את הגרין לנטרן והפך אותו לדמות פופולרית ביותר. אך לאחר תקופה לא ארוכה רוב הצעירים עזבו את החברה.

הקומיקס של באטמן ורובין באותה תקופה היה צבעוני ו"קאמפי" וכלל תעלומות בלשיות בתערובת של פעולה והומור. קומיקס זה זכה לפופולריות בקרב ילדים ובעקבותיו הופקה סדרת טלוויזיה מצליחה בכיכובו של אדם וסט.

באותו זמן, הקומיקסאי הנודע ג'ק קירבי שעבד במארוול קומיקס עבר לחברת DC, שם התחיל לעבוד על פרויקט שאפתני בשם The Fourth World (העולם הרביעי), מיני סדרה המשכית שהייתה בנויה על קהל קבוע וסיפור מסתבך. עד אותו זמן היה נהוג שכל חוברת עומדת בפני עצמה, מתחילה וסוגרת סיפור. מנהלי החברה התקשו להבין את הרעיון וביטלו אותם אחרי פחות מעונה אחת של ארבעה כותרים. הדמויות עצמן נשארו ביקום של DC.

סוף שנות ה-70 ושנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – תור הארד של הקומיקס

בשנת 1976 חברת "האחים וורנר" רכשה את חברת קומיקס. באותה תקופה DC ניסתה להתחרות בחברת מארוול קומיקס ולשם כך "הרחיבה" את יקום DC והחלה להוציא סדרות חדשות ולהמציא דמויות רבות נוספות. ברם, רובן לא החזיקו מעמד ובוטלו אחרי מספר גליונות.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 התחלפה הנהלת החברה ולתפקידים הבכירים מונו ג'נט קהן כמו"ל, פול לויץ כסגן נשיא ודיק ג'ורדנו כעורך ראשי. שלושתם החליטו שאין מנוס ועל מנת לשנות את עקומת הירידה של מכירות החברה עליהם להציע יותר כסף ולשלם יותר לאמנים ולכותבים. כמו כן הם החליטו גם על קונספט חדש בשם "מהדורה מוגבלת" שתאפשר להם לעשות ניסויים ולבדוק רעיונות חדשים לפני הרצת סדרה חדשה.

הניסוי הראשון הוכתר מיד כהצלחה מסחררת והוליד את סדרת "הטיטאנים הצעירים החדשים" (The New Teen Titans) שעד היום נחשבת לקומיקס מצליח גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה אומנותית.

לאחר בחינה מחדש של כל הדמויות ביקום DC הוחלט לעשות מהפך בכל הדמויות, להצעיר אותן, להוריד קצת מ"שק הצרות וההיסטוריה" של הדמויות ולתת לקהל חדש לגמרי להתחיל בצורה רעננה. לכן הוחלט לעשות "רעידת אדמה" בעולם DC ולהתחיל מהתחלה. כך נולד המשבר בעולמות האינסופיים שבו היקום של DC מושמד כולו על ידי כוח בלתי-ידוע, ואז נבנה מחדש עם שינויים קטנים וגדולים בכל הדמויות, כולל ביטול מוחלט של דמויות קודמות.

בסוף שנות ה-80 הצטרף לחברה הכותב פרנק מילר וכתב את המיני-הסדרה "באטמן: האביר האפל חוזר", סיפור מוערך ורב-מכר אודות עתידו של באטמן. סיפור זה - שנחשב ליצירת מופת - החזיר למעשה את באטמן לשורשיו האפלים ועזר לעצב את דמויות הדגל של DC כפי שהן מוכרות כיום.

לקראת אמצע וסוף שנות ה-80 שוק הקומיקס הגיע להצפה חסרת תקדים של חוברות "מיוחדות" ולציבור נמאס. עודף ההיצע והתמעטות הביקוש הביא לירידה חסרת תקדים בשפל המכירות.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – העידן המודרני של הקומיקס

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 התעורר שוק האספנים בתחום הקומיקס. לכך הצטרפו כמה קווי סיפורים משמעותיים בעולם DC ביניהם מותו של סופרמן, באטמן הופך לנכה, וכן גרין לנטרן נהפך לנבל פאראלקס. גורמים אלו והניסיון של "עסקנים" צעירים לנסות לקנות חוברות שיהיו בעתיד שוות כסף גרם לעליה ניכרת במספר החוברות הנמכרות. חברת DC חיפשה מקורות הכנסה נוספים. והחלה להוציא אוגדנים של חוברות ישנות וגם נובלות מצוירות מקוריות.

בנוסף, DC החליטה להקים חברת בת בשם "ורטיגו", בניהולה של עורכת הקו קארן ברגר. ורטיגו הוציאה לאור חוברות קומיקס עם קו סיפורי בוגר יותר. ורטיגו נוצרה לאחר גל של סיפורים בוגרים שהיה אז ב-DC קומיקס. בהתחלה, עם היצור מן הביצה והיטמן ולאחר מכן גם סנדמן והשומרים. חברת DC הוציאה את הליין ב-1993 כדי למשוך כותבים שרצו לפרסם סיפורים בוגרים יותר, בלי לדאוג מצנזורה ומהורים מודאגים. עידן שבו רוב השמות הגדולים בקומיקס היו אומנים, ורטיגו ריעננו את המדיום בכך שהם דחפו את הכותבים לקדמת הבמה.

אף שחלק מההוצאות הראשונות של החברה התקיימו ביקום DC (הלבלייזר, היצור מן הביצה, סנדמן), הן התנתקו בהדרגתיות מהיקום, והשאירו את גיבורי-העל מחוץ לתמונה. בנוסף לכותרים הוותיקים שנכנסו להוצאה, מספר רב של כותרים חדשים הוצגו, ללא כל התייחסות למיקום הסיפור. בשנת 2005, עם יציאת הסרט "קונסטנטין", המבוסס על הלבלייזר הוותיקה, ורטיגו החלו להוציא סרטים על הוצאות החברה. באביב 2006 יצאה האדפטציה הקולנועית ל-V for Vendetta של אלן מור, ובמרץ 2009 יצאה האדפטציה הקולנועית "השומרים" לסדרת "השומרים".

כמו כן, DC קנתה את חברת הקומיקס מיילסטון שעיקרה סבב סביב גיבורים אפרו-אמריקנים ובעלי רקע אתני שונה.

לעומת זאת, הדמויות והכותרים של DC זכו להצלחה רבה בקולנוע ובטלוויזיה. סרטי באטמן נהפכו כל אחד בתורו לשובר קופות וגררו בעקבותיהם מספר תוכניות אנימציה מצליחות. את סדרות האנימציה המצליחות יצרו והפיקו ברוס טים ופול דיני מטעם האחים וורנר.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000 נבלמה הצניחה במכירות, אך סך המכירות נשאר יחסית נמוך לימי הזוהר. מצב זה הביא את DC לרכישת חברות קומיקס, ביניהן: סדרת "מסע האלפים" (Elfquest) שהייתה סדרת פנטזיה עצמאית; "וורפ גרפיקס" (Warp Graphics) ו"סי.אמ. אקס" (CMX) האמריקניות וכן את "2000 לספירה" (2000AD) ו"יומנויד" (Humanoids) האירופאיות.

בעקבות הצלחת הסדרות על "באטמן" הופקו סדרות אנימציה מאותו בית היוצר (של טים ודיני) גם על סופרמן וליגת הצדק. ליגת הצדק: סדרת האנימציה זכתה להצלחה רבה ושודרה בין השנים 2001 ל-2006.

מ-2004 DC החלו את עבודת הבסיס על אירוע המשך למשבר בעולמות האינסופיים, שמבטיח שינויים גדולים ליקום שיצא ממנו. שנה לאחר מכן, עם יציאתו של סרט הקולנוע "באטמן מתחיל", החלה החברה לפרסם מספר מיני סדרות שמראות איומים שונים על יקום DC, והתפתחו עימותים וריבים בין הדמויות. כל אלו צפויים להגיע לשיאם במיני סדרה הראשית של האירוע, המשבר האינסופי. חודשיים לפני סיום הסדרה ב-2006, כל הסדרות הרצות של החברה דילגו "שנה מאוחר יותר", הראו את התוצאות של אירועי המשבר והמשיכו משם לסיפורים הנפרדים של כל סדרה. החברה פרסמה את הסיפור המתמשך "52" כדי לתאר את האירועים שקרו במהלך השנה שחלפה.

ב-2005 DC השיקו את All Star DC בהשראת הפרסומים של שנות ה-40, מעין מקביל לליין האולטימייט של מארוול. ליין ה-All Star משמש כמקום לכתיבת סיפורים על הדמויות המפורסמות ביותר של DC מחוץ להמשכיות הקבועה, ועל ידי כותבים פופולריים. הליין מכיל כמות מועטה של דמויות ויוצא בלוח זמנים דו חודשי. All-Star Batman & Robin the Boy Wonder החלה לצאת ביולי 2005, All-Star Superman התחילה בנובמבר באותה שנה, וצפויה בקרוב לצאת סדרת All-Star Wonder Woman.

בספטמבר 2009 הודיעו האחים וורנר ש-DC קומיקס תהפוך לחברת בת של DC Entertainment.[5]

2010 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בפברואר 2010, ג'ים לי ודן דידיו הפכו לפרסומאים שותפים בחברה, בעוד ג'ף ג'ונס קודם למנהל מחלקת הקריאייטיב, ג'ון רוד למנהל המכירות ופטריק קלדון למנהל מחלקת הניהול והחשבונאות. לראשונה בתולדות החברה מאז הקמתה באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, החברה אתחלה מחדש את כל כותריה לאחר אירועי "פלאשפוינט". אתחול מחודש זה נקרא ה-52 החדשים והעניק לגיבורי-העל של החברה סיפורי מקור ועיצובי תלבושות חדשים.

במאי 2011 הודיעה החברה על כוונתה לשחרר גרסאות דיגיטליות של חוברותיה באותו יום בו יפורסמו החוברות הרגילות. כחודש לאחר מכן, החברה הודיעה שתבטל את כל הסדרות החודשיות הרגילות המתרחשות ביקום DC ותחל בהרצה מחודשת של ליין הקומיקס שלה עם 52 גליונות מספר 1 חדשים, החל מליגת הצדק ב-31 באוגוסט.

ביוני 2013, חברת DC הציגה שתי יוזמות חדשות בליין הקומיקס הדיגיטלי - DC2 ו-DC2 Multiverse. הראשון מביניהם מציג שכבות אמנות דינמיות בתוך הפאנלים של הקומיקס הדיגיטלי ומוסיף ממד חדש לסיפורת הדיגיטלית, בעוד השני מאפשר לקוראים לקבוע תוצאה של סיפור מסוים על ידי בחירת דמויות וכלים עלילתיים בזמן קריאת הקומיקס - כלומר, לסיפור קומיקס דיגיטלי אחד יש מספר השלכות. סיפור DC2 הראשון שפורסם הוא Batman '66, שמבוסס על סדרת הטלוויזיה משנות ה-60, וסיפור DC2 Multiverse הראשון הוא Batman: Arkham Origins, שמבוסס על משחק המחשב באותו שם.

בשנת 2014, חברת DC הכריזה על פרסומה של מיני סדרה בת שמונה חלקים בשם "התכנסות" כחלק מאירועי "המשבר", אשר החלה באפריל 2015.[6][7][8][9]

בשנת 2016, חברת DC הכריזה על אתחול מחודש נוסף ומקיף תחת השם DC Rebirth ("לידה מחדש"),[10] שיחל במהדורה מוגבלת בת 80 עמודים בשם DC Universe: Rebirth בכתיבתו של ג'ף ג'ונס ובאיורו של אית'ן ואן סקייבר. לאחר מכן, סדרות רבות אחרות החלו בהרצה דו-חודשית עם צוותים קריאייטיבים חדשים כמעט לכל כותר. הרצה מחודשת זו נועדה להחזיר את המורשת ואת לב ליבם של הדמויות שהיו חסרים בהם מאז ההרצה הקודמת של ה-52 החדשים. הרצת "לידה מחדש" נחלה הצלחה, גם מבחינת מכירות וגם מבחינת פופולריות.[11][12][13]

עיבודים למדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סרטים המבוססים על DC קומיקס
ערכים מורחבים – סדרות טלוויזיה המבוססות על DC קומיקס,יקום החץ

להלן סרטי הקולנוע שהופקו לאורך השנים המבוססים על סדרות הקומיקס והחותמים השונים של זיכיון DC קומיקס:

סרטי קולנוע וטלוויזיה

סרטי קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע המבוססים על חותמי DC

חותם "פרדוקס פרס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם "ורטיגו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם "ויילדסטורם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם ויל אייזנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקום האנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהיקום הקולנועי של DC החל את צעדיו האמיתיים רק בשנת 2013, בתחום סרטי האנימציה החברה מצליחה מעט יותר ויצרה יקום אנימציה שלם, של סרטי אנימציה המבוססים על חוברות ודמויות הקומיקס. יקום סרטי האנימציה המקוריים של DC כולל סדרת סרטי וידאו בת 34 סרטים שהופקו על ידי האחים וורנר מאז שנת 2007.

סרטי אנימציה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר: DC Comics
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • publisher., DC Comics, production company. Warner Home Video (Firm), Best of Warner Bros. DC Comics.{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא DC קומיקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Publisher Market Shares: April 2013, Diamond Comics (באנגלית)
  2. ^ DC Comics Questions, Answers, News, Images and Info
  3. ^ Spoiler alert: Comic books are alive and kicking - Oct. 13, 2008, money.cnn.com
  4. ^ 'Batman v. Superman' Fallout: Warner Bros. Shakes Up Executive Roles
  5. ^ Newsarama.com : Warner Bros. Creates DC ENTERTAINMENT To Maximize DC Brands, web.archive.org, ‏2009-09-11
  6. ^ DC's CONVERGENCE Week One: Donna Troy, Oracle, Married Superman, Montoya Question, More, Newsarama.com, ‏2014-11-12
  7. ^ FIRST LOOK: The Complete Convergence, DC, ‏2014-11-06 (באנגלית)
  8. ^ Brian Truitt, New villain, old tales part of DC's 'Convergence', USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Rich Johnston, DC's Band-Aid Event? It's Not Blood Moon. It's Called Convergence, Bleeding Cool News And Rumors, ‏2014-10-28 (באנגלית)
  10. ^ DC ENTERTAINMENT REVEALS FIRST DETAILS OF “REBIRTH” TO RETAILERS AT COMICS PRO 2016, DC, ‏2016-02-18 (באנגלית)
  11. ^ Abraham Riesman, How DC Comics Scored Its Biggest Win in Years With ‘Rebirth’, Vulture (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, DC Comics' 'Rebirth' brings new life — and huge sales — to old superheroes, Los Angeles Times, ‏2016-09-01 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Susana Polo, DC Comics’ Rebirth worked because it’s actually good, Polygon, ‏2017-01-10 (באנגלית אמריקאית)