וריאן פריי
 | |
| צילום בניו יורק, ב-1944, מאת פיליפ הלסמן | |
| לידה |
15 באוקטובר 1907 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1967 (בגיל 59) רדינג, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרינווד |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקצוע |
עיתונאי, סופר |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | וריאן פריי |
  | |
וריאן פריי (באנגלית: Varian Fry; 15 באוקטובר 1907 – 13 בספטמבר 1967) היה עיתונאי אמריקאי, חסיד אומות העולם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וריאן מקי פריי נולד ב-1907 בניו יורק וגדל ברידג'ווד, ניו ג'רסי, אחרי שמשפחתו עברה לשם ב-1910. אביו, ארתור פריי, ניהל את חברת "קרלייל&מליק" מוול סטריט. אמו הייתה ליליאן לבית מקי. פריי התחנך ברוח של נצרות הקווייקרים. הוא למד בבתי ספר יוקרתיים והשלים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד.ב-1927, עוד בהיותו סטודנט, יסד ביחד עם לינקולן קרסטיין מגזין ספרותי נודע: "Hound & Horn". הוא נישא לעיתונאית איילין אוורי יוז אותה הכיר באמצעות אחותו של קרסטיין, מינה. לאחר עליית הנאצים בגרמניה, פריי עזר לגייס כספים עבור תנועות אנטי נאציות באירופה.
לאחר כיבוש צרפת וכניעתה לגרמניה באפריל 1940, נודע בארצות הברית שסעיף 19 בהסכם הכניעה של צרפת חייב את צרפת למסור לגרמנים את כל מי שמוגדר ברישומי הנאצים כמתנגד למשטר הנאצי. עקב כך, הוקמה בארצות הברית ועדת חירום בשם הוועד לסיוע לשעת חירום, Emergency Rescue Committee"(ERC)", בה הוא פעל לצד פריץ היינה. תפקיד הוועדה היה לאתר מתוך רשימות אלו 200 אינטלקטואלים העומדים בסכנה, להעניק להם אשרות ולעזור להם להגר לארצות הברית.
וריאן פריי התנדב להיות נציג הוועד לסיוע לשעת חירום (ERC) בצרפת. הוא קיבל 200 שמות מראש, ונאמר לו להגיע למרסיי עם 3,000 דולר, שם יחכו האנשים להם עליו להעניק את אשרות היציאה.
כשהגיע פריי למרסיי, באוגוסט 1940, הוא הופתע לגלות מאות רבות של פליטים שבאו לבקש את עזרתו, רובם יהודים. פריי לא נרתע והחליט לעזור בכל דרך לכמה שיותר מהם, כולל בדרכים לא חוקיות. הוא שכר משרד וצוות קטן, ובמקביל לפעילות המקורית לשמה הגיע, הם זייפו מסמכים והבריחו פליטים רבים, רובם יהודים, בדרך הים והיבשה. פעילות זו התבצעה מבלי לדווח דבר לוועדה או לשגרירות ארצות הברית - בצרפת של שלטון וישי.
בדצמבר 1940 נחשפה פעילותו הבלתי חוקית של פריי, הוא נעצר על ידי המשטרה הצרפתית ושוחרר בתנאים מגבילים. הוא החליט להישאר בצרפת והמשיך לפעול, גם לאחר שפג תוקף דרכונו והוא הפך לשוהה בלתי חוקי. הוא נעצר שוב, כנראה עקב הלשנה של השגרירות האמריקנית, וגורש סופית במאי 1941 מצרפת.
לפי הערכת פריי עצמו, משרדו טיפל ב-15,000 פליטים יהודים, מתוכם כ-1,000 הוברחו מתוך צרפת וכ-3,000 קיבלו סיוע אחר. בין היהודים שהוברחו היו מרק שאגאל, חנה ארנדט, ליון פויכטוונגר, זיגפריד קרקאואר וז'ק ליפשיץ.
לאחר חזרתו לארצות הברית, הפך פריי לדובר נלהב ועיקש כנגד מדיניות ההגירה האמריקאית המפלה יהודים. ב-1945 הוא פרסם ספר בשם "Surrender on Demand" בו תוארו חוויותיו בזמן שהותו בצרפת.
ב-1967 זכה פריי לאות לגיון הכבוד מממשלת צרפת. ב-1996 הפך לאמריקאי הראשון שזוכה בתואר חסיד אומות העולם של יד ושם.
כשנשאל באשר למניעיו, פריי סיפר שכבר ב-1935, כשביקר בברלין וראה נאצים מתעללים ביהודים, הוא החליט לא להישאר אדיש ולנקוט בפעילות-נגד כמיטב יכולתו.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1997 נעשה על פריי סרט תיעודי על ידי במאי אירי, בשם "וריאן פריי: שינדלר האמריקאי" (Varian Fry: The America's Schindler).
- בשנת 2001 הופק סרט טלוויזיה בשם Varian's War שהושפע מסיפור גבורתו יוצא הדופן של פריי.
- בשנת 2023 הפיקה נטפליקס את המיני סדרה אל מעבר האוקיינוס המגוללת את סיפורו. קורי מייקל סמית' מגלם את דמותו בסדרה.
- אחד הרחובות ברובע מיטה בברלין נקרא על שמו של וריאן פריי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וריאן פריי, ברשת החברתית Goodreads- וריאן פריי באתר יד ושם
- וריאן פריי - הגיבור הנשכח (באנגלית)
- וריאן פריי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
וריאן פריי (1907-1967), דף שער בספרייה הלאומית
