ז'אן דנז'ו
 | |
| ז'אן דנז'ו | |
| לידה |
15 באפריל 1828 Chalabre, צרפת  |
|---|---|
| נהרג |
30 באפריל 1863 (בגיל 35) חוות קמרון, המדינות המקסיקניות המאוחדות |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית סן-סיר |
| השתייכות |
 לגיון הזרים הצרפתי |
| תקופת הפעילות | 1849–1863 (כ־14 שנים) |
| דרגה | קפטן |
| תפקידים בשירות | |
| קצין בלגיון הזרים הצרפתי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת קרים, מערכת איטליה 1859, ההתערבות הצרפתית במקסיקו. | |
| עיטורים | |
 אות לגיון הכבוד בדרגת אביר | |
  | |
ז'אן דנז'ו (בצרפתית: Jean Danjou; 15 באפריל 1828 – 30 באפריל 1863) קצין מעוטר בדרגת קפטן אשר שירת בלגיון הזרים הצרפתי. התפרסם בעקבות קרב קמרון אשר בו הנהיג שני קצינים ושישים ושניים לגיונרים כנגד כוח של אלפיים מקסיקנים. בקרב זה מצא את מותו.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן דנז'ו נולד בצרפת למשפחה בעלת עבר צבאי. בגיל 20 הוא החל ללמוד באקדמיה הצבאית סן-סיר, וסיים את לימודיו בדרגת סגן משנה.
שירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום האקדמיה הצבאית הוא נשלח לאלג'יריה. ב-1 במאי 1853 הוא איבד את כף ידו בקרב כאשר רובה התפוצץ בידו וכרת אותה. במקום כף ידו שנכרתה חוברה לו יד תותבת מעץ. ב-24 בדצמבר 1853 הוא קודם לדרגת סגן.
לאחר קידומו הוא נשלח להשתתף במלחמת קרים, שם הוא לקח חלק במצור על סבסטופול. ב-9 ביוני 1855 קודם לדרגת סרן. זכה לעיטור אות לגיון הכבוד בדרגת אביר ב-1856. לאחר מלחמת קרים השתתף במלחמת העצמאות האיטלקית השנייה שם השתתף בקרב מגנטה ובקרב סולפרינו.
אחרי שרות קצר במרוקו הוא נשלח למקסיקו כחלק מכוח ההתערבות הצרפתי למקסיקו. הוא הוצב שם כקצין אפסנאות ראשי של כוחות לגיון הזרים הצרפתי במקסיקו. ב-29 באפריל 1863 נשלח עם כוח סיור להתחבר לשיירה אשר הובילה תותחים וציוד צבאי אחר.
קרב קמרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב קמרון
ב-30 באפריל נעה פלוגה ג' של לגיון הזרים בפיקודו של דנז'ו לכיוון שיירת אספקה צרפתית. כאשר עצרו למנוחה בפאלו ורדה הותקפה הפלוגה על ידי פרשים מקסיקנים. הפלוגה נסוגה ולבסוף תפסה מחסה בחוות קמרון הנטושה. לכוח הפרשים המקסיקני הצטרפו כוח חי"ר, והכוחות המקסיקנים פתחו בהתקפה על החווה. לאחר שנכשלו הציעו המקסיקנים לדנז'ו להיכנע אך הוא סירב באומרו ש"הלגיון לעולם לא ניכנע". דנז'ו נהרג לבסוף אבל לא לפני שהשביע את חייליו לא להיכנע. החיילים נכנעו לבסוף אבל רק לאחר שרק שלושה מהם נשארו עומדים על הרגליים.
ב-3 במאי 1863 נקבר דנז'ו ליד חוות קמרון עם שאר הרוגי הפלוגה.
שנה לאחר הקרב מצא איכר מקסיקני שהכשיר את אדמות החווה הנטושה את יד העץ של דנז'ו ומכר אותה למפקד הכוחות הצרפתים במקסיקו. יד העץ של דנז'ו משמשת עד היום כסמל קדוש ללגיון הזרים הצרפתי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
