ז'אן לואיז קלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אן לואיז קלמן בגיל 40

ז'אן לואיז קלמַן (Jeanne Louise Calment;‏ 21 בפברואר 1875 - 4 באוגוסט 1997) הייתה אישה שהאריכה ימים באופן יוצא דופן ובתור שכזו עדותה הייתה כלי מעניין למחקר היסטורי והיא התראיינה לשני סרטי תעודה. קלמן נפטרה כשהייתה בת 122 שנים ו-164 ימים.

בהיותה בת 114 שנים הופיעה בסרט Vincent et moi ("וינסנט ואני") ודיברה על פגישתה עם וינסנט ואן גוך, שהתקיימה בחנות של אביה בהיותה בת 13. בשנת 1995, לאחר שמלאו לה 120 שנה, הופיעה בסרט הדוקומנטרי Au-delà de 120 ans avec Jeanne Calment ("לאחר 120 עם ז'אן קלמן"). היא הייתה האדם המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות. קלמן היא גם האדם המבוגר ביותר שהופיע בסרט קולנוע בתפקיד מדבר. בשל גילה המבוגר היא זכתה לחוות שינויים טכנולוגיים רבים במהלך חייה ובתחילת דרכם, בין היתר היא השתתפה בהקרנה הקולנועית הראשונה שהוקרנה ב"גרנד דה קפה" (בית קפה) בפריז על ידי האחים לומייר בשנת 1895 בהיותה בת עשרים.

קלמן התאלמנה בגיל צעיר. בעלה (שהיה בן דודה מדרגה שנייה) נהרג מהרעלת מזון שממנה סבלו שניהם. לז'אן הייתה בת יחידה שנפטרה כתוצאה מדלקת ריאות ב-1934 בגיל 35 ונכד יחיד שנהרג בתאונת דרכים ב-1963 בגיל 36, בשנת 1960. כשנשארה קלמן ערירית וחסרת יורשים, היא חתמה על חוזה שכירות יקר עם דייר שדאג למחסורה בתמורה לזכותו לרשת אותה, אחרי מותה. אותו דייר נפטר מסרטן, כשהיה בן 77 ואלמנתו של הדייר המשיכה לשלם את השכירות היקרה גם אחרי מותו. קלמן התפרסמה גם בזכות קוריוז חוזה השכירות הזה.

לפי הספר "Investigating Me" החזיק לפניה בשיא האיש הזקן ביותר בעולם, מר שיגצ'יגו איזומי (Shigechigo Izumi) מיפן, אשר נולד ב-29 במאי 1865 (תאריך לידתו אינו ודאי) ונפטר ב-21 בפברואר 1986.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא