ז'אן-פול פיטוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ז'אן פול פיטוסי)
ז'אן-פול פיטוסי
לידה 19 באוגוסט 1942
לה גולט, תוניסיה הצרפתית, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 2022 (בגיל 79)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jean Paul Samuel Fitoussi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת לואי פסטר (1971)
  • Carnot Lyceum of Tunis עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק האוניברסיטה האירופית בפירנצה, אוניברסיטת לואי פסטר, המכון למדע המדינה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד נשיא (19892010) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן-פול פיטוסיצרפתית: Jean-Paul Fitoussi;‏ 19 באוגוסט 194215 באפריל 2022) היה כלכלן צרפתי-יהודי ממוצא תוניסאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטוסי נולד בלה גולט שבתוניסיה. סיים דוקטורט בהצטיינות במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת שטרסבורג הוא היה פרופסור לכלכלה במכון למדע המדינה פריז (סיאנס פו) מאז שנת 1982[1] ועד למותו, ובאוניברסיטה הבינלאומית החופשית ברומא (LUISS). כמו כן כיהן כפרופסור במכון האוניברסיטאי האירופי בפירנצה (European University Institute) בשנים 1979–1983, וכפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 1984.

בשנים 1989–2010 כיהן כנשיא מרכז המחקר הצרפתי לכלכלה (OFCE– Observatoire français des conjonctures économiques), ומאז 1997 ועד למותו כיהן כחבר במועצה לניתוח כלכלי של ראש ממשלת צרפת ובוועדה הכלכלית הלאומית. בפברואר 2008 מונה מטעם הנשיא סרקוזי לכהן יחד עם ג'וזף שטיגליץ ואמרטיה סן כמתאם בוועדה למדידת ביצועים כלכליים והתקדמות חברתית. בין השנים 2000 ל-2009 פיטוסי שימש כמומחה מקצועי בוועדה לעניינים כלכליים ומוניטריים של הפרלמנט האירופי, וכן היה חבר בוועדת האו"ם בנושא הרפורמה במערכת הפיננסית והמוניטרית הבינלאומית. ב-14 באפריל 2008 הוא נבחר למועצת המנהלים המפקחת של חברת טלקום איטליה.

פיטוסי נחשב לתומך בכלכלה קיינסיאנית, ועסק בתאוריות של אינפלציה, אבטלה, כלכלה פתוחה ותפקידה של המדיניות המקרו כלכלית. הוא היה מבקר של מדיניות פיסקלית ומונטרית נוקשה, משום שטען שיש לכך השפעה שלילית על הצמיחה והתעסוקה. הוא טען שמשבר הסאבפריים נובע "מרצון של רווחיות יתר של בעלי ההון הפיננסי."[2] פרסם מאמרים אקדמיים ומאמרים פופולריים רבים, ועבודתו האחרונה עסקה בקשר שבין דמוקרטיה ופיתוח כלכלי. בשנת 2011 פרסם גילוי דעת שבו תמך במחאת האוהלים בישראל.[3]

נפטר ב-15 באפריל 2022.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]