ז'ואן סגרה

ז'ואן סגרה
Joan Segarra

מידע אישי
לידה	15 בנובמבר 1927 ברצלונה שבספרד
פטירה	3 בספטמבר 2008 (בגיל 80) Taradell, ספרד
שם מלא	ז'ואן סגרה אי אירצ'טה
עמדה	מגן שמאלי, בלם, קשר
מועדוני נוער
פנייה בואנוס איירס אתלטיק סאנסנק סאנט פול
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1946 - 1950 1950 - 1964 וילפרנקה ברצלונה 297 (17)
נבחרת לאומית כשחקן
1951 - 1962 ספרד 25 (0)
קבוצות כמאמן
1972 - 1973 1973 - 1974 1974 - 1975 1975 - 1976 1977 - 1979 1979 - 1980 1980 - 1981 וילפרנקה פיגרס ויק מהונס ברצלונה אתלטיק (עוזר מאמן) ברצלונה ב' ברצלונה (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ז'ואן סגרה אי אירצ'טה (בקטלאנית: Joan Segarra i Iracheta;‏ 15 בנובמבר 1927 – 3 בספטמבר 2008) היה כדורגלן ספרדי-קטלאני ששיחק בברצלונה החל מתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד אמצע שנות ה-60. הוא מבין השחקנים עם מספר ההופעות הגבוה ביותר בהיסטוריית המועדון. סגרה שיחק בעיקר בעמדות ההגנה, אך יכול היה לשחק גם בקישור. התכונות הבולטות בו היו ראיית המשחק שלו והמשחק ההוגן שלו.

קריירה כשחקן

ברצלונה

בילדותו שיחק סגרה במספר מחלקות נוער של מועדונים קטנים בקטלוניה, לפני שהחל את הקריירה המקצועית שלו בווילפרנקה הקטנה ב-1946. הוא שיחק שם 4 עונות, עד 1950, אז הצטרף לברצלונה, הקבוצה הבכירה בקטלוניה ומבין הגדולות בכדורגל בספרד. סגרה השתלב במהרה בקבוצתו החדשה, אותה אימן פרדיננק דאוצ'יק, ואת הופעת הבכורה בליגה הספרדית ערך ב-24 בספטמבר, בקלאסיקו נגד ריאל מדריד בו ניצחה ברצלונה 7 - 2. בעונתו הראשונה במועדון הופיע ב-23 משחקי ליגה וסייע לקבוצתו לסיים במקום הרביעי. יתר על כן, שיחק סגרה בעונה זו בכל משחקי הקבוצה בגביע הספרדי, שבו זכתה ברצלונה הודות לניצחון 3 - 0 בגמר על ריאל סוסיאדד. בגומלין רבע הגמר נגד אתלטיקו תטואן אף הבקיע שער.

בעונת 1951/1952 סבל ממספר פציעות שהגבילו את חלקו במשחקי הקבוצה, אך עדיין היה שותף לזכייה בדאבל - אליפות וגביע - וכן בגביע הלטיני. בהמשך 1952 זכתה הקבוצה גם בקופה אווה דוארטה וגביע מרטיני רוסי. בכך השלימה ברצלונה זכייה בחמישה תארים בשנה קלנדרית ובזכות כך כונתה "בארסה של חמשת הגביעים", כשסגרה הוא קפטן הקבוצה בה כיכבו שחקנים כלאסלו קובאלה, גוסטאו ביוסקה, אנטוני רמלייטס, אסטניסלאו באזורה וססאר. בעונה שלאחר מכן, בניצחון הליגה על ראסינג סנטנדר ב-19 באוקטובר, הורחק סגרה בכרטיס אדום בפעם הראשונה והיחידה בקריירה שלו. ב-21 בדצמבר, במשחק נגד ולנסיה, הבקיע סגרה שער עצמי וקבוצתו הפסידה 3 - 2. סגרה היה חלק חשוב מהרכב הקבוצה, שזכתה בפעם השנייה ברציפות בדאבל. בגביע, שהיה השלישי ברציפות לזכותה, זכתה ברצלונה לאחר ניצחון 2 - 1 על אתלטיק בילבאו בגמר, בו פתח סגרה בהרכב.

עונת 1953/1954 הסתיימה בטעם מר עבור ברצלונה. היא סיימה כסגניתה של ריאל מדריד בליגה, ובגמר הגביע הפסידה לוולנסיה 3 - 0. דאוצ'יק הוחלף בסנדרו פופו האיטלקי, ומעמדו של סגרה בהרכב הקבוצה לא דעך. לצערו, סיימה ברצלונה פעם נוספת כסגניתה של ריאל מדריד, ובגביע הודחה על ידי אתלטיק בילבאו בחצי הגמר. פרנץ פלאטקו החליף את פופו כמאמן הקבוצה. בעונת 1955/1956 זכה לכבוש שערים ראשונים בליגה הספרדית. השער הראשון היה בניצחון 2 - 1 על ריאל סוסיאדד במחזור הראשון לעונה. בסך הכול כבש 4 שערים בעונה זו במהלך 30 הופעות. אולם, ברצלונה סיימה כסגנית האלופה עונה שלישית ברציפות.

דומנק בלמניה תפס את מקומו של פופו בתחילת עונת 1956/1957. סגרה היה בחירה ראשונה להרכב גם עבור בלמניה, אך פציעה שספג בתחילת אוקטובר השביתה אותו ממשחק למשך כמעט חודשיים. בסך הכול שותף ב-15 משחקי ליגה בעונה זו, וברצלונה הגיעה למקום השלישי. אחרי 4 שנים ללא תואר, הצליחה הקבוצה לזכות בגביע הספרדי, עם ניצחון 1 - 0 על אספניול, יריבתה העירונית של ברצלונה, במשחק הגמר, שבו פתח סגרה. בעונה הבאה כבש שער אחד, השער היחיד בניצחון 1 - 0 על ריאל סוסיאדד ב-20 באוקטובר 1957. הקבוצה אמנם זכתה בגביע ערי הירידים בפעם הראשונה בתולדותיה, כשסגרה פותח בשני משחקי הגמר נגד קבוצת שחקנים נבחרים מלונדון, אך בלמניה הוחלף על ידי הלניו הררה לקראת סוף העונה בשל חוסר הצלחתה של הקבוצה. בגביע הגיעה ברצלונה עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי אתלטיק בילבאו.

בעונה המלאה הראשונה עם הררה כמאמן הקבוצה, עונת 1958/1959, חווה סגרה עונת שיא, בגיל 31. הוא פתח בכל 30 מחזורי הליגה, בהם הבקיע 6 שערים, כולל שער ניצחון בדקה ה-85 על בילבאו כשברצלונה ב-10 שחקנים ב-1 בפברואר 1959 וצמד בניצחון 5 - 2 על ריאל בטיס ב-22 במרץ. ברצלונה זכתה בסוף העונה באליפות ראשונה מזה 6 שנים. בנוסף, פתח סגרה בכל משחקי הגביע בדרכה של ברצלונה לזכייה גם בו והשלמת דאבל, שלישי בקריירה שלו, כשהקבוצה מנצחת בגמר את גרנדה בתוצאה 4 - 1.

הודות לאליפות, השתתפה ברצלונה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה. במשחקה הראשון במפעל, נגד צסק"א סופיה ב-3 בספטמבר, הבקיע סגרה את השער הראשון בהיסטוריה של ברצלונה במסגרת זו. המשחק הסתיים בתיקו 2-2. ברצלונה הגיעה עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי ריאל מדריד. גם בעונה זו זכתה ברצלונה באליפות, לה תרם סגרה 3 שערים ב-24 משחקי ליגה בהם פתח. בנוסף, זכתה ברצלונה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע ערי הירידים, כשבדרך לשם הבקיע סגרה במשחק הראשון של רבע הגמר נגד אינטר מילאנו. סגרה פתח בשני משחקי הגמר נגד ברמינגהאם, אותם ניצחה ברצלונה בתוצאה המצטברת 4 - 1. בגביע הספרדי הבקיע שער בשמינית הגמר לרשתה של טראסה, אך ברצלונה סיימה את דרכה במפעל בשלב רבע הגמר.

הררה עזב את הקבוצה בסוף העונה, וחל עידן של חוסר יציבות בברצלונה. את עונת 1960/1961 סיימה ברצלונה במקום הרביעי בלבד, כשסגרה פותח ב-15 משחקי ליגה במהלך העונה. בגביע אירופה הגיעה עד הגמר, כשבדרך היא הייתה הקבוצה הראשונה שגוברת על ריאל מדריד אחרי 5 זכיות רצופות במהדורות הראשונות של הטורניר. במשחק הגמר שנערך בברן, לא לקח חלק בשל פציעה בעינו, וברצלונה הפסידה לבנפיקה ליסבון בברן בתוצאה 3 - 2. בגביע הספרדי הודחה על ידי אספניול כבר בשמינית הגמר. העונה הבא החלה עם ליואיס מירו כמאמן, אך הוא הוחלף באמצעה על ידי לאסלו קובאלה בשל תוצאות לא משביעות רצון של ברצלונה. סגרה פתח ב-19 משחקים בהם כבש פעמיים, אחד מהם השער היחיד לזכות קבוצתו בתיקו 1-1 עם אתלטיקו מדריד ב-11 במרץ 1962. ברצלונה סיימה את העונה כסגנית האלופה, בגביע הודחה על ידי ריאל מדריד ברבע הגמר, ובגביע ערי הירידים הובסה על ידי ולנסיה במשחק הגמר בתוצאה המצטברת 7 - 3.

באוקטובר 1962 סבל מפציעה שבגללה נעדר ממשחק עד סוף דצמבר. זמן קצר לאחר שחזר, קובאלה הוחלף על ידי ז'וזפ גונסלבו. סגרה פתח בעקביות במשחקי הקבוצה עד סוף העונה, בה היא סיימה במקום השישי בלבד וזכתה בגביע הודות לניצחון 3 - 1 על ריאל סרגוסה בגמר בקאמפ נואו. בעונת 1963/1964, עם ססאר רודריגס כמאמן, חל פיחות במעמדו של סגרה בן ה-36, כשהועדפו על פניו שחקנים צעירים יותר כאלדיו סילבסטרה, פרן אוליביה וחוליו ססאר בניטס. הוא השתתף ב-11 משחקי ליגה במהלך העונה, שבסיומה פרש ממשחק. משחקו האחרון שבהם היה ב-25 באפריל 1964, מחזור הסיום לעונה, אצל ריאל בטיס, וסגרה נפרד מהקבוצה עם שער לזכות קבוצתו, שניצחה 3 - 2.

בסך הכול הופיע 528 פעמים והבקיע 30 שערים הן במסגרות רשמיות והן במסגרות לא רשמיות. 297 מהופעותיו היו בליגה הספרדית.

נבחרת ספרד

במקביל לדרכו בברצלונה, היה סגרה שחקן פעיל בנבחרת ספרד. את הופעת הבכורה במדיה ערך במשחק ידידות נגד נבחרת שוודיה ב-17 ביוני 1951 שהסתיים בתיקו מאופס. הוא השתתף במשחקי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1954 נגד נבחרת טורקיה, אך זו גברה על ספרד ועלתה במקומה למונדיאל. לאחר מכן לקח חלק במשחקי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1958 נגד נבחרות סקוטלנד ושווייץ, אך נבחרתו סיימה במקום השני ולא העפילה לטורניר הגמר.

סגרה שיחק גם בשני משחקי נבחרתו במוקדמות יורו 1960 נגד פולין, שהיוו למעשה שמינית גמר הטורניר. סגרה סייע לנבחרתו לנצח בשניהם ולעלות לרבע הגמר, אך מכיוון שהנבחרת סרבה לנסוע לברית המועצות, היא הפסידה טכנית. בהמשך, ביולי 1960, פתח בסדרה של 4 משחקי ידידות על אדמת אמריקה הדרומית, אחד אצל פרו, שניים אצל צ'ילה ואחרון אצל ארגנטינה. סגרה אמנם לא לקח חלק באף משחק במוקדמות מונדיאל 1962, אך הוא זומן לסגל הנבחרת לטורניר הגמר שנערך בצ'ילה. הוא אף פתח במשחק הראשון של שלב הבתים, הפסד 1 - 0 לצ'כוסלובקיה. היה זה משחקו ה-25 והאחרון במדי נבחרת ספרד.

בנוסף למשחקיו בנבחרת ספרד, שיחק במדי הנבחרת הלא רשמית של קטלוניה ב-3 משחקי ידידות במהלך שנות ה-50.

קריירה כמאמן

לאחר פרישתו ממשחק ב-1964 המשיך סגרה את קשריו עם המועדון. תחילה שימש כמאמן במערכת הנוער של המועדון. ב-1972 הלך לאמן את מועדון נעוריו וילפרנקה למשך עונה אחת. בהמשך אימן מספר קבוצות קטנות בקטלוניה ובאיים הבלאריים כפיגרס ומהונס. ב-1977 מונה לעוזר המאמן בברצלונה אתלטיק, קבוצת המילואים של ברצלונה, שהייתה אז בליגה השלישית. כעבור שנתיים מונה למאמן הראשי של הקבוצה, ובמהלך העונה הבודדת שלו כמאמנה היא סיימה במקום ה-14 בביתה.

באמצע עונת 1979/1980 פוטר ז'ואקים ריפה מתפקיד אימון הקבוצה הבוגרת ומונה במקומו הלניו הררה, מי שהיה מאמנו של סגרה בסוף שנות ה-50 בברצלונה. סגרה הצטרף אליו כעוזרו עד לסוף העונה.

ב-3 בספטמבר 2008, בגיל 80, נפטר סגרה לאחר התמודדות עם מחלה ממושכת.

תארים

כשחקן

ברצלונה

• אליפות ספרד (4): 1951/1952, 1952/1953, 1958/1959, 1959/1960
• גביע הספרדי (6): 1950/1951, 1951/1952, 1952/1953, 1956/1957, 1958/1959, 1962/196
• קופה אבה דוארטה (2): 1952, 1953
• גביע ערי הירידים (2): 1955/1958, 1958/1960
• הגביע הלטיני (1): 1952

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• ז'ואן סגרה במדור "השחקנים האגדיים" של מועדון הכדורגל ברצלונה
• Joan Segarra, מונדו דפורטיבו, 25.8.1963, עמ' 6
• Muere Segarra, figura mítica del barcelonismo,‏ Fabián Ortiz, אס, 4.9.2008