ז'וזפין דה בוארנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'וזפין דה בוארנה (23 ביוני 1763 - 29 במאי 1814), הייתה אשתו הראשונה של נפוליאון בונפרטה וקיסרית צרפת מ-1804.
ז'וזפין נולדה באי מרטיניק שבים הקריבי, בתו של מגדל סוכר ממוצא אריסטוקרטי. ב-1779 נשלחה לפאריס כדי להינשא לבעלה הראשון, הרוזן אלכסנדר דה-בוארנה. דה-בוארנה, מדינאי ומצביא, הוצא להורג בעוון בגידה בתקופת "שלטון הטרור" במהפכה הצרפתית, ב-1794. ז'וזפין עצמה נחשדה בפעילות אנטי-מהפכנית והושמה במעצר, אך שוחררה לאחר סיום שלטון הטרור והותר לה לרשת את רכושו של בעלה.
נישאה לנפוליאון, שהיה צעיר ממנה בשש שנים, ב-1796 בעת שהיה קצין בכיר. ב-1804 הכתיר נפוליאון את עצמו לקיסר צרפת, ואת ז'וזפין לקיסרית.
נפוליאון התגרש ממנה ב-1809, מכיוון שלא העמידה לו יורש.
[עריכה] צאצאיה
לז'וזפין היו בן ובת מבעלה הראשון. בתה אורטנס נישאה לאחיו של נפוליאון, לואי בונפרטה, והיא אמו של נפוליאון השלישי, קיסר צרפת. נכדתה של ז'וזפין מבנה אז'ן, שנקראה אף היא ז'וזפין, נישאה לאוסקר הראשון, מלך שבדיה, ודרכה יושבים כיום צאצאיה של ז'וזפין על כס המלכות בשבדיה, נורבגיה, דנמרק, לוקסמבורג ובלגיה.

