ז'ורז' קלמנסו
ז'ורז' קלמנסו (בצרפתית: Georges Clemenceau) (28 בספטמבר 1841 - 24 בנובמבר 1929) היה מדינאי צרפתי, שכיהן פעמיים כראש ממשלת צרפת.
קלמנסו נולד במחוז ונדה שבצפון-מערב צרפת. רופא בהכשרתו. לאחר סיום לימודיו עבר לפריז ושם עסק בעיתונות. ב-1875 נבחר לראש עיריית פריז וכיהן בתפקיד עד לשנה שלאחר מכן, בה נבחר לבית הנבחרים, בו הצטרף לשמאל. במקביל לכהונותיו הציבוריות המשיך לעסוק בעיתונות. בין השאר היה פעיל במסגרת המאבק הדרייפוסרי. ב1898 פרסם בעיתונו "ל'אורור" את מאמרו של אמיל זולא "אני מאשים" לו אף נתן את הכותרת. בשנת 1906 נבחר לכהן כראש ממשלת צרפת והתפטר בשנת 1909. ערב מלחמת העולם הראשונה הזהיר בכתב ובעל פה מפני כוונותיה של גרמניה וקרא לצרפת להתכונן לקראת הסכנה.
בשנת 1917, בהיותו בן 76, נקרא בעצמו לקבל לידיו את ראשות הממשלה וכיהן בתפקיד במשך השנה האחרונה של המלחמה ועד לשנת 1920.
לאחר המלחמה הקדיש את עצמו לעניין הסדרי השלום ודאג לאינטרסים של ארצו בועידת ורסאי.
קלמנסו היה התגלמות הריאל פוליטיק במהלך הסכמי וורסאי, בדרישותיו ביקש להדגיש את הצורך לביטחון קבוע של צרפת מפני תוקפנות גרמנית עתידית. בערוב ימיו התמסר למשימות הסברה למען צרפת, לנסיעות בעולם ולכתיבת ספרים.
בקרב אזרחי צרפת הוא זכה לכינוי "הנמר" עקב יחסו התקיף לגרמניה. כאדם היה ידוע קלמנסו באופי הציני כאשר במהלך גיבוש חוזה וורסאי הוא אמר על ווילסון בלגלוג ש"הוא מתייחס לעצמו כאילו הביא לורסאי את עשרת הדיברות"
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
