ז'יגמונד מוריץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'יגמונד מוריץ, סופר הונגרי
דיוקנו של ז'יגמונד מוריץ מאת הצייר יוז'ף ריפל-רונאי משנת 1923

ז'יגמונד מוריץ (בהונגרית: Móricz Zsigmond, ‏29 ביוני 1879 טיסאצ'צ'ה - 4 בספטמבר 1942 בודפשט, יוז'פווארוש) הוא סופר, מחזאי, עיתונאי ועורך הונגרי, שהתפרסם בפרוזה הריאליסטית שלו, המושפעת מהזרם הנטורליסטי. ברומנים ובנובלות שלו תיאר בחוש פסיכולוגי מעמיק את עולמם של האיכרים, של המעמד הבינוני ושל האצולה הקטנה שבכפרים והעיירות, על סכסוכיהם ומשבריהם הרגשיים הסוחפים. יצירתו היוותה אבן דרך בהתפתחות הספרות ההונגרית.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע משפחתי ושנות לימודיו

ז'יגמונד מוריץ נולד בשנת 1879 בטיסאצ'צ'ה או צ'צ'ה (Tiszacsécse , Csécse), ישוב על הנהר טיסה, במחוז סטמאר בצפון-מזרח המישור ההונגרי הגדול, במשפחה מרובת הילדים של בלינט מוריץ, איכר ונגר שהפך לקבלן בניין, ושל ארז'בט (אליזבת) פאלאגי, בת של כומר רפורמי בעל שורשים אציליים. להוריו נולדו תשעה ילדים, מתוכם שניים מתו- אחד מסיבוכים של רככת, והשני הוצת למוות על ידי ילד שכן.

ז'יגמונד הכיר מילדות את חיי העוני של עובדי האדמה ובאותו זמן גילה משיכה אל הספרות ותחמי תרבות אחרים. בגלל אסון טבע - הקפאה ושטפונות של הנהר טיסה - נהרסה טחנת הרוח של המשפחה. בעקבות זאת משפחתו נאלצה לעבור לישוב פריג (Prügy) בעוד הילד ז'יגמונד עבר בין השנים 1885-1887 לגור בטוראישטוואנדי (Túristvándi) ,אצל אחי אמו, לאסלו פאלאגי, שהיה בעל בית מלאכה למכונאות, ולטיפול סבתו, קטלין. אביו עמל קשות כדי לאפשר לכל שבעת ילדיהם לקבל השכלה נאותה. בשנת 1888 הילד התאחד עם המשפחה בפילג. החל משנת 1890 מוריץ נשלח ללמוד בקולגיום (המכללה) הרפורמי היוקרתי בעיר דברצן (Debreceni Református Kollégium), לאחר מכן, בין השנים 1894 - 1896 בקולגיום הרפורמי הידוע ב שארושפאטאק (Sárospatak). מפני שהרגיש שם בודד וירד בלימודים, גיולה פלאגי, דוד אחר מצד אמו, שהיה מנהל גימנסיה קלביניסטית אחרת, בישוב קישוּיסאלאש (Kisújszállás), לקח אותו לבית הספר שבניהולו. החל משנת 1897. שיפר שם ז'יגמונד את ציוניו, עבר את בחינות הבגרות ובבשנת 1899 יכול היה להירשם ללימודי תאולוגיה בדברצן (1899-1900).

חוויות משנות לימודיו במכללה בדברצן מופיעות ברומן הידוע שלו "לא אשם" (תהי טוב עד יום מותך), בהתנסותו כתלמיד בשארושפאטאק מצא השראה לרומן אחר שלו "מתבגרים" (Kamaszok) ולתקופה שבה למד בקישויסאלאש ישנם הדים בספריו "רותח היין" (Forr a bór) ו"הנשף" (A Bál). כעבור חצי שנה חזר בו מבחירתו ועזב את לימודי התאולוגיה לטובת הפקולטה למשפטים באותה אוניברסיטה. בדברצן עבד כעוזר עורך העיתון "דברצני הירלפ" (Debreceni Hirlap). באותה תקופה פרסם את סיפוריו ושיריו הראשונים בעיתון "דברצני אלנר" (Debreceni Ellenör). באוקטובר 1900 עבר ללמוד משפטים בבודפשט ואחר כך למד הוראת מדעי הרוח, אבל מבלי להשיג תעודת הוראה. עבד בהמשך כמורה ממלא מקום בגימנסיה בקישוּיסאלאש, כמפקח במשרד הדתות ואחר כך כפקיד במשרד המרכזי לסטטיסטיקה. בין השנים 1903-1909 מצא עבודה יותר הולמת את כישוריו כעורך ביומון "אז אוישאג" (Az Újság) ("עיתון החדשות" או "העיתון")

[עריכה] שנות בגרותו

בשנות לימודיו פקד מוריץ את החוג הספרותי של נגיישי (Negyesi) שם התוודע לסופרים כמו מיכאי בביץ', דז'ה קוסטולאני וארפד טוט. בשנת 1905 מוריץ התחתן עם אוגניה הוליץ' (Holics Eugénia), המכונה "יאנקה" (Jánka), בת לאצילים מ"הונגריה עילית" (Felvidék) (השייכת כיום לסלובקיה).

אחרי שפרסם בעיתון "ניוגאט" את סיפורו "שבעה גרושים" (Hét kraicár) שמו כסופר הלך לפניו וב1909 הפסיק את עבודתו בעיתון "אז אוישאג". בשנת 1911 בני הזוג בנו בית קיץ בכפר לֵיאָנפאלוּ (Leányfalú) מצפון לסנטאנדרה וערכו אחר-כך לטיול באיטליה.

בימי השלטון המהפכני שבתום מלחמת העולם הראשונה כיהן וריץ ז'יגמונד כסגן יושב ראש אקדמיית "ורשמארטי". משום כך המשטר הימני של מיקלוש הורטי שקם אחרי תבוסת הקומוניסטים העניש אותו על כך ומחזותיו לא הועלו על במת התיאטרון הלאומי בבודפשט ויצירותיו הוחרמו על ידי חלק מהוצאות לאור. הן פורסמו רק בעיתונים "ניוגאט" (Nyugat) ("מערב") וב"אז אשט" ("הערב"). בסופו של דבר בשנת 1929 מונה לעורך הספרות של העיתון "ניוגאט".

בשנת 1924 התאהב הסופר באשה בשם מריה שימוני (Simonyi Mária) ועל רקע זה אשתו,אוגניה, ביצעה שני נסיונות התאבדות, ב-1924 וב-1925 כשהצליחה לשים קץ לחייה. בשנת 1926 מוריץ נשא את מריה שימוני לאשה וחיו יחד עד לגרושיהם בשנת 1937. משנת 1936 עבר לגור בליאנפאלו ובאותה שנה יצר קשר עם אשה נוספת, בת לפועלים, בשם ארז'בט ליטקֶיי, לה נהג לקרוא בשם החיבה "צ'יבה" (Csibe).

ז'יגמונד מוריץ נפטר בבודפשט עקב דימום במוח בספטמבר 1942, ימים אחדים אחרי שבתוילדה נכד. למוריץ היו ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים], ביניהם בן שנפטר עוד בחייו.

[עריכה] פרסים ואותות כבוד

[עריכה] הנצחה

קברו של ז'יגמונד מוריץ בבית הקברות קרפשי בבודפשט
  • ככר Móricz Zsigmond körtér בדרומה של בודה, בבודפשט, נקראה על שמו. כמו כן רחובות רבים ברחבי הונגריה.
  • נקראים על שמו התיאטרון והספרייה המחוזית ועירונית בעיר נירג'יהאזה.

[עריכה] יצירותיו

  • 1906 Pipacsok a tengeren (בעברית "פרגים על הים")
  • 1907 – Harmatos rózsa (רומן, פורסם ב 1912)
  • 1908 – Erdő-mező világa ("עולם היער והשדה" - מעשיות עממיות)
  • 1908 – Judith és Eszter ("יודית ואסתר", נובלה)
  • 1908 – Hét krajcár ("שבעה גרושים", סיפורים)
  • 1910 – Sári bíró (מחזה)
  • 1910 – Tragédia ("טרגדיה", נובלה)
  • 1910 – Sárarany ("זהב בבוץ", רומן)
  • 1911 – Az Isten háta mögött ("מאחורי הגב של אלהים", או "אדון בובארי" רומן)
  • 1912 – Boldog világ ("עולם מאושר" , ספורי חיות)
  • 1912 – A galamb papné (רומן)
  • 1912 – Magyarok ("הונגרים", סיפור)
  • 1912 – Tavaszi szél ("רוח אביב", נובלה)
  • 1913 – Kerek Ferkó ("פֶרקו העגול", רומן)
  • 1913 – Szerelem ("אהבה", מחזה)
  • 1915 – Mese a zöld füvön ("מעשיה על הדשא הירוק", סיפורים)
  • 1916 – Nem élhetek muzsikaszó nélkül ("אינני יכול לחיות בלי מוזיקה", נובלה)
  • 1916 – Szegény emberek ("אנשים מסכנים", נובלה)
  • 1916 – A tűznek nem szabad kialudni ("אסור לכבות את האש", נובלה)
  • 1917 – A fáklya ("הלפיד", רומן)
  • 1917 – Árvalányok ("יתומות", רומן)
  • 1918 – Fortunatus ("פורטונטוס", נובלות)
  • 1918 – Vérben, vasban ("בדם, בברזל", נובלה)
  • 1920 – Légy jó mindhalálig ("תהי טוב עד יום מותך", רומן) בעברית: "לא אשם"
  • 1922 – Tündérkert - Erdély- הטרילוגיה "טרנסילבניה", רומן היסטורי, החלק א - ("גן הפיאה")
  • 1924 – A vadkan ("חזיר הבר", דרמה)
  • 1924 – Búzakalász ("שבולת חיטה", רומן)
  • 1924 – Pillangó ("פרפר", רומן)
  • 1926 – Kivilágos kivirradtig ("עד לשעות הקטנות של הבוקר", רומן)
  • 1927 – A nagy fejedelem , Erdély-trilógia II (טריולגיה "טרנסילבניה" החלק ב, "הנסיכות הגדולה")
  • 1928 – Arany szoknyák, ("חצאיות של זהב", סיפור)
  • 1928 – Úri muri ("אוּרי מוּרי", רומן)
  • 1929 – Forró mezők ("שדות חמים", רומן)
  • 1929 – Esőleső társaság (נובלה)
  • 1931 – Forr a bor ("היין תוסס", רומן)
  • 1931 - A kondás legszennyesebb inge ("החולצה הכי מולכלכת של רועה החזירים", נובלה)
  • 1931 – Barbárok ("ברברים", נובלה)
  • 1932 – Rokonok ("קרובים", רומן)
  • 1933 - Egyszer Jóllakni ("לשבוע פעם אחת", סיפור)
  • 1935 – Égi madár (צפור השמיים, נובלה)
  • 1935 – A boldog ember, ("האדם המאושר", רומן-כתבה )
  • 1935 – A nap árnyéka Erdély-trilógia III("צל השמש" - הטרילוגיה ההיסטורית "טרנסילבניה", חלק ג)
  • 1936 – Bál ("הנשף", רומן )
  • 1936 – Komor ló ("סוס קודר", סיפור)
  • 1936 – Rab oroszlán ("אריה שבוי")
  • 1937 – Betyár (ה"בֶטיאר" - "שודד הדרכים", רומן)
  • 1938 – Míg új a szerelem ("כל עוד האהבה היא חדשה", רומן)
  • 1939 – Életem regénye "רומן חיי" (רומן)
  • 1941 – Árvácska "היתומה הקטנה" (רומן)
  • 1941 – Rózsa Sándor a lovát ugratja , ("שאנדור רוז'ה מקפיץ את סוסו", רומן היסטורי חלק א)
  • 1942 – Rózsa Sándor összevonja szemöldökét ("שאנדור רוז'ה מקמט את מצחו", רומן היסטורי חלק ב)

[עריכה] תרגומים לעברית

ספרים לבני נעורים

[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים

Hamar Péter Móricz Zsigmond arca kontrasztos megvilágításban Korunk február 2010 (פטר האמאר - הבהרות על צדדים מנוגדים בדמותו של ז'יגמונד מוריץ, בכתב העת "קורונק", בפברואר 2010)

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27יגמונד_מוריץ&oldid=12366635
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא