ז'רגון
ערך זה עוסק בעגה מקצועית. אם התכוונתם לכינוי המקובל לשפה היידית, ראו יידיש.
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגדרה מילונית. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
ז'רגון (מלעז: Jargon) היא לשון כתיבה או דיבור הרווחת בקרב קבוצה מסוימת, ולעתים אף ייחודית לה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ז'רגון משפטי
הז'רגון הנפוץ בקרב העוסקים בחוק ומשפט. מתאפיין בקו נוקשה של מינוח וניסוח.
[עריכה] ז'רגון מדעי
[עריכה] ז'רגון צבאי
השפה הפנימית הנפוצה בקרב חברי הארגון הצבאי, כמו גם שאינם כאלה אך מקיימים עמו תקשורת שוטפת.
הז'רגון מאגד תחתיו מכלול מונחים וביטויים פורמליים הקשורים לצבא, ובעיקרי עיסוקיו: ניהול משאבי אנוש, ניוד סחורות ותחזוקה, מדרג צבאי, ואמצעי לוחמה וטכנולוגיה. מקור היקף הז'רגון בגודלן והרכבן המגוון של אוכלוסיות ההתמחות המרכיבות אותו, כמו גם בהיסטוריה העשירה שלו. כך ניתן למצוא בתוך הז'רגון הצבאי הכללי, ז'רגוני מיקוד בתחומים כאלה או אחרים. לדוגמה: ז'רגון צבאי רפואי. הז'רגון הצבאי מתאפיין גם בעושר של מילים וביטויים אשר השימוש בהם לא נהוג עוד, אלא בדמות קיצורים וראשי תיבות בלבד. לדוגמה: מ.ק (מחנה קבע).
נהוג לכלול תחת הז'רגון הצבאי את הסלנג (או עגה) הצבאי, המורכב משפה לא רשמית אשר הפכה לשגורה בפי חברי הקבוצה. לדוגמה: סֵנג'ר (שפוט, פראייר. עושה דברו של אחר, הנוטל חלק בעומס העבודה הגדול מחלקו ההוגן). גם הוא תכופות מצוי גם בדמות קיצורים וראשי תיבות כגון: שבו"ז (שבור זין, בהשאלה מאוס או מבואס).
בחברה הישראלית מקובל לשאול מונחים מהסלנג הצבאי לשימוש כללי. לדוגמה: "סִנג'רו אותו לנקות את הבית".
[עריכה] ז'רגון משחק
[עריכה] "ז'רגון" ככינוי ליידיש
בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים היה נפוץ השימוש במונח "ז'רגון" ככינוי ליידיש. לעיתים קרובות היה שימוש זה מונח גנאי, בו היתה טבועה ההנחה כי מדובר בשפה נחותה או "לא שפה אמיתית" וכי על היהודים לזנוח את השימוש בה לטובת העברית (לדעת הציונים) או לטובת הגרמנית ושפות לאומיות אירופיות אחרות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
