זאבניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgזאבניים
Hogna helluo male.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עכבישאים
תת־סדרה: ארנומורפה
משפחה: זאבניים
מינים

2320 ב-107 סוגים

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Lycosidae
תחום תפוצה
Distribution.lycosidae.1.png

זאבניים או בשמם העממי זאבן (שם מדעי: Lycosidae) הם משפחת עכבישים ממחלקת העכבישאים. הזאבן נושם דרך ריאות-ספר (טרכאות דפים) שהן זימים השקועים בחלל הדם. נשיכת הזאבן יכולה להשפיע על יונקים אך לא יכולה להרוג אדם. אם יש רגישות תתפתח תגובה מקומית כואבת.

מבנה פיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף הזאבן בנוי משני חלקים: ראש-חזה מכוסה בשלד-חיצוני שבקדמתו ארבע עיניות וזוג עיניים המקנות לו ראייה טובה, ובטן שבקציה פטמות טוויה המחוברות לבלוטות הטוויה. בגחון הבטן - באזור הקדמי של הגוף - מצויים פתח המין ופתחי הנשימה. לזאבן, בדומה לשאר העכבישים, שישה זוגות גפיים שכולן יוצאות מהראש והחזה: זוג אחד בונה את דפנות הפה, זוג שני נקרא "כליצרות" ומשמש כגפי פה חלולות לתוכן נפתחות בלוטות הארס וארבעה זוגות משמשים כגפי הליכה - רגליים. לזאבן מבנה גוף פחוס המתאים לריצה מהירה וקפיצה על הקרקע, גופו מכוסה בשערות חישה, רגליו ארוכות ועבות יחסית וצבעו החום (על גווניו השונים) מהווים צבעי הסוואה.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאבן שייך למשפחה הנפוצה ברחבי העולם שבה אלפי מינים. הזאבן נמנה עם העכבישים הציידים התרים אחרי טרפם. הוא קיבל את שמו על שום הדרך בה הוא עוקב, רץ ותוקף את טרפו - בדומה לזאב. הוא חי במחילות תת-קרקעיות ואין לו רשת-ציד; הוא משתמש בבלוטות הטוויה רק לכיסוי המחילה ולאריגת תיק ביצים/זרע. בארץ ישראל הזאבן חי בין צמחייה סבוכה, בסביבת מקווה מים ובאזורי חולות נודדים. הוא בונה מחילה אנכית בקרקע ומרפד את הפתח בקורים שמעליהם מזדקרים מגדלוני זרדים. עיקר פעילותו מתבצעת בשעות היום, ותזונתו מתבססת על חרקים כגון נמלים וזבובים ועל מיני עכבישים אחרים. את מזונו הוא מזהה לפי מראהו, רודף אחריו בריצה מהירה ולוכד אותו. בדומה לשאר העכבישים, הזאבן איננו לועס את טרפו אלא מחדיר לטרף מיצי עיכול ושואב את תוכנו. הזאבנים נטרפים על ידי צרעות, עופות, קיפודים, לטאות, ועכביש האלמנה השחורה.

בלילה, ניתן לאתר בקלות זאבנים פעילים על ידי שימוש בפנס ראש, שכן עיניהם מחזירות אור ביעילות והן נראות בחשיכה כנקודות אור זעירות בצבע ורוד-תכול.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכר טווה נרתיק לזרע ומביא אותו לנקבה, כאשר הנקבה יכולה להשתמש בתיק הזרע עד חודש מיום קבלתו. לאחר ההפריה הנקבה תעטוף את הביצים במטווה עגול. את תיק הביצים תחבר הנקבה לגופה ותישא אותו עד שיבקעו מאות עכבישים קטנטנים; אלו יטפסו על גבה והיא תישא אותם למשך כשבוע. היצר של נשיאת תיק הביצים והצאצאים על גבה חזק אצל הנקבה מאוד ואם תאבד את פקעת הביצים תשים על גבה חפץ אחר.

סוגים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל כמה סוגים ממשפחה זו כגון:

  • הוגנה Hogna
  • Pardosa
  • Xerolycosa
  • Pirata
  • Arctosa
  • Alopecosa

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]