זאב זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זאב זאב הוא כינוי לתופעה שבה אדם נותן התרעות שאינן מתגשמות, ולכן חדלים להאמין לו. לעתים ניתנות ההתרעות השגויות בזדון, למשל מתוך רצון להשתעשע, אך הבעיה מחמירה כאשר ההתרעות השגויות ניתנות בתום לב, עקב הערכה שגויה. לעתים קורה במצב כזה שלא רק מקבלי ההתרעה חדלים לתת אמון בנותן ההתרעה, אלא אף הוא עצמו חדל להאמין ביכולתו לתת התרעת אמת.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור משנת 1919

הרועה שצעק זאב הינו משל מפורסם מאוד, המיוחס לאיזופוס. המשל נפוץ בגרסאות מרובות, אשר בהן הפרטים הקטנים משתנים, אך העיקרון נשאר זהה. לעתים הרועה הינה איכר, אישה, או דמות אחרת, ולעתים הזאב הוא אריה או דוב, וכדומה.

הרועה, אשר משעמם לו, נכנס ליער וקורא לעזרה, כיוון שהוא מותקף על ידי זאב. כל אנשי הכפר מתחמשים ורצים לעזור לו, אך כאשר הם מגיעים למקום, הרועה צוחק עליהם, ואומר ששיעמם לו. לאחר מספר ימים הרועה נכנס שנית ליער וקורא שנית לעזרה מפני הזאב. אנשי הכפר מתחמשים שנית, ושוב רצים לעזרתו, ואילו הרועה לועג להם שוב. לאחר זמן מה, הרועה נכנס ליער, ואכן נתקל בזאב. הרועה מתחיל לצעוק לעזרה, אך הפעם האנשים לא מתייחסים אליו, והזאב טורף את הצאן.

המשל מלמד שאל לנו להגיד לאנשים שאנחנו בסכנה, אלא אם זה באמת כך. אחרת, כאשר באמת נהיה בסכנה - אף אחד לא יאמין לנו.

במקור תנאי נכתבו דברים דומים: "ר' שמעון אומר: כך עונש של בדאי, שאפילו דובר אמת - אין שומעין לו. שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחלה, האמין להם שנאמר: (בראשית לז) "ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים", וכתיב (שם) "ויכירה ויאמר כתונת בני". אבל באחרונה, אף על פי שדברו אמת לפניו, לא האמין להם שנאמר: (שם מה) "ויפג לבו כי לא האמין להם". (אדר"נ נוסח א', פרק ל' פסקה ד')

תופעות "זאב זאב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כוננות כחול לבן

בשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים נתן אמ"ן בעקבות מידע שנתקבל מאת אשרף מרואן שתי התרעות, בדצמבר 1972 ובמאי 1973, על מלחמה בפתח. ההתרעות, ובמיוחד השנייה שבהן, גרמו להכרזת כוננות בצה"ל ולגיוס חיילי מילואים, אך בסופו של דבר לא פרצה מלחמה. התרעות שווא אלה היו בין הגורמים לכך שסימנים מעידים רבים על כוונתן של מצרים וסוריה לתקוף את ישראל התקבלו בספקנות אצל מקבלי ההחלטות, שחששו ממופע נוסף של "זאב זאב".

מלחמת עיראק השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המניע הרשמי ליציאתן של ארצות הברית ובנות בריתה למלחמת עיראק היה התרעות המודיעין על הצטיידותה של עיראק בנשק להשמדה המונית. חיפושים קדחתניים אחר נשק כזה, שנעשו בעקבות הפלת משטרו של סדאם חוסיין, העלו חרס. התרעות נוספות של גורמי מודיעין, על פיתוחו המואץ של נשק גרעיני באיראן, מתקבלות בזלזול מה, בפרט באמצעי התקשורת, משום שהן נחשבות לקריאות "זאב זאב".