זאב טיומקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעתים טמקין) (1861, יליזבתגרד25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית. אחיו של הרופא הציוני-הרוויזיוניסט זינובי יונוביץ' טיומקין ודודו של המלחין דימיטרי טיומקין.

טיומקין נולד ביליזבתגרד שבאוקראינה והיה בין מייסדי אגודת "חובבי ציון" בסנקט פטרבורג. בו' בכסלו תרנ"א (1890) הגיע לארץ ישראל, כדי לעמוד בראש הלשכה להנהלת העבודה המעשית של "חברת התמיכה" של "חובבי ציון" שנפתחה ביפו ולסייע ברכישת קרקעות.

מאוחר יותר חזר טיומקין לרוסיה. הוא נמנה עם ראשוני התומכים בהרצל, והשתתף בקונגרסים ציוניים מטעם יהדות אוקראינה. במלחמת העולם הראשונה סיפק סיוע לפליטים בדרום רוסיה.

טיומקין נמלט מן המהפכה הבולשביקית לברלין, ובשנת 1920 התיישב בפריז והצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.