זאב רעמתי
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: קרוב לסיכון (NT) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | כלביים |
| סוג: | זאב רעמתי |
| מין: | זאב רעמתי |
| שם מדעי | |
 Chrysocyon brachyurus |
|
זאב רעמתי (שם מדעי: Chrysocyon brachyurus), מין יחיד בסוגו.
מספר וולדות: 2-3
מזון: יונקים קטנים כמכרסמים, עופות, זוחלים, חרקים ופירות
תפוצה: בערבות הפמפס של אורוגוואי עד צפון ארגנטינה
[עריכה] אנטומיה ומראה
זאב רעמתי הוא המהיר ביותר מבין הכלביים. שמו ניתן לו בשל הרעמה על צווארו וכתפיו. גופו מכוסה פרוות שיער רכה וארוכה בצבע אדמדם-צהבהב. צידה העליון של הרעמה הוא שחור. השיער המכסה את הגפיים קצר מאוד וצבעו שחור. ראשו רחב וחרטומו רחב ומחודד. אישוני העיניים עגולים, אך ראייתו בלילה פחותה בהשוואה לחושיו האחרים. חוש שמיעתו מפותח במיוחד, הודות לאפרכסות אוזניו הגדולות והרחבות. גם חוש הריח שלו מפותח היטב. רגליו ארוכות מאוד ביחס לגופו וביחס ולכלביים אחרים. הן מאפשרות לו הליכה נוחה בסבך הצמחייה הגבוהה וכאשר הוא מתרומם על רגליו האחוריות הוא יכול לצפות למרחק רב ולאתר אויבים וטרף. זאב זה דומה במראהו לשועל.
אורך הגוף: עד 120 ס"מ
אורך זנב: כ-35 ס"מ
גובה כתפיים: 75 ס"מ
משקל: 25 ק"ג
[עריכה] התנהגות
הזאב הרעמתי פעיל בשעות הלילה ובשעות היום הוא מסתתר בצמחייה הסבוכה ולכן קשה מאוד לצפות בו. אף חוקרי טבע מתקשים בשל כך לעקוב אחר אורחות חייו. אפילו מידע מהימן לגבי ההיריון ולגבי גידול הגורים אינו קיים. לכל הפחות ידוע שהוא נוהג לצעוד באיטיות כאשר הוא מסתתר בעשבייה הגבוהה כדי שיוכל לאתר את טרפו. במידה שהוא שומע רחש בקרבתו, הוא נעשה מרותק למקומו וממתין לשעת כושר לזנק בפתאומיות על טרפו בטרם זה יוכל לחוש באיום.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
