זאב שניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב שניר
זאב שניר, 2019
זאב שניר, 2019
לידה 1955 (בן 69 בערך)
קריית עמל, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
עוזר שר הביטחון להתגוננות משרד הביטחון
ראש הוועדה לאנרגיה אטומית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב שניר (נולד בשנת 1955 לערך)[1] הוא איש ביטחון ישראלי, ששימש כראש הוועדה לאנרגיה אטומית בשנים 2015–2022. קודם לכן כיהן כעוזר שר הביטחון להתגוננות וראש האגף לאמצעים מיוחדים במשרד הביטחון וכראש להק הציוד בחיל האוויר בדרגת תת-אלוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניר יליד קריית עמל. הוריו ניצולי שואה שעלו בשנת 1950 מרומניה למעברה בשער העלייה.[1] בעל תואר ראשון בהנדסה אווירונאוטית בהצטיינות מהטכניון (1977) ותואר שני בהצטיינות מבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים בארצות הברית (1988). תואר שני נוסף בהצטיינות מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בארצות הברית.

בין השנים 19951997 פיקד על יחידה 108. בשנת 2003 מונה לראש להק הציוד. בשנת 2006 סיים את שירותו בצה"ל. כעבור שנה מונה לעוזר שר הביטחון להתגוננות, במקומו של שאול חורב.

בדצמבר 2014 החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות את שניר לתפקיד ראש הוועדה לאנרגיה אטומית,[2] אך מינוי זה הוקפא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בנימוק שיש להימנע ממינויים בכירים בתקופת בחירות.[3] ביוני 2015 אושר המינוי בממשלה. סיים את כהונתו בתפקיד זה ב-31 ביולי 2022. לאורך כל שירותו רב השנים במערך הביטחוני ובתפקידיו האחרונים, שניר ניהל אורח חיים צנוע, ניסה לשמור על פרופיל נמוך, לא התבלט בתקשורת, ודחה אין ספור בקשות מכתבים בכירים לראיונות עימו.

במרץ 2023, נוכח תמיכתו בגל המחאה בעקבות הרפורמה המשפטית, חרג שניר ממנהגו והתראיין לכתבה נרחבת לנדב איל במוסף 7 ימים שבידיעות אחרונות.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב שניר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]