זאגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאגר
Žagarė
Zagare COA.gif
סמל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Lithuania.svg  ליטא
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

2,064‏  (נכון ל-2010)
קואורדינטות 56°21′30″N 23°15′0″E / 56.35833°N 23.25000°E / 56.35833; 23.25000קואורדינטות: 56°21′30″N 23°15′0″E / 56.35833°N 23.25000°E / 56.35833; 23.25000
אזור זמן UTC +2

זאגר (לטבית : Žagare פולנית: Żagory) – עיירה בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה. הנהר שוונטה חוצה את העיירה לשניים, ושני החלקים נקראו "זאגר ישן" וזאגר חדש", ובהם התקיימו קהילות יהודיות נפרדות.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה הינה מהוותיקות בליטא, וראשיתה במאה השש עשרה. היהודים עסקו בחכירת מכס וביבוא סחורות וכן היו בה בעלי מלאכה שונים. אחרי מלחמת נפוליאון היה שגשוג כלכלי בעיירה, שחיי המסחר בה נוהלו בעיקר על ידי היהודים. היו מספר ימי שוק וירידים, והוקמו בתי חרושת על ידי יהודים. בשנת 1897 נמנו בעיר 5,443 יהודים, שהיוו 60% מאולוסיית העיר. עד מלחמת העולם הראשונה גדלה והתפתחה העיר, בעיקר הודות למסחר הנרחב שנוהל בה על ידי יהודים.

בתנועת המהפכה ב1905 היו יהודים פעילים, ורבים נפגעו על ידי הקוזאקים. בימי מלחמת העולם הראשונה עזבו היהודים את המקום, וחלק חזר לעיירה לאחר תום המלחמה. רבים מיהודיה היגרו לארץ ישראל, לאמריקה ולדרום אפריקה. ב1923 מנה היישוב היהודי 1928 נפשות, וערב השואה 1,000 נפשות בלבד.

עם כיבוש ליטא בידי הגרמנים ב1941, נצטוו כל יהודי העיירה להיכנס לגטו בעיירה. אליהם צורפו כ-1,000 יהודים נוספים מעיירות סמוכות, בהם יהודים משאולאי. ב-2 באוקטובר 1941, נלקחו כל יהודי הגטו ליער סמוך ונרצחו בידי הנאצים ומשתפי פעולה ממשטרת העזר הליטאית. עם הכיבוש הסובייטי ב-1944 נפתחו הקברים ונספרו בהם 2,402 גופות.

פרסומה של העיירה בעולם היהודי היה הודות לרשימה ארוכה של חכמים ולמדנים שיצאו ממנה.

מרבניה נודעו – הרב יעקב כ"ץ והרב יצחק זונדל ריף, שמילא את מקום חותנו הרב טודרוס הלוי לוקשצאן, ב"זאגר ישן", והרב ישראל ריף, חתנו של ר' רפאל שפירא ואביו של ר' יצחק זונדל ריף, ב"זאגר חדש". כהונתם המקבילה של ר' ישראל ובנו בשתי הקהילות סיימה את המחלוקת ביניהן וחיו בשלום בשנותיהן האחרונות לפני חורבן הקהילות בשואה.‏[1]

ר' ישראל ובנו נספו בשואה.

מילידיה – ר' שלמה אלישיב, ר' ישראל סלנטר, ר' אהרן שלמה מהריל, ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, העסקן קלונימוס זאב ויסוצקי, אליעזר יעקבזון, ומקס עמנואל מנדלשטם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודת ליטא, חלק ג', עמ' 311-312, תל אביב, תשכ"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה' (בעריכת הרב יצחק לוין), בהוצאת "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק, מנחם אב תשט"ז, כרך ראשון, עמ' 322-321.