זאהי חוואס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאהי חוואס

זאהי חוואס (ערבית: زاهي حواس; נולד ב-28 במאי 1947 בדמיאט, מצרים) הוא ארכאולוג מצרי, אחד האגיפטולוגים המובילים בעולם. הצטיין בעיקר בחפירותיו בגיזה, בדלתא של הנילוס, במדבר המערבי ובעמק הנילוס העליון.

חוואס הוא דמות ציבורית חשובה בארצו, וכיהן עד יולי 2011 כשר לענייני עתיקות בממשלת מצרים. הוא התפרסם בעולם גם הודות לפעילותו האינטניסיבית של הפצת מידע על תחום האגיפטולוגיה באמצעות ספרי מדע פופולרי ותוכניות טלוויזיה.

פרטים ביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלת דרכו חוואס עמד להיות משפטן אבל החליט לבסוף ללמוד ארכאולוגיה קלאסית יוונית ורומית באוניברסיטת אלכסנדריה שם סיים את התואר הראשון בשנת 1967. בשנת 1980 סיים לימודי אגיפטולוגיה באוניברסיטת קהיר. אחר כך בעזרת מלגת פולברייט המשיך לימודיו לאגיפטולוגיה ולארכאולוגיה סורית- כנענית באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, בארצות הברית. את עבודת הדוקטורט סיים שם בשנת 1987.

פעילותו המקצועית, המנהלית ובהוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1969 כשמונה למפקח לעתיקות מצרים התיכונה בטונה אל גבל ובמלאווי, הפך חוואס לאחד מהמומחים הידועים בתחום האגיפטולוגיה.

עד שנת 1975 כיהן כמפקח במספר רב של חפירות ארכאולוגיות ואתרים ארכאולוגיים מצרים - לדוגמה: בחפירות האיטלקיות בסיח עבאדה, מיניה, כמו כן באתר אדפו - אסן, בחפירות שבוצעו על ידי החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה וייל באבידוס, כמו כן באתר דלתא המערבי על ידי אלכסנדריה, באתר אמבבה , גיזה, על ידי קהיר, באתר אבו סימבל, בחפירות של חוקרי אוניברסיטת פנסילבניה במלכתה, לוקסור. עבד כמפקח לעתיקות במוזיאון לאמנויות בבוסטון ובמוזיאון הפירמידות של גיזה.

עד לשנת 1979 כיהן כמפקח ראשי לעתיקות במתחם הפירמידות בגיזה, באמבבה ובנוה המדבר בחרייה. בשנת 1980 הפך למפקח ראשי של הפירמידות בגיזה. בין השנים 1987-1997 שרת בתפקיד של מנהל כללי של הפירמידות בגיזה, סקארה ובחרייה.

בין השנים 1998-2002 מילא את התפקיד של תת-מזכיר המדינה למונומנטים בגיזה. בין השנים 2002-2011 כיהן כמזכיר כללי של המועצה העליונה לעתיקות של מצרים. לאחר תחילת ההפיכה במצרים הנשיא מובארק ערך שינויים בממשלה, המועצה העליונה לעתיקות הפכה למיניסטריון, וחוואס לשר העתיקות. במארס 2011, פרש, אך הושב לתפקידו. ביולי 2011 פוטר, ביחד עם מספר שרים בממשלת עיסאם שאראף.

חוואס מנהל כמה פרויקטים חשובים בתחום הארכאולוגיה במצרים - באתר הפירמידה של מנקאורה בגיזה, "מקדש העמק" של חאפרו בגיזה, "קברות המשגיחים" הנמצאים דרומית-מזרחית מהספינקס בגיזה, הפירמידה של טטי השני בסקארה, נאזלת אל בטראן ובאני יוסף.

החל משנת 1988 חוואס מלמד ארכאולוגיה, היסטוריה ותרבות מצרית - לרוב במסגרת האוניברסיטה האמריקאית בקהיר ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

פעילותו הממסדית ודעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוואס משמאל, יחד עם ברק אובמה בעת ביקורו במצרים ביוני 2009

חוואס מייצג תכופות בעמדותיו את גישת הממסד המצרי. על רקע זה הוא מוביל כיום תנועה הקוראת להחזיר פריטים עתיקים מצריים חשובים, ששמורים באוספים שונים בעולם, בחזרה למצרים. פריט בולט כזה הוא אבן רוזטה, המוצגת במוזיאון הבריטי. ביולי 2003 דרשו המצרים שהאבן תוחזר למצרים, וחוואס אמר כי "אם הבריטים רוצים להיזכר, אם הם רוצים להשיב את שמם הטוב, עליהם להחזיר מרצונם את האבן כי היא סמל לזהותנו המצרית."

כאיש מדע, חוואס מתנגד נמרצות לתאוריות של סופרי מדע בדיוני אחדים ושל חסידי הפירמידולוגיה אודות חוצנים עתיקים או ציוויליזציה כלל עולמית מפותחת שהתקיימה לפני ההיסטוריה המוכרת, הנפוצות כהסבר לקושי העצום בבניית הפירמידות במצרים באמצעים הטכנולוגיים שעמדו בפני המצרים הקדמונים. הוא הופיע בתוכנית של ערוץ ההיסטוריה מבית A&E במטרה למגר את התאוריות הללו, והראה ראיות התומכות בטענה שהמצרים בנו אותן.

בדומה ללא מעט מבני האליטה האינטלקטואלית במצרים בתקופתו, לחוואס היו התבטאויות אנטישמיות בוטות. בראיון בטלוויזיה המצרית ששודר ב-11 בפברואר 2009, הוא טען כי "היהודים שולטים בעולם"‏[1], עוד הוא כתב בעיתון "א-שרק אל אווסט" (ב-22 בינואר 2009)‏[2] כי "יהודי פלסטין" (הכוונה לישראלים) הם רצחניים מטיבם, כי "הרעיון של רצח ילדים, זקנים ונשים נמצא בדמם", וכי "הם זייפו את הדת והכניסו לתוכה את כל הרעלים שלהם, המכוון כנגד כל האנושות... הדבר היחיד שהם למדו מההיסטוריה הוא רודנות ושיטות עינוי".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הקריירה שלו חוואס היה נתון לביקורת מסוימת. הקשר השוטף שהוא מנהל עם המערב, בהשתתפות בהרצאות, תערוכות ותוכניות טלוויזיה ורדיו בארצות הברית ואירופה, הביאו לביטויי בוז מצד קבוצות שמרניות ודתיות במצרים. במערב, לעומת זאת הוא הואשם בשליטה במחקר האגיפטולוגי על ידי מניעה, מתוקף סמכותו, מחוקרים בלתי תלויים לחקור אתרים במצרים, בטענה שהם אינם מספיק מקצועיים. גורמים נוספים טוענים[דרוש מקור] שהוא מכתיב את עמדותיו לתקשורת או מונע מרצון להתפרסם בה אישית. אחרים טוענים שחוקרים אחרים הקדימו את מחקריו של חוואס, ובאלה אין למעשה חידוש לאגיפטולוגיה, גם אם מסקנותיהם נכונות. תגובותיו של חוואס נעות בין התעלמות לבין הסבר שהוא פועל לטובת מצרים ועתיקותיה.

מאז מהפכת תחריר ירדה קרנו של חוואס בשל קרבתו למובארק והמשטר הישן, עד שפוטר מהממשלה. הוא גם מתמודד, במקרים מסוימים בבית המשפט, עם האשמות בקשרים מסחריים לא הוגנים עם חברות מערביות. בנוסף לפעילותו בנשיונל ג'אוגרפיק, קיבלה חברה שמוכרת כובעים על שמו זיכיון לניהול חנות המזכרות במוזיאון המצרי. בעקבות תלונה מצד בעל חנות אחר, פסק בית המשפט שלא התקיים מכרז הוגן וגזר שנת מאסר על חוואס. החנות נסגרה וגזר הדין בוטל. חברה אחרת מוכרת פרטי לבוש על שמו וגם מנהלת תערוכה נודדת של מוצגי תות ענח' אמון. חוואס טוען שרווחיו מעסקאות אלו מועברים לצדקה, אבל פרש מנשיונל ג'אוגרפיק.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Golden Age of Tutankhamun: Divine Might and Splendor in the New Kingdom, The American University in Cairo Press, 2004, ISBN 977-424-836-8.

(עידן הזהב של תות אנח אמון: כוח אלוהי ופאר בממלכה החדשה, הוצאת אוניברסיטת קהיר 2004)

  • Curse of the Pharaohs: My Adventures with Mummies, National Geographic Society, 2004, ISBN 0-7922-6665-X.

(קללת הפרעונים: הרפתקאותי עם המומיות, חברת נשיינל ג'אוגרפיק, 2004)

  • Hidden Treasures of Ancient Egypt: Unearthing the Masterpieces of the Egyptian History, National Geographic Society, 2004, ISBN 0-7922-6319-7.

(האוצרות החבויים של מצרים הקדומה: חשיפת יצירות המופת של ההיסטוריה המצרית, חברת נשיינל ג'אוגרפיק, 2004)

(עם דייויד פרומקין ומילטון ויורסט עריסה וסיר: היסטוריה ואמונה במזרח התיכון, חברת נשיינל ג'אוגרפיק, 2004)

(אגיפטולוגיה בשחר המאה ה-21 כרכים א-ג , הוצאת האוניברסיטה האמריקאית בקהיר, 2003)

  • Secret from the Sand: My Search for Egypt's Past, Harry N. Abrams, 2003, ISBN 0-8109-4542-8.

(הסוד מתוך החולות: חיפושי אחרי העבר של מצרים, הוצאת הארי אברמס, 2003)

  • Bibliotheca Alexandrina: The Archaeology Museum, The American University in Cairo Press, 2003, ISBN 977-305-326-1.
  • The Treasures of the Pyramids, White Star Editions, 2003, ISBN 88-8095-233-1.

(אוצרות הפירמידות, הוצאת וייט סטאר, 2003)

  • The Mysteries of Abu Simbel: Ramesses II and the Temples of the Rising Sun, The American University in Cairo Press, 2001, ISBN 977-424-623-3.

(מסתורי אבו סימבל: רעמסס השני ומקדשי השמש העזורחת, הוצאת האוניברסיטה האמריקאית בקהיר 2001)

  • The Secrets of the Sphinx: Restoration Past and Present, The American University in Cairo Press, 2000, ISBN 977-424-492-3.

(סודות הספינקס: שיקומו בעבר ובהווה, הוצאת האוניברסיטה האמריקאית בקהיר, 2000)

(דמויות שותקות:נשים במצרים הפרעונית, הוצאת הארי אברמס, 2000)

  • Valley of the Golden Mummies: The Greatest Egyptian Discovery Since Tutankhamun, Virgin Books, 2000, ISBN 1-85227-849-8.

(עמק מומיות הזהב: התגלית המצרית הגדולה מאז תות אנח אמון, הוצאת ורג'ין בוקס, 2000)

  • Mountains of the Pharaohs: The Untold Story of the Pyramid Builders, Doubleday, Random House 2006 ISBN 978-0-385-50305-1

(הרי הפרעונים: הסיפור הלא מסופר של בוני הפירמידות, הוצאת דאבלדיי, רנדום הואס, 2006)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998 הפרס הנשיאותי של מצרים - בתחום האמנויות והמדע - בשביל עבודות שיקום הספינקס בגיזה
  • 2000 Golden Plate Award , Academy of Achievement , וושינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאהי חוואס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]