זבורטור
זבורטור (ברומנית: Zburător "מתעופף", מהפועל הרומני: a zbura "לעוף" שמקורו בלטינית וולגרית exvolare, באיטלקית svolare) הוא דמות דמונית ארוטית במיתולוגיה הרומנית, בתרגום משמעותו "מעופף". בדרך כלל הוא מתואר כצעיר יפה תואר ושחור שיער, הנכנס לבתים דרך חלונות או ארובות, ומטריף בלילות את שנתן של נערות ונשים צעירות, על ידי נשיקות ועינוגים מיניים. תואם גרסה של המושג הלטיני incubus (אינקובוס)
על מיתוס ה"זבורטור" כתב המלומד הרומני, הנסיך דימיטריה קנטמיר בספרו בלטינית "תיאור מולדובה" (Descriptio Moldaviae) (1716-1714). לדבריו, הזבורטור רוח רפאים, גבר צעיר יפה תואר הפוקד באמצע הלילה את הנערות, ובמיוחד את הנשים הנשואות לא מזמן, ומקיים איתן יחסי מין שאינם נראים על ידי איש, אף לא על ידי הבעל השוכב לצידו. עם זאת ציין קנטמיר שנמצאו בעלים שחוננו בתכונות מיוחדות שתפסו "זבארטורים" כאלה והענישו אותם.
ה"זבורטור" הוא מסוכן, יש לו כוח פיתוי עצום וגורר את קרבנו למגעי מין חסרי גבולות הגורמים למותה.[1] לפי אחד ההסברים העממיים של התופעה ה"זבורטור" אינו אלא תוצר של געגועים או חלומות של הנערות המתבגרות עצמן ודמותו כצלם הגבר הנחשק בדמיונן[2], באופן נדיר ישנם סיפורים שבהם מתואר ה"זבורטור" בצורת להבה בעלת ראש גבר.[3]
המיתוס הפך לנושא פואמה רומנטית מאת הסופר יון אליאדה רדולסקו, בשם "זבורטורול" (Sburătorul, לפי הכתיב הארכאי שבו כתב המחבר). האגדה מופיעה שוב בספרות הרומנטית המאוחרת הרומנית, בשיריו של מיכאי אמינסקו - "קלין (דפי סיפור)" ו "לוצ'אפרול" (כוכב השחר) (1884).
לפעמים בטעות היו שבלבלו את מושג ה"זבורטור" עם דמויות דרקונים מסוג זמאו.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Victor Kernbach, Dicționar de mitologie generală, Editura Albatros, București 1983