זהו זה!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זהו זה
לוגו התוכנית
סוגה קומדיה, מערכונים
בימוי שלמה אלברט, דני ולין, דן תגר, יעל גרף, לינדה מישל, דב נתיב, אבינועם דמארי, מאיר שני, מוטי אבירם, אירוו קפלן, יצחק שאולי, אריה בן-ציון, אבישי גולדשטיין
שחקנים שלמה בר-אבא, מוני מושונוב, גידי גוב, דובל'ה גליקמן, אבי קושניר, מתי סרי, משה אבגי, דליק ווליניץ, ששון גבאי, תמי גינגולד
משתתפים מגישי פינות: אורלי זילברשץ-בנאי, רבקה מיכאלי, יואב קוטנר, ספי ריבלין, דב רייזר, גידי אורשר, גדי פור, אהרון קפלן
ארץ מקור ישראל
מספר עונות 21
מספר פרקים כ-500
הפקה
אורך פרק 40-60 דקות
שידור
רשת שידור הטלוויזיה החינוכית (1993-1978)
חינוכית 2 (1993-1995)
ערוץ 2, רשת (1995-1998)
תקופת שידור
מקורית
2 ביולי 197815 במאי 1998
דליק ומוני בשנים הראשונות 1980-1978
מנחי התוכנית בשנותיה הראשונות (1982-1980): מתי סרי, גידי גוב, מוני מושונוב ושלמה בר-אבא

זהו זה! היא תוכנית בידור ישראלית בהפקת הטלוויזיה החינוכית, ששודרה בערוץ הראשון (עד שנת 1993) ובערוץ 2 במסגרת הזמן שהוקצה לטלוויזיה החינוכית בערוץ זה ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית בזכיינית רשת. הסדרה שודרה בקביעות במשך 20 שנה בין השנים 1978-1998.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטלוויזיה החינוכית (1978 - 1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה את דרכה בשנת 1978 כמגזין נוער בטלוויזיה החינוכית הישראלית. יוזמת ועורכת הסדרה הייתה רישה טירמן, המפיקה הראשונה יפה אורנשטיין והבמאי הראשון יוסי רונן. המנחים הראשונים היו מוני מושונוב, שלמה בר-אבא ודליק ווליניץ. זו הייתה תוכנית מגזין ואוסף של קטעי משחק שקישרו בין פינות שונות. את התסריטים הראשונים כתבו אפרים סידון, ב. מיכאל וקובי ניב. בתחילת שנות השמונים הפכה לתוכנית נושא שבה כל פרק סבב סביב נושא מסוים עם קו עלילתי מנחה. התוכנית, שמשכה היה כשעה לערך, שודרה בשידור חי בשנים הראשונות בימי ראשון, בימי שלישי ובימי חמישי בשעה ארבע אחר הצהריים, והשידור החוזר היה למחרת בשעה אחת ושלושים בצהריים. לאחר מכן עברה לפעמיים בשבוע בלבד בחופש הגדול, ובשנת הלימודים לפעם בשבוע בלבד, בימי חמישי. התוכנית שודרה במהלך חופשת הקיץ ושנת הלימודים, ויצאה לפגרה עד 1993 בפרק חגיגי בפורים, למשך ארבעה חודשים, עד הקיץ.

את הצד המוזיקלי של התוכנית סיפקה במשך שנים רבות להקת ברוש (שהחלה את דרכה כלהקת הליווי של הזמר אריאל זילבר). בנוסף נוצרה פינה בשם "שיר השבוע" ובה שירים של אהוד מנור בלחנו של קובי אשרת, אותם ביצעה להקת "חלב ודבש" (1982 - 1983). לפינה זו צולמו לראשונה קליפים מיוחדים מחוץ לאולפן וכן יצא גם תקליט עם כל השירים. שנים אחדות אחר כך חודשה הפינה בהשתתפותו של שלמה גרוניך שאף ביצע שירים רבים שנכתבו במיוחד עבור התוכנית יחד עם שחקני התוכנית. שירי פינה זו הופיעו באלבום "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה". כמו כן, להקות וזמרים ישראליים רבים הופיעו בתוכנית ורבים מהווידאו קליפים הראשונים שנוצרו בישראל נלקחו ממנה. למשל, הקליפ לשיר "שלח לי מלאך" של להקת משינה. את שיר הפתיחה של התוכנית כתב אהוד מנור ללחן של בני נגרי. הביצוע היה של יהודה תמיר (מ"חלב ודבש"), חני בודגוב (מ"סקסטה"), עירית בולקא, ואיציק בן מלך.

בשל איכותה ומעמד הערוץ הראשון כערוץ ישראלי יחיד באותה התקופה, זכתה התוכנית לפופולריות רבה. עד היום רבים זוכרים שיש להתקשר לטלפון 414155 או, יותר מאוחר, 426144, כדי לזכות בפרס הקבוע: חולצה ותקליט (ומאוחר יותר תיק ותקליט). סיבה נוספת לעובדה שמספרי הטלפון נחקקו בזיכרון הקולקטיבי היא הלחן שהוצמד להם על ידי מנחי התוכנית.

השחקנים הקבועים סיפרו שלכל פרק הייתה עלילה מוגדרת ותסריט, אך הם הורשו לאלתר במקום בהתאם לסיטואציה, מה שאפשר להם להביע את נטיותיהם האמנותיות ולהעשיר את התוכנית בקטעים שהם סטנד אפ בחלקם, כמו גם, מצד שני, רגעים של חישכון (בלק-אאוט) שבהם נאלצו לסמוך על בן-זוגם לקטע שיציל אותם ממבוכה בשידור חי. עלילות הפרקים נסובו סביב נושאים שונים מהווי החיים בישראל (למשל "הדייגים" ומפלס הכנרת היורד או "חברת החשמל" עם "דירקטור וולט" שאומר "למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור חשמלי?"), אופנות ותופעות חברתיות (למשל "ריקודי עם" או "מחוסרי הדיור או פרודיות על ריבוי "מחזות זמר"), מחוות לקלאסיקות (כמו "צ'ארלי צ'פלין", "לורל והארדי", "ג'יימס בונד" ) או סדרות טלוויזיה ("משפחת שמשון" - מחווה למשפחת סימפסון, "ראשון" - מחווה לדאלאס, "משפחת קוסבי").

ב-1991 עלה מופע מיוחד של התוכנית יחד עם כוכבי הופה היי שנקרא "זהו הופה".

זהו זה בתקופת מלחמת המפרץ (1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת המפרץ הפכה הסדרה לסדרת פולחן אמיתית. התוכנית חזרה לפורמט של קטעים קצרים שסבבו סביב הווי המלחמה - החדרים האטומים, מסיכות האב"כ, השמועות השונות ואי-הסדר הישראלי הטיפוסי, כמו אזעקות-השווא ("שווא! שווא! סליחה חולון. סליחה רחובות"). במהלך התוכניות הללו קמו ועלו מספר דמויות כמו "שלושת הזקנים" (מושונוב, גוב וקושניר) ושלוש נשותיהם הפולניות, האישה שהסתובבה עם בעלה ארווין, היקה ה"עצבן" ובכל מקום, אליו נכנסה, הצהירה "אני עם ארווין פה", הטבח (דובלה), שמכין "טחינה ללא טחינה; דיאטטי!", בובי (מוני) ודובי (קושניר), אך הדמות הבולטת ביותר היא דמותו של הבבא בובה, אותו עוזר של הבבא של ריקודי העם, שזכה לפיתוח דמותו על ידי מוני (בשילוב קושניר כמנחה תוכנית אירוח) וניבא, את התפתחות המלחמה, באמצעות הגימטריה. תוכניות מלחמת המפרץ שיקפו את האווירה הישראלית במהלך המלחמה - את המשפחתיות הכפויה, חוסר הוודאות, הפנייה לגורמים איזוטריים כמו מקובלים, וכל זאת בדרך הומוריסטית וקלילה, שהייתה מעין שסתום לחץ בימי מלחמה ומתח בעורף הישראלי. דוגמה לכך היא למשל אותו קטע בו ניתח הבבא בובה את המילה "עריק", מילה טעונה בחברה הישראלית באותו פרק זמן, בה השתמש ראש עיריית תל אביב שלמה להט כדי לבוז לאותם אנשים שעזבו את העיר מפחד הטילים העיראקיים. מוני, בתפקיד הבבא בובה, פתח והסביר שהוא יקח את המילה הלא-יפה ויעשה ממנה מילה יפה, וכך, בהומור ובחן, הצליח להעניק נופך הומוריסטי לאותו מושג טעון ("ערק, שזה מה ששתה, ראש-העיר, כשהוא דיבר, את המילה, 'עריק'"). לרגל יום סיום המלחמה, שבמקרה "נפל" בדיוק, על חג הפורים, הפיקו אנשי "זהו זה" תוכנית סיום-עונה חגיגית ומיוחדת, בה חגגו, יחדיו, כל הדמויות כולן - שלושת הזקנים, שלוש נשותיהם הפולניות, הבאבא בובה, השבשב ירקון נגב ועוד.

ערוץ 2 (1993 - 1998)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנחים במופע זהו זה!, קושניר, גליקמן ומושונוב

בסוף שנת 1993 השתנתה מפת הערוצים בישראל עם תחילת השידורים המסחריים של ערוץ 2. הטלוויזיה החינוכית חיפשה דרך לשלב את תוכנית הדגל שלה בערוץ החדש וליהנות מהכנסות הפרסומות. תחילה הועברה "זהו-זה!" לשידור במסגרת השעות שקיבלה הטלוויזיה החינוכית בערוץ 2 בימי שישי בשעה 17:30 ובשידור חוזר בהמשך השבוע, ומאוחר יותר נמכרה לזכיינית השידור "רשת" ושודרה בשעות הפריים-טיים תחת השם "זהו זה חי!". תקציב ההפקה גדל והתוכנית שמה יותר דגש על מערכונים בנושאים שונים ונטשה את המבנה הסיפורי שאפיין אותה מאז שנות השמונים. בשנתה האחרונה של התוכנית, "רשת" שיבצה אותה כתוכנית הבידור המרכזית של ערוץ 2 בערב שבת בשם המשודרג "המופע של זהו-זה" תוך שינוי הפורמט - התוכנית הפכה לתוכנית בידור שכללה מערכונים קצרים בנושאים אקטואליים תוך הגברת מינון הסאטירה, פינת נוסטלגיה מיוחדת עם יאצק והסיום הקבוע במערכון שכלל את "הפולניות" אשר דיברו על השבוע שחלף בתחום הפוליטיקה ולעתים אף ראיינו דמות פוליטית (יעל דיין, לימור לבנת, אחמד טיבי, בנימין בן-אליעזר ועוד). בעונה זו התוכנית כללה גם פינה קבועה של ההרכב הקומי "פליטי פלטפוס", בה היו חברים 4 מכוכבי תוכנית המערכונים "פלטפוס".

במתכונתה החדשה לא זכתה התוכנית להצלחה המצופה ולבסוף ירדה מלוח המשדרים, וכך בשנת 1998, 20 שנה לאחר ההתחלה הצנועה של התוכנית כמגזין נוער, ירדה "זהו-זה" מהמסכים.

שידורים חוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז סוף שנות ה-90 מרבה הטלוויזיה החינוכית לשדר תוכניות קלאסיות של זהו-זה בשידור חוזר. לרוב במסגרת שידור מחזורי בסופי שבוע בערוץ 23. בשנת 2002 קיבלה החינוכית שעת שידור קבועה בערוץ 10 כשערוץ זה פתח את שידוריו, ובמשך תקופה קצרה שיבצה במסגרת שידור זו תוכניות שנערכו לפורמט קצר של 25 דקות, ללא הפינות, החידות והופעות האורח המוזיקליות. כ-40 תוכניות נערכו לפורמט זה, רובן מראשית שנות ה-90, ושידורן הופסק לבסוף כשהחינוכית איבדה את משבצת השידור בערוץ. הרצועה הזו של הפרקים נקראת "זהו זה! קלאסיקה". בשנת 2005 הופקו גרסאות מקוצרות ל-24 תוכניות נוספות במסגרת רצועת הנוסטלגיה ששודרה אז בערוץ 23. הפעם נכללו בלקט תוכניות מכל שנות קיומה של זהו זה, בהן שתי התוכניות המוקדמות ביותר ששרדו בארכיון החינוכית - תוכניות הפתיחה והסיום של עונת קיץ 1979, עונתה השנייה של התוכנית והראשונה שהוקלטה. תוכניות אלה בגרסתן הערוכה שודרו בערוץ 23 הרצועה הזו של הפרקים נקראת "זהו זה! נוסטלגיה". בנוסף, משדרת הטלוויזיה החינוכית רצועה בשם "שירים וזהו זה", ובה שירים של האורחים המוזיקליים מהתוכנית לאורך שנותיה. בעשור השני של המאה ה-21 משודרת התוכנית בעיקר במהלך ימי חג בעלי אווירה שמחה (כגון ראש השנה ופורים), בהם משודרות מדי פעם התוכניות בגרסתן המלאה כפי ששודרו במקור, כולל הפינות והחידות.

מהדורות DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 הופץ במהדורת DVD אוסף מערכונים מהתוכנית אשר שודרו במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. מהדורה זו נקראת "זהו זה במפרץ". מהודרה מחודשת, שכוללת מערכונים נוספים, מופצת החל מ-2011.

במרץ 2009 הופץ DVD נוסף, "המיטב 1", הכולל 12 פרקים אשר מחולקים לנושאי קולנוע וטלוויזיה. מהדורה זו כוללת בין היתר את הפרקים "צ'רלי צ'פלין", "האחים בוז", "טיסה נעימה", "סרט ערבי", "בשיטור משודר" ו"סיפורים לשעת לילה מיותרת". הפרקים עצמם לא כוללים פינות וקטעים מוזיקליים (להוציא "שיר השבוע"). ה-DVD כולל גם תוספות מיוחדות, ביניהן מספר פינות מהתוכנית לאורך השנים, ומערכון העוסק במקור השם "זהו זה!".

משתתפי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים וקומיקאים ישראלים רבים לקחו חלק בתוכנית לאורך השנים, בהם:

מנחים קבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגישי פינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושונוב בתפקיד "הבבא בובה" במהלך פרק על ועידת מדריד
"הזקנים" בימי מלחמת המפרץ
"הפולניות" בימי מלחמת המפרץ
  • "יאצק" - דמות שגולמה על ידי שלמה בר-אבא. בפינות יאצק, אותן כתב קובי ניב, בר-אבא גילם דמות של חלוץ ציוני מוטרף, חמוש באקורדיון, כובע טמבל, שפם עבות, בעל חיים תורן (בהמשך גם רובוט) ודגל ישראל, וסייר ברחבי הארץ תוך שהוא שופך אור על אתרים ואירועים בהיסטוריה של הציונות. על הצופים היה לגלות היכן נמצא יאצק. דמותו של יאצק אמנם לא הופיעה בחלק העלילתי של התוכנית אלא בפינה משלה, אבל הדמות שצברה פופולריות רבה ליוותה את התוכנית במשך מספר עונות החל משנת 1983, ו"זלגה" מדי פעם גם לתוך התוכנית עצמה. יאצק נהג לתבל את דבריו בחרוזים קצרים, מלווים באקורדים מהאקורדיון, איתו ניהל מערכת יחסים מורכבת, לתבל את דבריו במעשיות מחייו עם יאצקה זוגתו, לצהול כסוס, ולסיים את דבריו במילים "לא לדאוג לעולם יאצק תמיד נופל וקם - זה טוב!". יאצק התאפיין גם בבדיחות הארוכות והמסובכות שסיפר, אשר בדרך כלל החלו בתיאור של שלושה בני עדות שונות שנוסעים בכלי תחבורה מסוים ("פרסי, עיראקי ופולני נוסעים ברכבת...") שלתוכם השתרבב בדרך כלל גם כורדי, שהיה אובד במהלך הבדיחה, ומתגלה מחדש מאוחר יותר. המשותף לכל בדיחותיו של יאצק הוא שהאשמה תמיד נופלת על היקה. דמותו של יאצק זכתה לכבוד מיוחד באחד הפרקים, בו נפרשה מסכת חייו בספיישל "חיים שכאלה". בשלב מסוים התלווה ליאצק בפינתו רובוט "חוצני" בשם "פיצקי", אשר דובב בידי בר-אבא עצמו.
יאצק יצא גם אל מחוץ לגבולות "זהו-זה". דמותו שולבה גם בתוכנית הטיולים "שביל באמצע שביל בצד" בהנחיית ספי בן-יוסף, משם זכור במיוחד השיר "בואו נטייל" וכן קטע בו הפך ל"דון-קי-יאצק", שבלווית משרתו הנאמן סנשו פנשה (בגלומו של יענקלה בן סירא), יוצא להילחם בטחנת הרוח בירושלים כדי להציל את "דולצ'ה ריטה" (הזמרת והשחקנית ריטה). יאצק הופיע גם במופעים בהם השתתף בר-אבא, בעיקר עם מוני (כמו "ערב חד-פעמי קונבנציונלי"). הדמות "חזרה לחיים" כשבר-אבא התארח בתוכנית "ארץ נהדרת" במערכון מיוחד.
  • "הבבא בובה" - דמות (אותה גילם מוני) שהחלה את דרכה בפרק "ריקודי עם" כעוזר של הבבא שאחראי על ריקודי העם. בתקופת מלחמת המפרץ, עם גל הפניות למקובלים, חזרה הדמות לפינה קבועה בה הייתה מפרשת את אירועי השבוע על ידי פירוש באמצעות גימטריה של מילה מייצגת כמו "עריק" או "שוורצקופף" למשל. מאפיין נוסף שמוני הקנה לדמות היה חוסר יציבות - הייתה לו נטייה לגלוש ימינה ושמאלה וכמעט ליפול (מנחה הפינה, שגולם על ידי אבי קושניר, היה תמיד מציל אותו לפני הנפילה או דואג להרים את הלוח, או "חולה" אם קוראים משמאל לימין, שקרס פעם אחר פעם), הדמות זכתה לקאמבק חד פעמי בתוכנית רק בישראל בתקופת מלחמת עיראק. בראיון סיפר מוני שהתזזיתיות וחוסר היציבות של הבבא-בובה באה במטרה לפצות על חוסר היכולת שלו לשבת בזמן שהוא מפיק את הקול הגבוה והצפצפני שאפיין את הדמות.
  • "הזקנים" - שלוש דמויות (בגילומם של מוני, קושניר וגידי) של זקנים שישבו על ספסל, קראו את כותרות העיתונים, ופרשו בדרכם הציורית את האירועים, תוך שהם עולבים אחד בשני. שלושת הזקנים הושפעו בבירור מהדמויות שכתב ניסים אלוני לחבורת "הגשש החיוור" במערכוני "הקפיטריה בטבריה". באחת הפעמים הופיעו במקום הזקנים "הזקנות", נשותיהם של הזקנים, שהרבו להתלונן עליהם. שלוש הזקנות שימשו מאוחר יותר בסיס לדמויותיהן של "הפולניות". ב"זהו זה חי" דובל'ה היה הזקן השלישי במקומו של גידי שפרש לטובת התוכנית "לילה גוב".
  • "הפולניות" - הופיעו כאשר התוכנית עברה לערוץ 2 ולשידורי הפריים-טיים. שלוש נשים ממוצא פולני (מוני בתפקיד בז'ז'יניה, יחד עם דובל'ה וקושניר כטולה וז'ניה) שהעבירו ביקורת ופרשנות על אירועי היום, תוך שהן מתרפקות על עברן (במיוחד הדמות שגולמה על ידי דובלה, שהתרפקה על מאהביה השונים) תוך שהן עוקצות אחת את השנייה בפולניות סטריאוטיפית. הפולניות יצאו מגבולות התוכנית והופיעו גם באירועי בידור שונים, אולם דעכו לאחר זמן קצר. בשנת 2013 דמויותיהן של טולה ובז'ז'ינה קיבלו גרסה מונפשת משלהן בסדרת הסרטונים הקצרים ששודרו בחינוכית ביוזמת משרד האוצר והרשות לניירות ערך, "הפולניות עושות שוק".
  • ציון וציונה - דמויות שגולמו על ידי מוני וקושניר שהציגו זוג שלובש את אותם בגדים מאז החתונה. ציון (מוני) עצמו הוצג כבחור המרבה להתלונן כל הזמן וציונה אשתו (קושניר) שתוהה תמיד לגבי תלונותיו ואף מדגישה הרבה פעמים את הקמצנות שלו כרוע לב וכמו כן היא זו שסוחבת אותו על הידיים לכל מקום (באופן שחתן סוחב את הכלה לחדרם אחרי החתונה). חוץ מהמערכון ציונה כיכבה במספר פרסומות של חברת החשמל וכמו כן גם במופע של קושניר "מכבס ותולה".
  • בובי ודובי - דמויותהם של דובי הפיתום (קושניר) המנסה להיות חינני ומנומס כלפי הצופים ובובי הבובה (מושונוב בתנועות שפתיים בלבד) שמתלונן כל הזמן על ההופעה ועל היחס המזלזל של דובי כלפיו.
  • אגזוזי הרעם - להקת רוק שבה חברים שלושה אנשים (דובל'ה, מוני וקושניר) ששרים בה שירים שמילותיהם הם בנושא פוליטי מסוים ועם לחן של שיר מוכר. מאוחר יותר שונה שמה של הלהקה ל"הבברים".

פינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק חשוב בתוכנית היה הפינות השונות, ממוזיקה דרך ספרים וכלה במדע, הטלוויזיה החינוכית הצליחה לשלב בתוכן העלילתי גם העברת מידע לצופים. חלק מהפינות צולמו כחלק מהשידור החי ובאחרות הוצגו קטעים שצולמו מראש.

  • פינת הפופ בהנחייתו של יואב קוטנר. פינה זו רצה לאורך רוב שנות קיומה של "זהו-זה", ובמשך שנים רבות הייתה המקום היחיד כמעט בטלוויזיה הישראלית שבו הוקרנו קליפים חדשים מחו"ל. מלבד קליפים היו מדי פעם הופעות במסגרת פינת הפופ, והופיעו בה הרכבים מחו"ל שהופיעו בארץ. קוטנר נהג לסיים את הפינה בתנועות ידיים משונות. מנהג זה החל לאחר שעקב תקלת סאונד לא שמעו את קוטנר והוא הגיש את הפינה בתנועות ידיים.
  • פינת הספורט עם יורם שימרון, ובסוף שנות השמונים עם דובי גל שפינה את מקומו לאחר זמן קצר לירון וילנסקי.
  • פינת אימוץ חיות עם הווטרינר ד"ר יורם קלמנט‏[1].
  • פינת ייעוץ פסיכולוגי עם ד"ר עמי שקד.
  • פינת המשטרה עם סנ"צ אברהם חמו.
  • פינת מחשבים בה הדגים סמס הררי מה ניתן לעשות עם מחשב (Apple II) באמצע שנות ה-80.
  • חדר מיון בפינה זו מדברים על בעיות רפואיות שבה שחקנים מציגים אותן בצורות מוגזמות. אחרי ההצגה שני רופאים מספרים את האמת על הבעיות. זכורה בעיקר בסוף הפינה האמירה "העיקר הבריאות".
  • פינת הלשון - ספי ריבלין ותיקי דיין הציגו סיטואציה בה אחד מהם (לרוב תיקי) היה חוזר על שגיאה בעברית ועל הצופים היה לגלות מהי השגיאה.
  • יאצק (בגילומו של שלמה בר-אבא), האקורדיוניסט המטורף עם כובע טמבל ודגל ישראל, המטייל ברחבי ישראל.
  • "על הברזלים" עם דן תורן, איציק גייר, דליה שימקו, שירלי שטרן, אלון אבוטבול ואחרים. הפינה עסקה במתחים של גיל ההתבגרות, והציגה אותם בצורת שיחות שהתנהלו "על הברזלים". "על הברזלים" היה מקום המפגש של "החבר'ה" ה"מקובלים", וסימל "מרד נעורים" בהיותו מקום התכנסות מחוץ לגדרות בית הספר. בשנים מאוחרות יותר עברה הפינה הפופולרית שינויים קלים, כשבגרסתה האחרונה איציק גייר היה האחרון שנשאר מהצוות המקורי וגילם מדריך במחנה קיץ. חניכיו אז היו דנה מודן, אורי גוטליב ואורי בנאי.
  • חידה תנ"כית - עם גבי עמרני ודני שגב.
  • חידה בלשית - נח רב מוח (ספי ריבלין) הבלש ומזכירתו שולה "עזבי הכול ורשמי הפרטים" (שולה חן), אשר אכן עשתה כדברו ועזבה הכל, ובדרך כלל הכול נשבר על הרצפה. בכל פינה היה על הצופים לגלות מהו הפרט שמוכיח שדבריו של ששון גבאי, שהיה מופיע בדמויות שונות, הם שקר מוחלט.
  • מוקש - יוסף עילוי (ספי ריבלין) וספי גאון (ספי ריבלין גם כן), שני גאונים שהציעו תשובות לשאלות ידע כללי בתוכנית הפיקטיבית "מוקש" (משחק מילים על תוכנית הראיונות הרצינית דאז "מוקד") ועל הצופים בבית הוטל לגלות מי נתן את התשובה הנכונה ומי נתן תשובה שגויה. פינה זו הייתה חלוצית בשימוש שעשתה בהכפלת דמותו של ריבלין, שניהל דיאלוגים מורכבים למדי עם עצמו.
  • הגשמת חלום - בפינה זו ילדים מבקשים מהתוכנית שיגשימו להם חלומות.
  • "סערה בכוס תה" (בגילומם של דורון צפריר, בלהה בירמן (1984-1986), יעל עמית וששון גבאי לסירוגין עם אורי אברהמי) - עלילות פקידים במשרד ציבורי, שם גם חזר והופיע המשפט המפורסם "זה לא אני, זה פופטיץ", המשמש עד היום (בגרסאות שונות) בהתייחסות למנגנונים ביורוקרטיים, כאמצעי להסטת אחריות ולהתחמקות מעבודה. בפינה זו נדרשו הצופים לזהות איזה פתגם עברי הסתתר בקטע.
  • פינת זהירות-בדרכים - בה התווכחו, בבית-המשפט, תובע ונתבע והמטרה הייתה ללמד את הצופים כללים בסיסיים של זהירות-בדרכים.
  • ציפי בדרכים (בהשתתפות ציפי שביט, מאיר סוויסה ודורון שפר) - הסבירה גם היא על כללי זהירות בדרכים; בעיקר להולכי רגל.
  • פיקוח נפש - פינה על נושאים רפואיים והדרך בה פועל הגוף, בהשתתפות הפציינט הנרגש ספי ריבלין והאחות תיקי דיין, המרגיעה אותו.
  • ענת תשובה (רבקה מיכאלי) בפינתה "אבן נגולה מעל ליבי", שהציגה חידות מדעיות לצופים. תשובה נהגה להסות את השואלים בסוף הפינה במילים "בפעם הבאה". בדומה לפינת "מוקש" המוקדמת יותר, גם בחידה זו גילמה מיכאלי שתי דמויות, המשוחחות זו עם זו.
  • פינת הספרים של חוחית (אורלי זילברשץ-בנאי), ילדה מופנמת, שהמליצה על ספרים יחד עם דב רייזר.
  • שיר השבוע - שירים של שלמה גרוניך ובשנים 1982-1983, של להקת "חלב ודבש". בתקופת גרוניך (1986-1989) השיר, שבדרך כלל תאם לנושא התוכנית, הושר על ידי כל הצוות. חלק מהשירים ביניהם "הגליל", "פרנויה" ו-"קואי-נה-נאי-נאי" בשיתוף מקהלת העפרוני, יצאו לאחר מכן על גבי התקליט של NMC "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה". בפרקים מסוימים רק מגישי התוכנית היו אלה ששרו שיר בסופו של הפרק.
  • "זרים ברכבת": חידה ספרותית שהפגישה שתי דמויות מתוך ספרים מפורסמים בקרון רכבת, הצופים התבקשו לזהות את הדמויות ואת הספרים מהן נלקחו. בפינה השתתפו בין היתר אלברט כהן, דליה שימקו ואחרים.
  • פינת הארכאולוגיה בכיכובם של ניסים עזיקרי ובנו גורי.
  • פינת הקולנוע שכללה המלצה על סרטים חדשים הוגשה על ידי אנשים שונים, ביניהם אהרון קפלן, דורי בן-זאב שהיה רכוב על תלת-אופן שאליו מחוברת מקרנת קולנוע, דני מוג'ה, מנחם זילברמן שכינויו היה "מפלצת הקולנוע", דני רובס, אמיר רותם, ד"ר אורלי לובין, יעל שוב וגידי אורשר.
  • הפינה "סוף המחזה" (משיר הפתיחה) בה ניתן היה להציע סיומות למחזה שהוצג על ידי קבוצת שחקנים (מכאן גם הסצנה בקטע הפתיחה בה מכבה כף יד את הנר).
  • פינת החדשות - המגיש הראשון של חדשות זהו-זה היה העיתונאי, המתרגם ואיש הרדיו מיכאל דק אשר היה חלוץ בהעברת תכנים חדשותיים לילדים ובני נוער. בתחילת שנות ה-80 הוחלף דק על ידי העיתונאי אבנר תבורי מ"ידיעות אחרונות". דק ואחריו תבורי היטיבו להסביר לצופים את המצב הפוליטי והכלכלי המורכב של אותן שנים - ממושגי יסוד כמו מהי קואליציה ועד מלחמת לבנון, האינפלציה וכדומה.
  • פינה בנושאי יהדות ואזרחות עם אברהם בורג, טרם כניסתו לפוליטיקה.
  • "מקום בעמידה" - פינת סטנד-אפ מסוף שנות השמונים עם שמואל וילוז'ני ואחר-כך רמי שטרן, ולבסוף הצמד דבי ונולי.
  • חוכמה גדולה - עם רותם אבוהב.
  • אלוף בצלות - פינה שבה כל זמר מבשל את אחד ממתכוניו. בין הזמרים שהופיעו בפינה היו: אדם, יפה ירקוני ואילנית.
  • כל מה שרצית לדעת על ... ולא העזת לשאול - פינה שבה הגישו טל פרידמן ומשה פרסטר סיטואציות בחיי היום-יום באופן הומוריסטי.
  • רבותיי ההיסטוריה חוזרת - פינה בהגשת שמואל וילוז'ני שמראיין אישים היסטוריים כגון צ'ארלס דרווין.
  • רגע עם שניים - אב (נתן דטנר) ו"בנו" (בגילום רן אפלברג) שגרים יחד ומציגים סיטואציות משפחתיות בחיי היום -יום.
  • פינת האמנות - פינה שבה הופיעו אומנים שונים מתחומי הציור והפיסול שמספרים על אמנים מתחומם ועל ההשפעה שלהם על יצירתם.
  • מפגשים מוסיקליים - פינה שבה דורי בן זאב משחק בעל מועדון שמארח מוסיקאים המנגנים סגנונות מוזיקה מהעולם, כגון מוזיקה ספרדית ומוזיקה יוונית.
  • לקראת גיוס - פינה ששודרה בשנת 1990 בה הוצגו חיילות צה"ל בליוויית הקדמה ושירים הקשורים לחיל, בביצוע להקת הנח"ל.
  • עלייה בעינה - פינה שבה מראים את החוצפה הישראלית ממבט של עולה חדש (בקולו של צביקה פישזון).
  • בעקבות חרס - פינה שבה ניסים עזיקרי מבקר ומסביר לבנו (גורי עזיקרי בנו במציאות של השחקן) על כל מיני אתרים ארכאולוגיים בארץ.
  • מוזיקה עולמית - פינה שבה סימפונט רעננה ניגנה יצירות של מלחינים מרחבי העולם.
  • הקוטב בידינו - פינה מהעונה הראשונה של "זהו זה חי". שני חברי ילדות בשם יונה וברגר (מוני מושונוב ושלמה בראבא) מנסים לשבור את שיא גינס בשהייה ממושכת בקוטב בעודם מתגוררים בתוך איגלו. מוטיב חוזר בפינה הזאת הוא שברגר (מושונוב) שובר על ראשו של יונה (בראבא) בקבוק בירה ירוק.
  • קצת מוזיקה - בעל מועדון (אסטיבן גוטפריד) שנעזר במוסיקאי שלו (יצחק שטיינר) עבור כל מיני מצבים וסיטואציות, באמצעות המוזיקה שהוא מפיק מפסנתרו.

התוכנית גם שיתפה פעולה עם מספר להקות נוער. ביניהן הופיעו "להקת צופי תל אביב", "מפגשים ברכס" מחיפה ולהקת "דור שני" מקריית מלאכי.

פרקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פרק תאריך שידור נושא הפארודיה משתתפים
השמן והרזה 1986 השמן והרזה מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן
זוג חברים נקלעים לקשיים כספיים, ובעל הבית הזועם דורש מהם את שכר הדירה שהם חייבים לו, ומאיים כי יזרוק אותם מדירתם. זוג החברים מנסה לגייס את הכסף החסר בשלל דרכים יצירתיות, וכאשר הם משיגים את הסכום הדרוש הם מסתבכים בצרות גדולות אף יותר.
סרט ערבי ספטמבר 1986 סרטים מצריים מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, מיקי קם
פארודיה על הסרטים המצריים סוחטי הדמעות ששודרו בימי שישי בערוץ הראשון. מוני בתפקיד חומוס, בנו של רשע הכפר אבו חומוס (דובלה) מיקי קם בתפקיד בורגול אהובתו. סיפור אהבה קורע לב, ומסובך כאופרת סבון.
רחוב שום-שום אוקטובר 1986 רחוב שומשום מוני מושונוב, גידי גוב
מוני מושונוב וגידי גוב משתעשעים עם דמויות כמו קיקי בן-בואש, שייקה פיחסניק, אריק ובנץ, כרובי ועוד.
המסכנים 1987 עלובי החיים גידי גוב, דבל'ה גליקמן, אלי גורנשטיין, שלמה גרוניך
דב'לה גליקמן וגידי גוב הם זוג עניים, ז'אנו וג'ולייט, המתגלים על ידי המפיק פיץ (אלי גורנשטיין) שמחליט להעלות את ההצגה "המסכנים", על פי סיפור חייהם. כאשר מסתיימות החזרות ומגיעה שעת הפרמיירה החגיגית, מגלים ז'נו וג'ולייט שאפילו כרטיסים למופע על סיפור חייהם לא השאיר להם המפיק המהולל. את הסוף העצוב משנה המלאך, שלמה גרוניך.
פקקי תנועה 1987 אין גידי גוב, מוני מושונוב, ציפי מור
קורותיהם של הנהגים הממתינים בפקקים בכניסה לתל אביב, וההצעות השונות כיצד להיחלץ מהפקק (לגוש דן, Well Done!"‎").
אבות אבותינו 4 ביולי 1988 יעקב אבינו דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, גידי גוב, רזיה ישראלי
טייק אוף פרוע על הסיפור המקראי על יעקב ועשיו. יעקב הפחדן מוני מושונוב מתחבל תחבולות כדי לגזול את הבכורה מעשיו הבריון קהה המוח דבל'ה גליקמן, בעוד אביהם יצחק גידי גוב הולך ומאבד את ראייתו ושפיותו. עם רזיה ישראלי כרבקה אמנו.
סוֹפֵר בפולנית 22 באוגוסט 1988 אין שלמה בראבא, מוני מושונוב, גידי גוב, רזיה ישראלי
שחקן לא מוצלח מפולין (שלמה בראבא) נפגש עם אמרגן לא מוצלח מישראל (מוני מושונוב) על אדן חלון של משרד רגע לפני התאבדות. ברגע האחרון הם משנים את דעתם ומחליטים לצאת להופעה עם השיר "סופר בפולנית" – פרודיה על שירו של שלמה יידוב "חולם בספרדית". בהשתתפות שלמה יידוב.
בשיטור חוקר אוקטובר 1988 בשידור חוקר שלמה בראבא, מוני מושונוב
פרודיה על תוכניות "בשידור חוקר" בהנחיית רפי גינת (בגילומו של בר-אבא). שם הופיע למשל אדם (מושונוב) שמכר את גשר הירקון לזקן פלוני (בר-אבא), וכשנשאל נציג המשטרה את מי הם מחפשים, ענה שדווקא את הזקן, שכן הוא החל לגבות מהנהגים על הגשר דמי מעבר, תוך שהוא מקפץ על המכוניות החוצות.
המסעדה הגדולה 1988 המסעדה הגדולה דבל'ה גליקמן, אבי קושניר, יובל זמיר, בסאם זועמוט ואלברט אילוז
בסאם מגיע לביקור במסעדה הכושלת של דבל'ה, אך שרשרת משעשעת של טעויות הופכת את הארוחה לבלתי נשכחת. בתום הפרק בסאם נותר רעב, אך דובל'ה מנחם אותו שיזכה לאכול בשידור החוזר.
נס חנוכה דצמבר 1988 אין דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, רוני בליץ, בתיה ברק
במאפיית האחים (מושונוב וגליקמן) מתכוננים לחג החנוכה כשכד ובו ג'יני מסתורי (רוני בליץ בהופעת אורח) מופיע על סף הדלת והופך את הסופגניות למצות. עוד מתארחת בפרק בתיה ברק.
החזאים ינואר 1989 אין
תגובת זהו זה לתופעת החזאים במהדורות החדשות (שהיום הפכה לשגרה). מישהו צועק במהלך התוכנית "אורי כאן?" מה שמוביל למקרה של אי הבנה מצערת בנוגע להוריקן.
דג ושמו זכריה 21 במרץ 1989 דג ושמו וונדה מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, יאיר ניצני וגני תמיר
תוכנית הסיום של עונת 88' - 89' שצולמה באילת והשתתפו בה לצד מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן גם יאיר ניצני וגני תמיר. העלילה מבוססת באופן גס על עלילת הסרט הפופולרי דאז "דג ושמו וונדה" ועוסקת בחבורת נוכלים הזוממים להשתלט על הכסף שקיבלה ממשלת ישראל מהמצרים בתמורה למלון "אביה סונסטה" (היום "הילטון טאבה") שכונה בפרק "אחיה סמבוסה".
כנרת 14 בדצמבר 1989 אין דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב
פרק שעסק בבעיית מפלס הכנרת ההולך ויורד והשפעות מזג האוויר. קטעים בולטים בפרק כללו את ה"שנוררת" (משדר התרמת מים לכנרת בדרכים שונות ומשונות) וכמו כן במהלך קטע פרודיה על תחזית מזג האוויר "שבשבת" ("פשפשת") דבל'ה מחפש את השקע הברומטרי על המפה הסינופטית ולבסוף נוגע בשקע חשמל. בסיום הקטע דבל'ה זוכה להפתעה בשידור חי - דלי מים על הראש.
היורדים 1989 אין מוני מושונוב, גידי גוב, שרה'לה שרון
גידי גוב בתפקיד שמוליק הובלות, יורד החי בארצות הברית, חי את החלום האמריקאי עד שעסקיו מתחילים להידרדר. כשחברו רובקה (מוני מושונוב) מתפרץ למשרדו בקריאות "ג'ימלייה ג'ים", חייו משתנים. רובקה הקיבוצניק הגיע לאמריקה מטעם מזכירות הקיבוץ, ששלחה אותו בניסיון להחזיר את שמוליק הביתה, אל המשק. רובקה מצליח לעורר בשמוליק געגועים למולדת, אך פיתוי הכסף המהיר של אמריקה מצליח להכניע גם את הקיבוצניק התמים.
מק-קייקר ינואר 1990 מקגיוור אבי קושניר, דבל'ה גליקמן
התפוררות הגוש המזרחי משמשת כרקע לפרודיה על הסדרה המצליחה של אותם ימים "מקגיוור". אבי קושניר הוא "מק-קייקר" שיוצא למצוד אחרי הסוכן הסובייטי גרישה (גליקמן), ומוצא את עצמו בעיצומה של הפיכה.
מלכות יופי 11 במרץ 1990 מלכת היופי גידי גוב, מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן, ציפי שביט ומני פאר
גידי ומוני כצמד פרחות, שמנסות את מזלן בתחרות מלכת היופי, שהמנצחת בה זוכה גם בהצעת נישואין מדובלה "מלך חיי הלילה של תל אביב". ציפי שביט מתארחת כמדריכת מלכות היופי, ובתפקיד אורח כפרודיה על עצמו - מני פאר.
ריקודי עם אוגוסט 1990 אין אבי קושניר, מוני מושונוב, שלמה בר-אבא
קושניר בתפקיד לקוח, הזקוק לחתימה על משכנתה מאת מנהל הבנק, הלא הוא חברו מכיתה א' בנימין בן ימין/בני קלבסה (מוני). אך הוא לא יודע לרקוד ריקודי עם, ועד שלא ילמד "צעד תימני" לא יוכל לקבל משכנתה בבנק. בסוף הפרק הוא פונה לבבא של ריקודי העם, אדון סימה (בראבא בתפקיד אורח, באחת מהופעותיו האחרונות בתוכנית) שמבקש מעוזרו "טחול בפיתה, בלי לחם!" ומנשק את תמונתו של הזמר (דאז) מיקיאגי תוך חזרה על שמו שלוש פעמים. הבבא מורה לעוזרו (מוני) להאכיל את המבקר סחוג, שניהם פורצים מיד, בריקוד תימני, על הגחלים, והכל בא על מקומו בשלום. עוזרו של אדון סימה הוא הבבא בובה (מוני, ראו להלן), בהופעת הבכורה; וכך נולדה דמותו של הבבא בובה, שהתפרסם מאוחר יותר בתקופת מלחמת המפרץ.
הדרדסים 29 באוגוסט 1990 הדרדסים גידי גוב, דובל'ה גליקמן
מערכון זה מציג את סיפורי ההתכתשות של גרגמל והדרדסים כמשל למתיחות ששררה בין ארצות הברית ועיראק לפני מלחמת המפרץ הראשונה. מצב חירום בכפר הדרדסים, גרגמל גנב את כל הזהב של גנדרני, חטף את דרדס תינוק ומאיים לרסס את הדרדסים בתרסיס סיוטים.
טלוויזיה ספטמבר 1990 קשר משפחתי, מקבילית המוחות גידי גוב, דובל'ה גליקמן
אף אחד לא מצליח להעיר את הנסיכה נחמה. רבים מנסים אך כאשר הם נכשלים משליכם המלך (גידי גוב) אל הבור. עד שמגיע הליצן (דובלה גליקמן) שמציג בפני הנסיכה את קופסת הפלאים (טלוויזיה). בפרק זה היו כמה פרודיות על תוכניות טלוויזיה, ביניהן "קשר משפחתי" - הפסיכולוג (דובלה) מארח באולפן את הנסיכה והמלך, ומסביר להם שהנסיכה רוצה לישון משום שאביה משליך כל הזמן אנשים לבור. וכן את הפרודיה על תוכנית החידונים של הערוץ הראשון "מקבילית המוחות" (במקור תוכנית של ה-BBC) בשם "מוח על האש", דובלה המנחה לבוש כאינקוויזיטור חוזר על משפט ידוע של יצחק שמעוני: "התחלתי ולכן אסיים". גידי, שלאחר הפגנת ידע מרשימה, לא יכול היה להשלים את המשפט "הנהג שלנו חבר'מן, הוא ייקח אותנו לתיי...", למרות רמזים עבים מהמנחה, זכה לעונש הקבוע: "השליכוהו אל הבור!".
צבי הנינג'ה יולי 1991 צבי הנינג'ה
צבי הנינג'ה מגיעים לביובי ישראל בתקווה למצוא מעט שקט מפני הפושעים נגדם נלחמו באמריקה, אך לצערם הם נתקלים בדו"ח מבקר המדינה ויוצאים למלחמה בשחיתות.
שיער 15 באוגוסט 1991 שיער, כנר על הגג מוני מושונוב, גידי גוב
באותה תקופה הועלה מחדש המחזמר "שיער" בגרסתו העברית. גידי גוב מגלם אמרגן כושל, שמנסה לצאת מהצרות בעזרת חברו הוותיק מאני (מושונוב). יחד הם מעלים מחזמר חדש שהוא שילוב בין "שיער" ו"כנר על הגג".
נהגי גן-עדן אוגוסט 1991 אין גידי גוב, דובל'ה גליקמן
אוסף של אפיזודות המשלבות את דובלה בתפקיד מכשפה עצבנית רכובה על מטאטא (שמגלה ש"היא עקפה אותי, המניאקית!") כמו גם דמויות אחרות כמו הנהג הלא-זהיר שמגלה שהוא מת בתאונת דרכים ומתלונן "אני לא אוכל להרוג יותר" בבכי תמרורים. התוכנית ניסתה להעביר מסרים של זהירות בדרכים באופן קומי.
מין בטוח דצמבר 1991 אין מוני מושונוב, אבי קושניר
מורה בבית הספר (מוני) מגלה את עובדות החיים בעזרת תלמידיו (קושניר ואחרים), ושהחסידה שהוא ואשתו מחזיקים בבית לא תביא להם ילד. בסיום הפרק שרו כולם את שיר השבוע (ראו לעיל) חבושים בכובעים דמויי קונדום.
סיפורים לשעת לילה מיותרת ינואר 1992 סיפורים לשעת לילה מאוחרת מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן
מוני ודובלה בתפקיד גבר ואישה המנסים לחסל אחד את השני, ובמקביל לדאוג שהצופים יישארו ערים.
מלחמת חזאים פברואר 1992 שבשבת (ערוץ 1) נתן נחמיאס, נתן נתנזון ושרה'לה שרון
תוכנית חזאים נוספת, פרודיה על היריבויות השונות בין מגישי "שבשבת" (התחזית דאז), בשילוב עם מערכת הבחירות לכנסת, של 1992 והחורף, הגשום במיוחד, באותה שנה, עם נתן נחמיאס, היועץ הלשוני של החינוכית, נתן נתנזון ושרה'לה שרון בהופעות-אורח.
בוז'י בחופש הגדול יולי 1992 אין אבי קושניר, מוני מושונוב ונתן נתנזון
כשבוז'י (אבי קושניר) יוצא לחופש הגדול, הוא מלא בתוכניות ותקוות לבילוי משותף עם אביו העסוק. לאביו (מוני מושונוב) יש תוכניות אחרות - צפייה בכל שידורי האולימפיאדה. לאחר מספר ימים בהם בילו בבית, מחליט אביו של בוז'י לבלות איתו זמן איכות. בוז'י סוחב את אביו המותש לשלל פעילויות: בילוי בלונה פארק, פיקניק בחוף הים וצפייה בסרט קולנוע. הילד הנלהב אמנם נהנה, אך האב סובל מכל רגע.
מסע בין כוכבים יולי 1993 מסע בין כוכבים אתי אנקרי ודורון צפריר
פרודיה על הסדרה "מסע בין כוכבים" שבאה בעקבות עלייתם של ערוץ 2 וערוצי הכבלים. בפרק הזה כל המנחים שהיו באותה תקופה משתתפים בתור נוסעי האנטרפרייז תוך כדי שהם אוספים את הנסיכה דיאנה (אתי אנקרי) ומצילים את היקום מהעריץ 2 (דורון צפריר) המאיים לצרף את כוכבי "זהו זה" לשורותיו. פרק אחרון שבו השתתף גידי גוב טרם עליית תוכניתו "לילה גוב" בערוץ 2 מספר חודשים לאחר מכן.
טופסיו ספטמבר 1993 טלנובלות ארגנטינאיות קרן מור
סיפורה סוחט הדמעות של טופסיו (קרן מור) הענייה והעיוורת.
הטלוויזיה החינוכית נובמבר 1994 הטלוויזיה החינוכית עמנואל הלפרין
פרק פארודי מיוחד על הטלוויזיה החינוכית ועל שלל תוכניותיה. בתחילת הפרק נערכת פגישה פיקטיבית של המנחים עם מנכ"ל החינוכית (עמנואל הלפרין), ובה הם מתבשרים כי תוכניתם יורדת מהמסך, אם כי הרשת מעוניינת להמשיך בשיתוף פעולה. במהלך הפרק מנסים המנחים להשתלב בתוכניות שונות של החינוכית, כגון "פרפר נחמד", "פיצוחים" ו"שעת כושר", אך בסופו של דבר גם הם וגם המנהל מבינים שאין מקום כמו הבית.
סוכן סמוי 1990 סוכן סמוי דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב
פיני טרנוחה, סוכן הסל"פ (הסוכנות ללחימה בפשע בינלאומי) יוצא מהכלא, לאחר מאסר של חמש שנים על חציית מעבר חצייה באור אדום (לביסוס סיפור הכיסוי שלו). מחוץ לכלא, פוגש אותו מפעילו מקפייפן, אשר מסביר לו שהוא זה שדאג שיישאר זמן ארוך כל כך בכלא, ושולח אותו למשימת ריגול אחר קולונל סמי, ולחקור את מעורבותו בתאונות מזל"טים קטלניות.

בעלילה משולבות הופעות של משה ואורנה דץ, ותשדירי שירות ביחס לגיוס לצה"ל ולקורסים קדם-צבאיים.

משפחת סימפסון יולי 1992 משפחת סימפסון מוני מושונוב, גידי גוב
בארט (מוני מושונוב) בדיכאון: אביו הקמצן לא מוכן לתרום לבית הספר. מבצע התרמה שהוא עורך למען משפחתו מצליח מעבר למשוער. פרודיה משעשעת על סדרת האנימציה האהובה.

תוכניות פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה בחג הפורים, יצאה התוכנית לחופשה. לכבוד המאורע, הופקה מידי שנה תוכנית מיוחדת.

שם פרק תאריך שידור נושא הפארודיה משתתפים
המפלצות 1986 אין גידי גוב, דבל'ה גליקמן, שלמה בר-אבא
גליקמן, גוב ובראבא בתפקיד מפלצות העומדות להשתלט על העולם וכמעט נעצרות על ידי חבורת מכסחי השדים, עד שהשוטר מושונוב מחזיר את הכל על מקומו בשלום.
האחים בוז 12 במרץ 1987 האחים בלוז גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, עופרה חזה ויורם בוקר
מוני וגידי בתפקיד האחים בוז, דובלה הוא סמל המן המנסה למנוע מהם להשיג את מטרתם. עם הופעות חיות של עופרה חזה בתפקיד אסתריקה והפנטומימאי יורם בוקר בתפקיד המלך אחשוורוש השתקן.
מערבון 3 במרץ 1988 מערבונים גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, סי היימן, אלי גורנשטיין ודורון צפריר
סי היימן כאסתר המלכה, גליקמן כשריף אחשוורוש, גידי גוב כהמן, ומושונוב בשלל תפקידים, כגון: אינדיאני (מרדכי) או ושתי, אשת אחשוורוש, המנסה בכל עת שבעלה יאהב אותה יותר, ועקב כך היא הולכת למרדכי כדי לקבל שיקוי מתאים.

החל מפורים ה'תשמ"ט (1989) עזבו התסריטאים את העיסוקים במגילת אסתר והתעסקו בנושאים מצחיקים לא פחות ברוח החג. הפרק הראשון שהיה ברוח שונה זו היה "דג ושמו זכריה" ובהמשך נוספו אליו פרקים נוספים התואמים לתחומים שונים, כמו: תחרות מלכת היופי או אגדות, ובאחת מן העונות אף גייסו את חבורת הזקנים המפורסמת מתקופת מלחמת המפרץ לפרק משעשע בכיכובם ובהשתתפות גליקמן כהרצל, ובסופו של הפרק ביצעו הכוכבים גרסת כיסוי לשירו של מייקל ג'קסון "לרפא את העולם" (Heal the world).

עדנה מחודשת לדמויות "זהו זה!"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים תוכניות "זהו זה!" הפכו לקלאסיקה ולקאלט בקרב החברה בישראל, וציטוטים של הבבא בובה, הפולניות ויאצק הפכו לנכס צאן ברזל ומוכרים בפי כל. חלק מהדמויות אף זכו לחידושים וקמו לתחייה בקרב הציבור ובתקשורת. פרקי התוכנית משודרים בשידורים חוזרים בטלוויזיה החינוכית, ורוכשים לסדרה מעריצים חדשים.

"הפולניות עושות שוק" (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הופקה סדרת האינטרנט "הפולניות עושות שוק", ביוזמתה של רשות ניירות ערך ובשיתוף הטלוויזיה החינוכית. נכון לחודש מאי 2014, הסדרה כוללת כעשרים פרקים שמשודרים בטלוויזיה החינוכית והועלו גם לאתר YouTube. רשות ניירות הערך יזמה את הפקת הסדרה במטרה לקרב את הציבור הרחב לעולם שוק ההון ולהכיר לו מונחים בסיסיים בתחום הפיננסים ולהקנות כלים להתנהלות זהירה בשוק ההון.

סדרת האנימציה, בכיכובן של טולה ובז'יז'ינה, בדיבובם של מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן, מציגה את עולם שוק ההון בצורה פשוטה וידידותית, תוך שימוש בהומור האופייני לפולניות של "זהו זה!"‏[2].

הכותבים והבמאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]