זוהרה אלפסיה
זוהרה אלפסיה (צרפתית: Zohra Al Fassia, ערבית:زهرة الفاسية, (1905 - 1994), זמרת מרוקאית יהודיה שעלתה לישראל בגיל 57 והתאזרחה. בשנות השלושים והארבעים היא הייתה אחת הזמרות המפורסמות במרוקו ובאלג'יריה. שיריה החילוניים זוכים גם כיום להצלחה בשמחות של יהודי מרוקו ולחניהם הותאמו גם לפיוטי קודש.
אלפסיה נולדה בעיר סופרו שלמרגלות הרי האטלס במרוקו למשפחה דלת אמצעים. בילדותה החלה להצטיין בזמרה ושרה פיוטים בבית הכנסת של פאס. בנעוריה החלה לשיר בבתי קפה ביישובים הסמוכים ובקברטים בקזבלנקה. שיריה היו בעיקרם שירים חילוניים מסוגת גארנטי (gharnati - שירים אנדלוסיים ששמם בא משם העיר גרנדה בספרד ונפוצו בקרב יהודי אלג'יריה ומרוקו במאה ה-19), שירים מסוגת ayta' שמאזור האטלס, ושירים הקרויים מלהון - שירים עירוניים וארוכים.
בשנות ה-40 הופיעה זוהרה בליווי תזמורת משלה. שיריה, שהושמעו בתחנות הרדיו, נהיו פופולריים מאוד גם באלג'יריה. סולטאן מרוקו מוחמד החמישי התרשם מאוד מכשרונה והזמין אותה לשיר בחצרו. בין להיטיה היו השיר "אַבּיָאדִי יָאנַא" (הידוע גם בכינוי העממי יותר "טִי פּארִי פּאטִי" על שום הפזמון החוזר והקליט שבו, ע"ע רנט לורנייז). השיר מושר עד היום בטקסי החינה לפני החתונות אצל יהודי מרוקו. השיר חודש בישראל על ידי להקת "שפתיים". שירים מפורסמים אחרים שלה היו "לארוסא", "יאלי פיק דמואוי" ואחרים. נהגה לשיר גם שירים של סמי אל מע'ריבי ושל זמרים ומלחינים אחרים.
בשנת 1962 עלתה לישראל והתגוררה בתנאי מצוקה ובדידות בשכונת עתיקות ג' באשקלון. המשורר ארז ביטון, שביקר בביתה מתוקף עבודתו כעובד סוציאלי, התרשם מאוד מגורלה וכתב עליה שיר הנלמד היום גם בבתי הספר. בשנותיה האחרונות התגוררה בבית אבות. אלפסיה הוזמנה לחגיגות רבות של העדה המרוקאית בישראל והיו לה בארץ קרובי משפחה רבים. בבואו לישראל הזמר והמלחין סמי אל מע'ריבי אירגן מסיבה לכבודה.
זוהרה נפטרה בגיל 89 בשנת 1994 ונקברה באשקלון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "שיר זוהרה אלפסיה" / ארז ביטון
- פיוטים ממרוקו
- אלסנדרה צ'וצ'י -מ"סיטי יוניברסיטי" ניו יורק דברי הסבר לדיסק לקט שירים מרוקאים בהוצאה לאור של משרד החינוך והתקשורת של ממלכת מרוקו (באנגלית)
- סרטון עם זוהרה אלפסיה באתר יוטיוב
- דיווח בעיתון על פטירתה של זוהרה המובא באתר MarocMoreshet
