זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אונורה דה בלזק |
| איורים |
גסטון בוסייר  |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
פריז |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Edmond Werdet |
| תאריך הוצאה | 1838–1847 |
| מספר עמודים | 507 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך | 2001 |
| תרגום | עידו בסוק |
| סדרה | |
| ספר קודם |
The Firm of Nucingen |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002161330 |
  | |
זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת (צרפתית Splendeurs et misères des courtisanes) הוא רומן מאת הסופר והמחזאי הצרפתי אונורה דה בלזק. הרומן, שפורסם בארבעה חלקים בין השנים 1838 ל-1847, נחשב לחלק ממכלול הסיפורים והרומנים של בלזק שנקרא הקומדיה האנושית. הוא ממשיך את קורותיו של לוסיאן דה רובמפרה, הדמות הראשית ברומן הקודם של בלזק, אשליות אבודות.
הספר תורגם לעברית על ידי עידו בסוק ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2001.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן נפתח בנשף המסיכות הנערך מדי שנה באופרה של פריז, בו מופיע לוסיאן דה רובמפרה, המוכר כבר מהרומן "אשליות אבודות". בסופו של אותו רומן מבקש לוסיאן היפהפה לשים קץ לחייו, אלא שאז הוא נתקל בכומר ספרדי בשם קרלוס הררה שלוקח אותו תחת חסותו. אותו הכומר הוא לא אחר מווטרן, ארכי פושע שהתגורר באכסניה של מאדאם ווקה עם אז'אן דה ראסטיניאק, כפי שמתואר ברומן אחר של באלזאק, אבא גוריו. קרלוס הררה מממן את שיבתו של לוסיאן לחיי הזוהר הפריזאיים. הוא מעודד אותו לחזר אחר בתו של אציל חשוב מתוך מטרה לשאת אותה לאישה, מה שיקדם אותו בחיים הפוליטיים והדיפלומטיים. על מנת להגשים תוכנית זו הוא מצליח להשיב ללוסיאן את שם המשפחה של אמו, בת למשפחה אריסטוקרטית, והוא מתקרא לוסיאן דה רובמפרה במקום שארדון. ווטרן למעשה מבקש לחיות דרך לוסיאן, להשתמש בו ככלי לכיבוש החברה הגבוהה.
באותו נשף מסיכות מופיע לוסיאן עם אסתר ואן גובסק, יצאנית הצמרת שמעניקה לרומן את שמו. אסתר, יהודייה צעירה ומפתה המכונה "החשמלנית" בשל התחושה המחשמלת שהיא מעוררת, זונחת את חיי החטא לטובת לוסיאן, אך ווטרן, בדמותו של קרלוס הררה, משכנע אותה כי היא רק תגרום לו נזק ותעכב את הקריירה שלו. במקום זה הוא מתכנן להשתמש בכישורי הפיתוי שלה כדי לסחוט כספים מהברון דה נוסינגן, שמתאהב בה במבט ראשון. באמצעות כספים אלה הוא מתכנן לרכוש עבור לוסיאן את האחוזה הישנה של משפחת אמו, שנמכרה זה מכבר, ולהציע את הנדוניה הנדרשת עבור החתונה.
אסתר, שנאלצת למלא את תפקיד מאהבתו של הברון נוסינגן למען לוסיאן, מתאבדת, והחשד נופל על לוסיאן וקרלוס הררה. השניים נעצרים ונחקרים. לוסיאן נשבר בחקירה ומסגיר את זהותו האמיתית של פטרונו, ולאחר מכן מתאבד בתאו בתלייה. ווטרן חושף את עצמו, אך מצליח להגיע לעסקה עם פרקליט המחוז וממונה למפקד המשטרה.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה, כמו במרבית הסיפורים והרומנים של בלזק, מתרחשת בשנות ה-20 של המאה ה-19, לאחר מפלת נפוליאון ושיבת המונרכיה לצרפת. בדומה ל"אשליות אבודות", גם כאן ניכרים ברקע הסיפור הוויכוחים הפוליטיים בין הליברלים למלוכנים, אם כי בניגוד לרומן הקודם, אין לכוחות אלה תפקיד ממשי בעלילה.
את סופו של אסיר הפרך ווטרן, שאחרי שנים של מאבק בחוק ואדישות כלפי כל מוסר חברתי נהפך למפקד המשטרה, ביסס בלזק על סיפורו של אז'ן פרנסואה וידוק (Eugène François Vidocq), פושע צרפתי בן התקופה שנהפך לראש סוכנות ממשלתית למאבק בפשע. סיפורו של וידוק השפיע גם על הסופר ויקטור הוגו, שביסס עליו את דמותו של ז'אן ולז'אן בספרו עלובי החיים.
התייחסויות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזאי הבריטי אוסקר ויילד אמר שהצער הגדול ביותר שחש מימיו נגרם לו על ידי מותו של לוסיאן דה רובמפרה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לנה שילוני, הקרנבל שחותר תחת יסודות הסדר הבורגני, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2001
- זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)