זווארטנוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקתדרלה והכנסיות באצ'מיאדזין
והאתר הארכאולוגי בזווארטנוץ
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Zvartnots img 6965.jpg
הריסות הקתדרלה בזווארטנוץ
מדינה Flag of Armenia.svg ארמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 2, 3
תרשים קתדרלת זווארטנוץ

Map of Zvartnots.jpg

זווארטנוץ (ארמנית Զվարթնոց - "מלאכים שמימיים"; רוסית Звартноц) היא עיירה קטנה בארמניה השוכנת כ-16 ק"מ מערבית לירוואן, סמוך לעיר אצ'מיאדזין. בעיר ממוקם נמל התעופה הבינלאומי ירוואן זווארטנוץ, ועיקר פרסומה באתר ארכאולוגי מהמאה ה-7, אשר הוכרז בשנת 2000, יחד עם הקתדרלה והכנסיות באצ'מיאדזין, כאתר מורשת עולמית.

האתר הארכאולוגי בזווארטנוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נבנה בין שנת 643 ו-662 בזמן שארמניה התאוששה מפלישת הערבים הראשונה. הקתדרלה הוקמה כקתדרלה הראשית במדינה ונועדה להאפיל בהדרה על הקתדרלה באצ'מיאדזין. היא הוקדשה לגרגוריוס המאיר (Գրիգոր Լուսաւորիչ - "גריגור לוסווריץ'"), מייסד הכנסייה הארמנית והקתוליקוס הראשון שלה, ולפי עדותו של ההיסטוריון הארמני מובסס קלאנקטוואצי, נכח הקיסר קונסטנס השני בטקס ההקדשה בשנת 652, והוא אף התכוון לבנות מבנה דומה בקונסטנטינופוליס‏‏[1]. הקתדרלה חרבה ברעידת אדמה בשנת 930, נותרה בהריסותיה ונשכחה, עד שנתגלתה מחדש בתחילת המאה ה-20 ונחקרה בין 1900 ו-1907. החפירות נערכו בהנהגת הורדאפט חאצ'יק דאדייאן.

השרידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים הקתדרלה היה בנוי בצורת צלב יווני שארבע זרועותיו מעוצבות בצורת ארבעה אפסיסים. במבנה היו שלוש קומות שכל אחת מהן הייתה קטנה מזו שמתחתיה. הקומה הראשונה הוקפה בקירות חיצוניים בצורת פאון בן 32 צלעות, ולכן נראתה כעגולה מרחוק. הקומה השנייה הייתה למעשה המשכו של הצלב היווני מקומת הבסיס, אך ללא המבנה המעגלי ההיקפי, ואילו הקומה השלישית הייתה פאון בן 16 צלעות ונראתה גם היא כעגולה. כיפת המבנה בצורת חרוט נישאה לגובה של 45 מטר. בשלוש הקומות היו קבועים חלונות כמספר צעותיו של הבניין. קירות הקתדרלה כוסו בפרסקות, פסיפסים ובתבליטים המתארים מוטיבים מעולם הצומח. במרכזו של המבנה שכנה בריכת טבילה.

בצידה הדרום-מערבי של הקתדרלה הוקם ארמונו של הקתוליקוס, שהיה עשוי משני חלקים שביניהם חצץ מסדרון. בחלק המערבי היו שני אולמות ומספר חדרים. האולם הגדול בו נערכו כינוסים וקבלות פנים, חולק על ידי שישה עמודים לשלוש ספינות; ואילו האולם השני, מעט קטן יותר, שימש כחדר אוכל ואולי אף כחדר כס. חלקו המזרחי של ארמון הקתוליקוס כלל חדרי מגורים ושירות, בית מרחץ וחדרי איכסון. מדרום לארמון שכנה כנסייה נוספת מהמאה ה-5 או ה-6. עוד שכנו במקום גת ומיכלי אבן ליין. מהקתדרלה שרדו מספר קשתות וכמה עמודים מעוטרים, הניצבים בלב החורבות. דגם של הקתדרלה שאמינותו מוטלת בספק מוצג במוזיאון ההיסטוריה הארמנית בירוואן והוא מופיע על שטר של 100 דראם ארמני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Armenia.svg
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בארמניה

המנזרים בהארפאט ובסאנאהיןהקתדרלה והכנסיות באצ'מיאדזין והאתר הארכאולוגי בזווארטנוץמנזר גרארד ועמק האזאט העילי