זוקן ראייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוקן ראייה
תחום רפואת עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D011305
סיווגים
ICD-10 H52.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 9D00.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זוקן ראייהיוונית: Presbyopia‏; presbys "זקן", opia "ראייה") הוא ליקוי בריאות המתבטא בירידה ביכולת העין להתמקד בעצמים הנמצאים בקרבתה. המנגנונים המדויקים הגורמים לזוקן ראייה עדיין לא ידועים בוודאות ומחקרים שנעשו עד כה מצביעים במידת הסבירות הגבוהה יותר על איבוד גמישותה של עדשת העין כגורם עיקרי, אף שקיימים מחקרים שהצביעו על שינויים בקוער העדשה כתוצאה מגדילתה ואובדן כוח השרירים הריסניים כגורמים נוספים.

בדומה להופעת שיער שיבה וקמטים בעור, זוקן הראייה היא תסמין הנגרם במהלך הטבעי של הזדקנות. בני אדם מפגינים בדרך כלל סימנים ראשונים לזוקן ראייה בגילאי 40–50. היכולת להתמקד בעצמים קרובים פוחתת עם עליית הגיל, החל מיכולת התמקדות של כ-20 דיופטר בגיל הילדות (היכולת להתמקד בעצם המונח במרחק 5 ס"מ מן העין), כ-10 דיופטר בגיל 25 (10 ס"מ), והתהליך מסתיים ברמה של 0.5 עד 1 דיופטר בגיל 60 (היכולת להתמקד בעצם שמרחקו אינו פוחת ממטר אחד עד שני מטר). ברוב מקרי זוקן הראייה, חדות הראייה לרחוק לא נפגעת.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים הראשונים בהם מבחינים רוב בני האדם הם קשיים בקריאת אותיות קטנות, במיוחד בתנאי תאורה גרועים, עייפות בעיניים לאחר קריאה ממושכת, טשטוש בראייה או טשטוש רגעי בראייה בעת מעבר ממבט בעצם מרוחק למבט בעצם קרוב. רבים מאלה הסובלים מזוקן ראייה קיצוני מתלוננים על תחושה שזרועות ידיהם נעשו "קצרות מדי" מכדי לאחוז בחומר קריאה במרחק נוח.

זוקן ראייה, בדומה להפרעות אחרות במיקוד הראייה, מגביל פחות בתנאי תאורה טובים, זאת כיוון שקשתית העין מתכווצת ומקטינה את האישון. כבכל עדשה, הגדלת יחס המיקוד ("מספר f") מגדיל את עומק השדה על ידי הפחתת הטשטוש של עצמים מחוץ למוקד.

בין בעלי מקצועות מסוימים נמצא איחור בפנייה לתיקון ראייה עם התפתחות זוקן ראייה, במיוחד עקרות בית וחקלאים, בעוד שעובדים במגזר השירותים נוטים לפנות לעזרה בתיקון הראייה מוקדם יותר. אף הסובלים ממיוזיס מאחרים בפנייה לתיקון ראייה עם התפתחות זוקן ראייה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היו ניסיונות שונים להתמודד עם זוקן הראייה, ברומא העתיקה השתמשו בענבר מלוטש, באירופה של תקופת הרנסאנס נעשה שימוש במונוקול, בסין העתיקה השתמשו בזכוכית מגדלת. במאה ה-18 כבר נעשה שימוש נרחב במשקפיים דו-מוקדיים. הטיפול בזוקן ראייה התקדם מאוד בשלהי המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, במיוחד לאחר פיתוח עדשות מתקנות למשקפי קריאה שהן זולות, ניתנות לקנייה מן המוכן, ואשר מכסות טווח רחב מאוד של מוקדים. ניתן לתקן זוקן ראייה אף בעזרת עדשות מגע. יש הבוחרים לתקן זוקן ראייה בעזרת משקפיים ביפוקליים, המעניקים להם טווח רחב יותר של מוקדי ראייה ללא צורך להחליף משקפיים בעת ראייה למרחוק. ככל שמצב זוקן הראייה מתקדם, כך יש להחליף את עדשות הקריאה.

יש המנסים להתמודד עם בעיית זוקן הראייה לצד קוצר ראייה בעזרת שימוש בשתי עדשות מגע שונות, כך שבעין אחת מוקד הראייה קרוב בעוד שבעין השנייה מוקד הראייה מרוחק, שיטה זו עשויה לפגום בתחושת עומק הראייה. קיימות אף עדשות מגע ביפוקליות ומולטיפוקליות הבאות לפתור בעזרת עדשה אחת את קוצר הראייה לצד זוקן הראייה.

יש המקדמים תרגילים לאימון העיניים כדי להשהות את ביטויי זוקן הראייה, אולם יעילות תרגילים אלה לא הוכחה במחקרים רפואיים.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות ניתוח חדשות עשויות להוות פתרון לסובלים מזוקן ראייה אשר אינם רוצים להרכיב משקפיים או עדשות מגע. בשיטת ניתוח אחת מושתלות עדשות בעיניים. ניתוח לתיקון הראייה בלייזר עשוי אף הוא להוות פתרון חלקי לבעיית זוקן הראייה, אולם אף לאחר הניתוח ייתכן הצורך להשתמש במשקפי קריאה בתנאי תאורה גרועים, או לאחר קריאה ממושכת.

שני סוגי טיפול אלו לא מונעים את המשך התהליך וכך לאחר מספר שנים, בהן העין ממשיכה להזדקן, הבעיה תחזור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זוקן ראייה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.