זורם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זורם הוא חומר שעובר עיבור תחת מאמץ גזירה נתון, ללא תלות בגודלו. תחת הגדרת הזורמים נכללים מספר מצבי צבירה: נוזל, גז, פלזמה, ובמידה מסוימת, מוצקים פלסטיים. זורמים מאופיינים בתכונות הבאות: הם אינם מתנגדים לעיבור, או שהתנגדותם קלה ומתבטאת בצמיגות, ויש להם יכולת זרימה, כלומר לקבל את צורת כלי הקיבול שבו הם נמצאים. תכונות אלה הן באופן טיפוסי תוצאה של אי-יכולתם לתמוך במאמץ גזירה בשיווי משקל סטטי. בעוד שמוצקים יכולים לעמוד הן במאמצי גזירה והן במאמצים רגילים – מאמץ מתיחה ומאמץ לחיצה, זורמים אידאליים יכולים לעמוד רק במאמצי לחיצה הנקראים לחץ. לזורמים ממשיים יש צמיגות ולכן הם יכולים לעמוד במאמצי גזירה ברמות נמוכות.
ההבחנה בין זורמים לנוזלים אינה תמיד ברורה. הבחנה זו מתבצעת על ידי הערכת צמיגות החומר.