זטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ζ ζ זטא
Zeta uc lc.svg
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
Digamma uc lc.svg דיגמא Stigma uc lc.svg סטיגמא
Heta uc lc.svg הטא San uc lc.svg סאן
Qoppa uc lc.svg קופא Sampi uc lc T-shaped.svg סאמפי
Sho uc lc.svg שו

זטא - באות גדולה: Ζ, ובאות קטנה - ζ היא האות השישית באלפבית היווני. בספרות יווניות האות מסמלת את המספר 7.

בניגוד לאותיות היווניות אשר קדמו לה בסדרן באלפבית היווני, אות זו לא לקחה את שמה מהאות הפינקית ממנה היא נבעה (האות ז) אלא נקראת בשם יווני עם סיומת "אטה".

הגייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוונית מודרנית האות נהגית כזי"ן (/z/ ‏:IPA). הצירוף τζ נהגה כ-דְּזְ, כמו בשם חַאדְּזִידַאקִיס.

ישנה מחלוקת בין מלומדים בדבר ההגייה של האות ביוונית עתיקה. מרבית המלומדים סבורים כי האות נהגתה כצליל "זְדְּ" (כמו במילה "מאזדה"). ראיה לטענה זו ניתן למצוא בשם העיר אשדוד העתיקה, לדוגמה - שם הפוליס ביוונית היה ἄζοτος - אזוטוס, אולם שם זה יישמע הרבה יותר קרוב למקור, אשדוד, אם מתבססים על הגישה לעיל - אסדוטוס (וההבדל בין ש ל-ס מוכר גם במקרים אחרים - למשל גרש-גֶרַסַה, ירושלים-היֶרוסַלימון וכו'.) אחרים סבורים כי ההגייה הייתה "צ". ההגייה המודרנית נקבעה כבר בתקופה ההלניסטית (אבל שרידים להגייה העתיקה ייתכן שקיימים גם אז - כמו בדוגמה לעיל, שם שֶם העיר ניתן לה בוודאי בתקופה ההלניסטית ולא לפניה), והמחלוקת היא לגבי התקופות שקדמו לה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]