זיגפריד אדסטרום
יוהנס זיגפריד אדסטרום (בשבדית: Sigfrid Edström, 21 בנובמבר 1870 – 18 במרץ 1964) היה תעשיין שבדי והנשיא הרביעי של הוועד האולימפי הבינלאומי, שכיהן בתפקיד במשך עשר שנים (1942 - 1952).
ביוגרפיה[עריכה]
זיגפריד אדסטרום נולד בנובמבר 1870 בכפר קטן במורלנדה שבחבל בוהוסלן. בנערותו, היה אדסטרום אצן מצטיין, והיה מסוגל לסיים ריצת 100 מטר ב-11 שניות בלבד. ב-1891, הוא סיים את לימודיו במרכז הטכנולוגי של גטבורג, ומשם המשיך ללימודים במכון הטכנולוגי של ציריך ובארצות הברית. בין השנים 1900 ל-1903, עבד אדסטרום כמנהל חשמל בצי החשמליות של גטבורג, ומשם עבר לתפקיד ברשת החשמל, ASEA. ב-1934, מונה לנשיא החברה - תפקיד בו החזיק עד שנת 1939.
כבר מגיל צעיר השתלב אדסטרום בתעשיית הספורט, וב-1912 שימש כראש הוועדה המארגנת של האולימפיאדה שנערכה באותה שנה בסטוקהולם. בזמן המשחקים, נוסדה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית על ידי נציגים משבעה עשר ארגוני אתלטיקה לאומיים (ארצות הברית, יוון, נורבגיה, דנמרק, גרמניה, רוסיה, בלגיה, אוסטרליה, אוסטריה, מצרים, אנגליה, צ'ילה, קנדה, פינלנד, צרפת, הונגריה ושבדיה), ואדסטרום נבחר לנשיא ההתאחדות הראשון. הוא החזיק בתפקיד זה עד שנת 1946, אז החליפו לורד ברגלי.
ב-1920, הפך אדסטרום לחבר בוועד האולימפי הבינלאומי, ואחרי שהחזיק במספר משרות מפתח, הפך לסגן-נשיא הוועד ב-1931. אחרי מותו של אנרי דה באיה-לאטור ב-1942, התמנה אדסטרום לנשיא בפועל של הוועד האולימפי הבינלאומי, ועם סיום מלחמת העולם השנייה הפך לנשיא הרשמי של הוועד. מתוקף תפקידו, הייתה לאדסטרום תרומה חשובה בתחיית המשחקים האולימפיים אחרי מלחמת העולם השנייה. ב-1952, פרש אדסטרום מתפקידו ובמקומו מונה אייברי בראנדייג' האמריקאי.
ב-1931, היה אדסטרום שותף להחלטה מעוררת המחלוקת של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, שהחליטה להחרים את האצן הפיני פאבו נורמי, מהשתתפות באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932, משום שראתה בו ספורטאי מקצועני - דבר שהיה אסור באותם ימים במשחקים האולימפיים. כתוצאה מההחלטה חלה התדרדרות של ממש ביחסים בין שתי המדינות הסקנדינביות, לפחות בכל האמור לשיתוף פעולה ספורטיבי.
אדסטרום נפטר ב-1964 בסטוקהולם, כשהוא בן 93.
