זיהוי סלעים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
סלעים נבדלים זה מזה בתכונות שונות הניתנות לזיהוי באמצעים פשוטים. זיהוי נכון של סלע מאפשר הבנה של אופן היווצרותו וסביבת היווצרותו ושל התהליכים שהביאו להימצאותו במקום מסוים.
כלים בסיסיים לזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חושים – ראייה, מישוש, טעם – סלעים נבדלים זה מזה בצבעם, בצורתם, בתכונות הפצילות שלהם, בגודל גבישי המינרלים המרכיבים אותם, במרקמם ובטעמם.
- זכוכית מגדלת או "לופה" – מסייעת להגדיר את גודל הגבישים המרכיבים את הסלע.
- ציפורן, שיניים ומסמר – מסייעים להגדיר את קשיות הסלע.
- חומצה מלחית בריכוז נמוך (5%-6%) – מבדילה בין סלעים המכילים קלציט לסלעים שאינם מכילים חומר זה.
- מגנט – משמש להגדרת תכונות מגנטיות של סלעים.
האמצעים המפורטים למעלה מאפשרים זיהוי ראשוני של סלעים, אולם רק בדיקה מעמיקה במעבדה תאמת או תפריך את הזיהוי.
תכונות לזיהוי סלעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבע – קיימים סלעים המופיעים רק בצבע אחד (בזלת שחורה, למשל) אך אחרים מופיעים בשלל צבעים. הגדרת הצבע היא השלב הראשון בזיהוי סלע.
- מרקם – התבוננות נוספת זו תגלה את גודל הגבישים המרכיבים את הסלע ואת נקבוביותו. זה המקום להשתמש בזכוכית מגדלת או ב"לופה". דוגמאות:
- גריסה – בדיקה זו מסייעת לזהות את הרכב הסלע באמצעות גריסה בין השיניים:
- התנגדות לגריסה – קיימים גבישים קשים בחומר
- אין התנגדות לגריסה – החומר פריך ורך
- טעם – מליחות מאפיינת סלעי מלח
- עיסתיות – הרטבת החומר ולישתו ובדיקה האם הסלע נדבק ללשון. עיסתיות והידבקות הן תכונות אופייניות לחרסית ולסלעים המכילים אותה.
- תסיסה – חומצה מלחית בריכוז נמוך (5%-6%) יוצרת בועות תסיסה. רק סלעים המכילים קלציט יתססו, למשל: אבן גיר, חוואר וקירטון.
- קשיות – בדיקה ראשונית באמצעות הציפורן ובדיקה משנית באמצעות מסמר:
- רך – נחרץ בציפורן
- בינוני – לא נחרץ בציפורן אך נחרץ במסמר
- קשה – לא נחרץ במסמר
- מגנטיות – אבקת בזלת תימשך למגנט בגלל הימצאות מגנטיט בכמויות קטנות.
צירוף של כמה תכונות ידועות מאפשר להגדיר סלע מסוים.
תכונות אופייניות של סלעים מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבן חול – מרקם גרגירי, התנגדות לגריסה
- בזלת – צבע שחור, קשה לחריצה, אבקה מגנטית
- אבן גיר – תסיסה בחומצה מלחית בריכוז נמוך
- חוואר – עיסתי בשל נוכחות חרסית
- מלח – טעמו מלוח
- צפחה – מתפצלת ללוחות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1994, מסת"ב 965-06-0276-3